בית המשפט העליון, מפי השופט יצחק עמית ובהסכמת השופטים דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף, דחה היום (חמישי) את ערעורו של דניאל נחמני, שהורשע ברצח האכזרי של נערה בת 17, נועה אייל בשנת 1998. לפיכך, עונשו הושאר על כנו – מאסר עולם ו-16 שנות מאסר בפועל, שירוצו במצטבר.
במשך 16 שנים נותר הרצח של נועה אייל ז"ל בלתי מפוענח, עד אשר בשנת 2014, התאפשר פענוחו בזכות התקדמות מדעית בתחום הזיהוי הפלילי, היכולת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר דנ"א. כלומר, חיפוש המכוון למציאת דמיון בין הדגימות שבמאגר לדגימות מזירת הפשע, ולא רק זהות.
החיפוש שערכה משטרת ישראל בשנת 2014 במאגר הדנ"א המשטרתי, העלה כי מנחם נחמני, אביו של דניאל נחמני, שפרופיל הדנ"א שלו נכלל במאגר, עשוי להיות קרוב משפחה של הרוצח. בדיקה ראשונית העלתה כי למנחם נחמני שני בנים, ולאחר סדרת בדיקות נוספות הגיעו במשטרה למסקנה כי דניאל נחמני הוא החשוד הרלוונטי.
המשטרה עקבה אחרי דניאל נחמני באופן סמוי, תפסה דגימת רוק מיריקה שרקק באחד מרחובות ירושלים והעבירה את הדגימה לבדיקת דנ"א, שהעלתה כי ישנה התאמה מלאה בין פרופיל הדנ"א של המערער לפרופיל הדנ"א שהופק ממוצגי הזירה. מהלכים אלו הובילו להשלמת החקירה, למעצרו של נחמני ולהעמדתו לדין. במהלך חקירתו, ניטלה מנחמני בהסכמתו דגימה נוספת לשם הפקת דנ"א, וגם לפיה התקבלה התאמה מלאה לפרופיל שהופק ממוצגי זירת הרצח.
בפסק דין מפורט דחה בית המשפט העליון את כל טענות ההגנה, לרבות הטענה שראיות הדנ"א הושגו בצורה בלתי חוקית, והטענה לפיה יש לפסול את השימוש ב"חיפוש המשפחתי", כמו גם את פירותיו. עוד נפסק כי משטרת ישראל מוסמכת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר הדנ"א המשטרתי, שכן הדין מאפשר לה "לערוך השוואה" בין נתוני זיהוי שהופקו במהלך חקירה לנתוני זיהוי שבמאגר הדנ"א לצרכים פליליים.
עוד נפסק, כי לא קמה עילה לפסול את דגימת הרוק של נחמני שנתפסה על-ידי המשטרה ברחוב, וכי הדבר אינו עולה כדי "חיפוש בגוף החשוד", כנטען ידי ההגנה. בית המשפט העליון ציין כי "אשמתו של המערער זועקת מההצטברות הראייתית" בתיק. בית המשפט דחה גם את הערעור על העונש ועל הקביעה כי הרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן", בציינו כי "אין בכוחן של מילים לתאר את התופת שהעביר המערער את המנוחה ברגעי חייה האחרונים".
הפרקליטות מסרה בתגובה לפסק הדין: "הפרקליטות מבקשת לחזק את בני משפחתה של נועה אייל ז"ל אשר הומתה באופן אכזרי בפברואר 1998. בני המשפחה נותרו במשך שנים ארוכות עם פצע פתוח כשהם מודעים לסבל האיום שעבר על יקירתם ועל הדרך המזעזעת בה הומתה, אך לא מסוגלים 'לסגור את המעגל'. הטראומה טלטלה גם את יושבי ירושלים ואת כלל הציבור במדינת ישראל".
"לאחר למעלה מ-16 שנים קיבל הזדון שֵם וּפָנים, ובמהלך המשפט שנוהל בשנים שלאחר מכן, הוכח מעבר לכל ספק מיהו איש הזדון שביצע את מעשה הזוועה. עתה, בחלוף 23 שנים מאותו ליל בלהות, הגיעה העת 'לסגור את המעגל' ולתת למשפחה למצוא מעט מזור".
התיק נוהל בבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד דניאל ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים, ועו"ד ענת גרינבאום מפרקליטות מחוז ירושלים. בבית המשפט העליון נוהל התיק על ידי עו"ד עידית פרג'ון ועו"ד רוני זלושינסקי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.