נשים שמגיעות לרופא בקופת החולים או לרופא הפרטי שלהן, לצורך מעקב הריון, מצפות לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. לכולן הרצון לעבור הריון קל וללדת תינוק בריא וחזק.
אז למה זה לא תמיד קורה? איך יכול להיות שהרופאים מפשלים במעקב ההריון?
איך יכול להיות שלמרות הניסיון הרב של אנשי הצוות הרפואי והמומחים לרפואת נשים, עדיין ישנם כל כך הרבה מקרים של רשלנות רפואית? מה המשמעות האפשרית של טעות מצד הרופא שמלווה את ההריון?
כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן התשובה מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים.
חוסר תשומת לב
הרופאים בקופות החולים ואף אלו שעובדים בקליניקות משלהם ומקבלים נשים למעקב הריון באופן פרטי, עובדים תחת לחץ ולא תמיד מקפידים אחר פרוטוקול מעקב הריון תקין ומהודק. למרות כל כך הרבה מקרים קודמים, הרופאים שלנו עשויים לשכוח להפנות את האשה לבדיקות שגרתיות, לעיתים טועים בפענוח הבדיקות והמקרים הנפוצים ביותר הנם אלו שבהם הרופאים פשוט לא מסבירים להורים על הבדיקות הגנטיות שזמינות עבורם, הכל בשל לחץ וחוסר תשומת לב מספקת, בניסיון להספיק יותר לסיים את יום העבודה או להגיע כמה שיותר מהר למטופלת הבאה.
חוסר תשומת לב שעולה ביוקר רב לרופא, למשפחה ולקופה הציבורית, משמע לכל אחת ואחד מאתנו.
חוסר ידע מקצועי
רבות דובר בפסיקת בתי המשפט על היקף החובה של הרופאים להישאר מעודכנים, בהתאם להתקדמות מדע הרפואה והטכנולוגיה. ועדיין, רבים המקרים בהם רופאי הנשים אינם מקפידים להתעדכן ואינם מכירים בצורה מספקת את הבדיקות הזמינות עבור כל אותן נשים שמגיעות למעקב הריון. לפי המידע שאספנו לאורך השנים האחרונות עולה כי התופעה של חוסר בידע מקצועי-עדכני נפוצה בעיקר בפריפריה, שם מסיבה לא ממש ברורה חלק מהרופאים נוטים לשכוח את חובתם המקצועית.
אבל איך אפשר למדוד ולקבוע מה נחשב "ידע עדכני" כאשר המדובר על רפואת נשים? ובכן, השאלה אכן מורכבת ואין תשובות ברורות או גבולות מוגדרים ובכל מקרה, נושא הידע העדכני נבדק רק בדיעבד ובהתאם לנסיבותיו, בדרך כלל רק לאחר הגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית. אז יבדקו השופטים את נושא הידע העדכני של הרופא הנתבע בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל באותה העת ובאותו תחום רפואי. המבחן הוגדר בפסיקה כ"מבחן של הרופא הממוצע בשעת מעשה" ועיקרו מתבסס על חוות דעת מומחים בתחום הגניקולוגיה ורפואת הנשים.
אז למה ישנם יותר מדי רופאים שאינם בקיאים מספיק ואינם עוקבים אחר התפתחותיות רפואיות-מדעיות חשובות בתחום עיסוקם? שאלה מצויינת, כאשר את היד המאשימה ניתן להפנות בעיקר כלפי קופות החולים ומשרד הבריאות, שאינם מרבים להוציא ולעדכן הנחיות ואינם משנים את נהלי העבודה בקצב הראוי, כך שניתן למצוא הנחיות עבודה מיושנות ולא עדכניות, שעדיין נמצאות בתוקף ולמעשה מנחות את הרופאים לשיטות עבודה מיושנות ולא עדכניות.
אין בכלל ספק כי רענון של נהלי העבודה ופרסום הנחיות עבודה עדכניות, במיוחד בתחום רפואת הנשים, עשוי להוביל לקיטון משמעותי במספר המקרים שבהם הרופאים יפשלו במסגרת מעקב הריון.
"אני פועל בהתאם להנחיות משרד הבריאות"
כן, הבנת נכון את הסיבה העיקרית שמובילה לרוב מקרי הרשלנות הרפואית במהלך ההריונות בישראל. רופא הנשים פעל בהתאם להנחיות העבודה של משרד הבריאות ולכן התרשל! נשמע הזוי ומקומם, אבל זאת הסיטואציה המדוייקת שמובילה למאות [!] מקרי רשלנות רפואית שנובעים מפשלות חמורות של הרופאים שמנהלים את מעקב ההריון של נשות ישראל.
ובמה דברים אמורים? ובכן, ההנחיה המחייבת של משרד הבריאות בעניין ההמלצה להפנות אשה לבדיקת מי שפיר במהלך ההריון נכתבה לפני שנים רבות מאד ולא התעדכנה מאז ועד היום מסיבות לא ברורות.
רופא נשים שפועל בהתאם לנהלים ימליץ לאשה הריונית על בדיקת סיסי שליה / דיקור מי שפיר, בהתאם להנחיה של משרד הבריאות, באחד משלושת המצבים הבאים:
- האשה בהריון כשהיא מעל גיל 35
- במשפחה של ההורים ידוע על בעיות גנטיות מוכרות
- נתגלו במסגרת בדיקות מעקב ההריון השגרתיות ממצאים בעיתיים
בכל מקרה אחר, אין לרופא הנשים כל הנחיה מחייבת לומר מילה וחצי מילה על האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר, שלא להזכיר את בדיקת הצ'יפ הגנטי! אבסורד שקשה לעכל ולתפוס, אבל ככה אנחנו מתנהלים מזה שנים רבות וזאת הסיבה לכך שבכל שנה נולדים מאות [!] ילדים הנושאים מוטציות גנטיות משמעותיות, כאלה שניתן היה ולא אובחנו בזמן ההריון בגלל שרופא הנשים נצמד להנחיות האבסורדיות של משרד הבריאות ופעל לפיהן.
ועכשיו להסבר. ההנחיות המיושנות של משרד הבריאות בכל הנוגע לבדיקות מי השפיר נכתבו לפני שנים רבות מאד, אז נעשתה הבדיקה בעיקר על מנת לאבחן מקרים של תסמונת דאון. מאז ועד היום זרמו הרבה מים בברזים, הטכנולוגיה התפתחה וכיום ניתן לאבחן באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי מאות מוטציות גנטיות משמעותיות, כאלו שעלולות לגרום לתופעות קשות ביותר כמו: אפילפסיה, אוטיזם, עיכוב התפתחותי, הפרעות פסיכיאטריות, מומי לב ועוד!
מחקר ישראלי מקיף, שבדק מעל 5500 נשים בהריון, שעברו את בדיקת הצ'יפ הגנטי, מצא כי באמצעות השבב הגנטי CMA ניתן לאבחן מוטציה גנטית משמעותית ב-1 מכל כ-100 הריונות תקינים ושגרתיים לכאורה, בהם לא היתה על פניו כל "סיבה מוצדקת" להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי, בהתאם לנהלים האבסורדיים של משרד הבריאות.
בדרך הקצרה להתרשלות הבאה...
עד שלא יחול השינוי המתבקש ועד שמישהו במשרד הבריאות לא יועיל בטובו לשנות את הנהלים וההנחיות, שיורו לרופאי הנשים להסביר בפרטים ולהמליץ לכל אשה בהריון לעשות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי, נמשיך להתמודד עם עוד ועוד מקרים של אבחון מוטציות ומחלות גנטיות בילדים צעירים, מקרים שהיו יכולים להימנע לו ההורים היו מגלים את המוטציה בשלב מוקדם של ההריון, מה שברוב המקרים היה בוודאי מוביל להפסקת ההריון.
העובדה שלא מעט רופאי נשים ממשיכים לפעול בהתאם לנהלים האבסורדיים של משרד הבריאות מובילה בהכרח למקרה הרשלנות הרפואית הבא. מעקב הריון תקין ומקצועי חייב לכלול הסבר מפורט שניתן להורים לגבי חשיבותן של הבדיקות הגנטיות עליהן הסברנו, ועד שזה לא יקרה כולנו נמשיך לשלם את המחיר.
למידע נוסף וקבלת ייעוץ משפטי אישי במקרה של אבחון ילד/ה עם מוטציה גנטית רק לאחר הלידה, ניתן לפנות למשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, המשרד המוביל בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית על רקע גנטי: 072-334-0001
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.