מגפת הקורונה וההגבלות שהוטלו על הציבור במטרה לבלום את התפשטות הנגיף בישראל פגעו קשות בעובדים ובמעסיקים רבים במשק. בתגובה להגבלות על פעילות מסחרית ועסקית במשק, חלק מהמעסיקים החליטו להוציא עובדות ועובדים לחופשה ללא תשלום כדי לצמצם, ככל האפשר, את ההוצאות של העסק במהלך תקופת ההגבלות והסגרים שנכפתה עליהם.
המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות התפרצות הנגיף בישראל פגע לא מעט בעובדים שכירים ובתוך כך לא פסח גם על עובדות בהיריון שנפגעו עקב הפרות שבוצעו על ידי מעסיקיהן במקום העבודה.
לפניה ישירה אל עורכת דין יונית גלברג-סגל, לחץ/י כאן
איסור פיטורים של עובדת בהריון
חשוב לדעת כי על כל מעסיק חל איסור לפטר עובדת בהריון עקב הריונה, אולם בעניין זה יש לעשות הבחנה בין עובדת אשר מועסקת במקום העבודה חודשים בודדים בלבד לבין עובדת בעלת ותק של מעל חצי שנה.
ראשית ולפני הכל, ותק העבודה של העובדת במקום העבודה הוא בעל משמעות בכל הקשור לקבלת היתר לפיטורים ממשרד הכלכלה. עובדת בהיריון בעלת ותק של פחות משישה חודשי עבודה במקום העבודה לא תהיה מוגנת מפני פיטורים בהתאם לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954, וניתן יהיה לסיים את העסקתה – בלי אישור ממשרד הכלכלה – כאשר הסיבה האמיתית לפיטוריה אינה קשורה להריון כדוגמת: חוסר שביעות רצון מתפקודה המקצועי.
יחד עם זאת, אם אישה בעלת ותק של פחות משישה חודשים בעבודה פוטרה מחמת היותה בהיריון, הרי שמדובר באפליה והעובדת תהיה זכאית לתבוע את המעסיק בגין פיטורים לא חוקיים גם אם טרם חלפו שישה חודשי עבודה ממועד תחילת עבודתה. במקרים רבים קשה לדעת אם מדובר באפליה, אולם ישנם מקרים בהם ניתן לבסס קשר ישיר בין ההודעה בדבר ההיריון ובין הפיטורים, המהווים הוכחה חותכת לאותם פיטורים לא חוקיים, לגביהם ניתן לקבוע כי מדובר באפליה אסורה. במקרה של אפליה אסורה העובדת רשאית להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה, לדרוש למנוע את פיטוריה ואף לתבוע פיצויים.
עובדת בהיריון בעלת ותק של יותר משישה חודשי עבודה
לעומת זאת, אם הוותק של העובדת הוא יותר משישה חודשים למעסיק אסור לפטר את העובדת מבלי שפנה למשרד הכלכלה בבקשה לקבלת היתר לפיטורים, כאשר בבקשתו זו על המעסיק להוכיח כי אכן לא מדובר באפליה וכי הרצון לסיים את העסקתה של העובדת כלל אינו קשור להריונה. לדוגמה, במקרה של תפקוד לקוי של העובדת, המעסיק יצטרך להוכיח כי תפקודה של העובדת אכן היה לקוי ללא כל קשר להריון באמצעות הגשת ראיות מתאימות וכי זו הסיבה היחידה בגינה הוא שוקל לפטר את העובדת.
מעסיק מחויב להגיש בקשה להיתר פיטורים ממשרד הכלכלה גם לאחר שזימן עובדת לשימוע לפני פיטורים ורק במהלך השימוע נודע לו כי העובדת בהיריון, כאשר המעסיק כמובן שלא ידע על כך לפני כן, גם אם לכאורה אין קשר בין רצונו לפטר את העובדת ובין היותה בהיריון, מאחר שלא ידע על כך. יתרה מזאת, גם עובדת שפוטרה בזמן שהייתה בהיריון וגילתה זאת למעסיק רק לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, המעסיק יידרש להגיש בקשה להיתר למשרד הכלכלה. אם המעסיק יצליח להוכיח שאין קשר בין הריונה של העובדת ובין הפיטורים, הוא יקבל אישור רטרואקטיבי לפיטורים.
האם ישנה חובה לספר למעסיק על ההיריון?
חוק עבודת נשים קובע שעובדת צריכה לספר למעסיקה על ההיריון החל מהחודש החמישי. לאחר שהעובדת מסרה הודעה על ההיריון למעסיק, הוא מחויב להעסיקה בהתאם להגבלות שנקבעו בחוק ביחס לעבודה בשעות נוספות, במשמרות לילה ובימי המנוחה השבועית. לעובדת בהיריון מומלץ להעביר למעסיק הודעה בכתב, כגון אישור רפואי, אשר ישמש הוכחה לכך שהמעסיק אכן ידע על ההיריון, זאת במקרה של פיטורים.
חשוב להבהיר שאין כל חובה ליידע את המעסיק על היריון בראיון העבודה, אלא אם ההיריון רלבנטי למשרה, כגון עבודה המלווה בחשיפה לקרינה אשר עלולה לפגוע בעובר ובמהלך ההיריון התקין.
היעדרות מהעבודה בעקבות בדיקות בהיריון
עובדת בהיריון זכאית לקבל שכר מהמעסיק עבור שעות היעדרותה מהעבודה לצורך ביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות להריון. אישה בהיריון שעובדת בהיקף של משרה מלאה זכאית להיעדר עד 40 שעות במהלך תקופת הריונה. לעומת זאת, עובדת במשרה חלקית תהיה זכאית להיעדר מהעבודה מספר שעות יחסי לפי חלקיות משרתה.
פגיעה בשכר ובהיקף המשרה
גם לעניין השכר והיקף המשרה, אישה בהיריון שעבדה באותו מקום עבודה במשך שישה חודשים לפחות, מוגנת מפגיעה בהכנסתה או בהיקף משרתה. מעסיק שמעוניין לצמצם את משרתה של העובדת או לפגוע בשכרה, יצטרך להגיש בקשה מתאימה לצורך קבלת היתר ממשרד הכלכלה. פגיעה בשכר ובהיקף המשרה תתאפשר אם העובדת מבקשת מיוזמתה להפחית את היקף המשרה שלה בעקבות מצבה הרפואי ומסכימה לכך בכתב או כאשר מדובר בהכנסה שמשולמת לעובדת לפי תפוקה ותפוקת העובדת בעבודה ירדה עקב סיבות שאינן תלויות במעסיק.
איסור אפליה מחמת מין, הורות והיריון
עובדת שסבורה כי הופלתה על ידי המעסיק בשל היותה בהיריון, רשאית להגיש תביעה נגדו לבית הדין לעבודה בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ו/או חוק עבודת נשים (ככל והינה עומדת בתנאי החוק). נוסף על כך, העובדת יכולה להגיש תלונה על המעסיק לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אם נתקלתן באפליית נשים בהיריון בעבודה, כדי למצות את זכויותיכן באופן מיטבי פנו לעורך דין מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום דיני העבודה כדי שייבחן את נסיבות המקרה, יעריך את סיכויי התביעה וילווה אתכן לפי הצורך במסגרת ההליך המשפטי נגד המעסיק בבית הדין לעבודה.
עורכת דין יונית גלברג-סגל בעלת ניסיון רב בתחום דיני העבודה, בייצוג עובדים ומעסיקים בתביעות בערכאות השונות ובמתן ייעוץ וליווי משפטי בתחום דיני עבודה לחברות, עסקים ואנשים פרטיים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.