בדעת רוב: שופטי בית המשפט העליון בהרכב מורחב דחו את 15 העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום שבהן התבקש בית המשפט לקבוע האם בשל תוכנו הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה.
הרכב השופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר, נימק את החלטתו ואמר כי אין מקום להורות על ביטול החוק או להתערב הוראה בהוראתיו. בית המשפט נימק בנוסף לכך כי חוק הלאום נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה.
נשיאת בית המשפט אמרה בפסק הדין: "בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. כפי שאבאר להלן, מגבלה זו נובעת מהטקסט החוקתי, ומן המערך החוקתי בכללותו, כפי שהתפתח במהלך שנות קיומה של המדינה – מהם ניתן להסיק כי רכיבים אלה בחוקה המתגבשת אינם ניתנים לערעור".
"ביחס לשאלה השנייה, הנוגעת לסמכות בית המשפט לערוך ביקורת שיפוטית על תוכנו של חוק יסוד, אבקש להציג את המורכבויות השונות ואת השיקולים הנוגעים לעניין, אך להותיר את ההכרעה בסוגיה לעת מצוא. זאת, משום שאף אם אניח כי סמכות כזו אכן נתונה לבית המשפט, חוק יסוד: הלאום אינו שולל, לגישתי, את אופייה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ומשכך הוא אינו מקים ממילא עילה להתערבות שיפוטית בתוכנו.
השופט ג'ורג' קרא סבר בדעת מיעוט כי הסעיפי השפה, ההגדרה העצמית וההתיישבות היהודית בחוק שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה. השופט קרא טען כי התעלמותו של חוק הלאום מאזרחי המדינה, הערבים והדרוזים מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון , שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש.
שר המשפטים גדעון סער מסר בתום ההחלטה: "חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".
ח"כ אחמד טיבי ביקר את ההחלטה ואמר:"חוק הלאום הוא חוק המבטא עליונות יהודית ויצר מדרג אזרחות גזעני . הוא המשך ישיר לחוק האזרחות( מניעת איחוד משפחות)והחלטת בגץ לא להתערב ולבטל אותו מקבעת את אפלייה ואי השויון. האמת שבגץ כמעט ולא נתן סעד למיעוט הפלסטיני בישראל בנושאי ליבה הנוגעים למעמדו וזכויותיו של המיעוט הערבי פלסטיני . בגץ כשל שוב וקיבע את העליונות היהודית תוך פגיעה בערך השוויון במשטר דמוקרטי אתני".