אילנה ראדה, אמה של הנערה תאיר שנרצחה לפני 15 שנה בתא שירותים בבית הספר בו למדה, שוחחה הבוקר (חמישי) עם גדעון אוקו ב-103FM על החלטת בית המשפט העליון, על שחרורו של רומן זדורוב, שהורשע בביצוע הרצח, למעצר בית. "זה קצת מבלבל, המילים לעיתים נעתקות מפי - עם כמה שאני יודעת לדבר", סיפרה בראשית דבריה, "מבחינתי, זו עלייה של כמה מדרגות, כי משמעות השחרור שלו היא שהפרקליטות יצטרכו להוכיח מי רצחו, או רצחה את תאיר, ואני מקווה שימצאו אותם".
אוקו ציין כי מדבריה של ראדה עולה כי רגשותיה בנושא החלטת בית המשפט מעורבים, וציין כי כבר מהרגע הראשון - היא העלתה ספקות רבות לגבי האם רומן זדורוב הוא אכן הרוצח של בתה. "מצד אחד אני מברכת על ההחלטה, כי כאן תינתן ההזדמנות לפתוח את מה שהסתירו במשך שנים ולא ניתן מענה לכך בשום הזדמנות", הסבירה, "המשמעות היא שעכשיו הפרקליטות באמת יצטרכו להוכיח אם זדורוב הוא אכן הרוצח של תאיר".
עם זאת, היא הסבירה כי אינה ששה שהוא ישוחרר. "כמשפחת הקורבן, אנחנו לא מכירים בעצם את כל הפרטים בתיק במאת האחוזים", אמרה, "זה אבסורד שאין לי את הזכות לדעת את כלל הפרטים בתיק. אנחנו צריכים לחקור, ולראות האם יש לפרקליטות יש דבר מה להציג בפני בית המשפט, שאולי יוכיח שהוא אכן הרוצח. אז כן - התחושות שלי מעורבות".
היא נשאלה האם גם היום, היא חושבת שרומן זדורוב חף מפשע. ראדה השיבה כי "עד לשלב הזה, ובהתבסס על הפרטים שראיתי ונחשפתי אליהם, וחשפתי גם מתוך התיקים, לא ראיתי דבר, ולו חצי דבר, שקושרים אותו לרצח". ראדה תהתה: "אני לא יודעת האם ישנם דברים נוספים, ונמצאת בתהליך של חיפוש האמת".
"עם זאת, כן גילינו הרבה מאוד דברים בעלי משמעות, וניתן למצוא חקירה אחרת או אשמים אחרים, זה כן", חשפה, "מצאנו כיון לפי תלמידים הם אלו שביצעו את הרצח, למרות שכולם מנסים לדחוק את זה".
תסבירי למה את מתכוונת. מה גורם לכם להאמין שזה הכיוון
"מצאנו דברים בתוך תיק החקירה, שהמשטרה והפרקליטות הסתירו ולא באו לידי ביטוי באף אחד מהערכאות השונות של המשפט. אני מקווה שכעת, במשפט החוזר, תינתן משמעות לדברים הללו. אני לוקחת עדיין בחשבון את האפשרות שילדים שלמדו עם תאיר עומדים מאחורי הרצח שלה".
בסיום הראיון, ראדה נשאלה כיצד תוכל לעמוד נפשית במשפט חוזר, תהליך ארוך וממושך, שלא ידוע מתי יגיע לסיומו. בתגובה, היא סיפרה על שיחה שניהלה עם נציגות של פרקליטות המדינה ששוחחה עימה: "נאמר לי 'אילנה, במשפט החוזר יהיו דברים קשים ונוראיים, והפעם לא נבחל מלהסתיר או לרחם. אני נותנת לך את האפשרות שתיקחי בחשבון שכדאי לך לא להגיע למשפט'. עניתי לה שאני חייבת להיות בדיונים, אני רואה בכך פסול אם לא אהיה".