לאחרונה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון סוגיה מורכבת הנוגעת לזכויותיהם של הורים שגידלו עם בני זוגם ילדים ללא קשר ביולוגי אליהם, אשר עלולות להיפגע לאחר שההורים נפרדים. במקרה שנדון בבית המשפט, מדובר היה בבנות זוג שחיו יחד במשך 11 שנים, וגידלו ביחד את בנה הביולוגי של אחת מהן אשר נולד באמצעות תרומת זרע, החל מיום היוולדו ועד שבנות הזוג נפרדו, כשהיה בן ארבע וחצי.
בחודשים הראשונים לאחר הפרידה, האם הביולוגית הסכימה שבת זוגה לשעבר ובנה ימשיכו להיפגש, אך לאחר מכן סירבה להמשך הקשר. בעקבות זאת הגישה האם הלא ביולוגית עת ירה לבית המשפט, ובה ביקשה להכיר בה כאמו הפסיכולוגית של הילד, ולקבוע משמורת משותפת וזמני שהות קבועים.
במקרה זה הוכרה זכותה של האם הלא ביולוגית להמשיך ולהיות בקשר עם הילד שגידלה מאז שנולד אף על פי שאין ביניהם קשר גנטי, ולמרות התנגדותה של האם הביולוגית. אם הייתה פועלת להסדיר את מעמדה החוקי והמשפטי כלפי הילד מבעוד מועד באמצעות צו הורות או אימוץ, ייתכן שהסכסוך המשפטי הממושך היה נמנע, או שההליכים המשפטיים היו מסתיימים בתוך זמן קצר יותר.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ומגשרים שרון סגל ושות', לחץ/י כאן
מהם ההיבטים המשפטיים במקרה של פרידת בני זוג חד מיניים עם ילדים?
כפי שאפשר לראות מפסק הדין האמור, בשל המורכבות המשפטית שעלולה להיווצר בנוגע להורותם של בני זוג מאותו המין, כדאי וחשוב להסדיר מראש את מעמדו ההורי של ההורה שאין לו קשר גנטי עם הילדים, הן באמצעות הסכם בין ההורים והן באמצעות צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.
ללא הסדרת המעמד, וללא הסכמת בני הזוג במקרה של פרידה, בית המשפט לענייני משפחה הוא זה שיקבע בסוגיות רגישות כגון משמורת והסדרי שהות, וזאת בהתאם לעקרון טובת הילד. ללא עיגון משפטי שיבסס את הקשר שבין ההורה הלא ביולוגי לילדים, אותו הורה ייאלץ להוכיח בבית המשפט את משמעותיות הקשר ביניהם. מדובר בהליכים משפטיים סבוכים, מורכבים וממושכים, אשר עלותם גבוהה מאוד.
איך מסדירים את מעמדו של ההורה הלא ביולוגי כלפי הילדים, ובכך נמנעים מסכסוכים קשים במקרה של פרידה?
כדי לבסס את זכויותיו של ההורה הלא ביולוגי מבחינה משפטית, קיימות שתי דרכים עיקריות: צו הורות פסיקתי או צו אימוץ. שתי הדרכים הללו יספקו להורה מעמד חוקי ומשפטי השווה במעמדו לזה של ההורה הביולוגי. מעמד זה יישמר גם במקרה שההורים יחליטו להיפרד.
לצורך קבלת צו הורות פסיקתי יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה, וניתן ורצוי לעשות זאת כבר מרגע הלידה. צו ההורות הפסיקתי מאפשר את אותן זכויות שמספק צו האימוץ, אך מדובר בהליך פשוט ומהיר יותר, ולכן זוגות חד מיניים רבים בוחרים בדרך זו. כמו כן, לאחר קבלת הצו, לא יהיה הבדל מבחינת הרישום במסמכים הרשמיים בין שני ההורים, וזאת בניגוד לצו אימוץ שלאחריו הילד יירשם כמאומץ.
מעבר לכך, מומלץ לבני זוג מאותו המין אשר מתכננים להביא ביחד ילדים לעולם, לקבוע מראש באמצעות הסכם מקיף ומפורט מה יהיה מעמדו של בן הזוג הלא ביולוגי, ומה יקרה מבחינת משמורת, מזונות, זמני שהות וכל דבר אחר הקשור לילדים במקרה של פרידה. את ההסכם יש להציג בפני בית המשפט לענייני משפחה, כדי לקבל את אישורו ולתת לו תוקף משפטי מחייב.
מה עלול לקרות כשבני הזוג נפרדים ללא הסכם משפטי שערכו ביניהם מבעוד מועד?
במקרה שההורים נפרדים וללא הסכמות או הסכם שחתמו עליו ושאושר על ידי בית המשפט, סוגיות כגון משמורת והסדרי שהות ייקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה על פי עקרון טובת הילד.
אם ההורה הלא ביולוגי הסדיר את מעמדו ההורי מראש, הדיונים בבית המשפט יתקיימו באופן הדומה לכל הליך גירושין של בני זוג עם ילדים. אם מעמדו המשפטי של ההורה הלא ביולוגי מעולם לא הוסדר, הוא יוכל לעתור לבית המשפט ולבקש לשמור על קשר עם הילדים, אך יהיה עליו להוכיח כי הקשר ביניהם הוא אכן של הורה וילד, כי היה שותף פעיל ומשמעותי בגידולם וכי הם רואים בו כהורה לכל דבר ועניין.
כפי שראינו בפסיקה שניתנה לאחרונה בעניין בנות הזוג שנפרדו לאחר 11 שנות זוגיות, בית המשפט יכול להיעתר לבקשה זו, אך ההליך המשפטי יכול להימשך שנים רבות. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בסוגיות מורכבות אלה, הן כדי לקבל צו הורות פסיקתי או צו אימוץ והן כדי לערוך הסכם שיוכל למנוע סכסוכים קשים על הקשר עם הילדים במקרה של פרידה.
עורך דין שרון סגל עוסק בדיני גירושין, בניהול סכסוכי גירושין מורכבים, הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכם לחיים משותפים, משמורת, הסדרי ראייה ועוד. הכתבה באדיבות האתר: דין סי או איי אל.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.