שר המשפטים גדעון סער פרסם היום (חמישי) 24 שמות מועמדים לבית המשפט העליון לפני שלב הניפוי הראשוני, מי לשבט ומי לחסד. משפטנים מבריקים ראויים בעלי שם ותארים. אך בפועל, מי שיעפילו לקו הגמר ויכנסו לכס השיפוט בערכאה הגבוהה ביותר ייבחרו בתהליך מיוזע של ממכר ופשרה.
הוועדה לבחירת שופטים הייתה הפעם מקור לכיפופי ידיים רבים, כמעט בלם וחסם להקמת ממשלה של שינוי. הפוליטיקה תהיה בתוך החדר גם אם הפרוטוקול לא יפורסם, ללא עשן של סיגרים אבל עם הרבה תחכום.
הוויכוח והמחלוקת מוכרת לעייפה. שמרנים מול אקטיביסטים, ממשיכי דרכו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, מול כל מה שמוגדר כשמרנות, כאי התערבות. בקדנציה הקודמת של הוועדה, מינוי דווקא בערכאה נמוכה של אתי קרייף לשופטת שלום הגיע עד לחדר החקירות. בבית המשפט העליון כללים אחרים וקשה לחשוב איך יחמוק שם אחד המינויים.
השחקנים רבים. שרים וחברי כנסת, שופטים עליונים ונציגי לשכת עורכי הדין, לכל אחד רצון משלו ודרך משלו למנות. היסטוריה כבר תהיה עם שופט ראשון בן הדת המוסלמית חאלד כבוב שהוא מבריק גם בסוגיות הכלכליות. שלושה כיסאות נוספים של שופטים עליונים עומדים להחלטה כבר בחלק הראשון של כהונת הוועדה ובהמשך ארבעה נוספים ובהם מסיימת ופורשת מכס השיפוט גם הנשיאה אסתר חיות.
שמות המועמדים לשלושת הכיסאות הנותרים פחות חשובים, למרות שהם מאוד ראויים: יש פרקליט צבאי ראשי לשעבר, יועץ משפטי לשעבר של הכנסת, מנהל בתי משפט חרוץ ונמרץ, אך בסופו של הליך הבחירה יחולק למי אקטיביסטי ומי שמרן. הפוליטיקאים יברכו על כולם אבל יציגו את הנוח לקהל, שמבחינתו בג"ץ הוא פורץ דרך ומעורר ריב ומדון, לצד תקווה לשינוי שלא עובר דרך הכנסת.
רק השבוע נכונו לדעת שבג"ץ יודע להתאים עצמו כאשר יש אינטרס מדיני, בחאן אל אחמר, גם כאשר שופטי ההרכב ברובם שמרנים המדינה יכולה למרוח עד קץ את פינוי השטח. וגם כאשר משתנה חוק יסוד הממשלה ומתמנה ראש ממשלה חליפי שלמעשה איש לא בחר, גם שם בג"ץ לא מתערב.
אז הרוב נשאר במסגרת התדמית. רק כ-12 חוקים בג"ץ פסל בכל שנותיו, אך הדמות שיוצאת מן ההיכל נתפסת כשוברת מוסכמות, גם אם לא כך הדבר. ובכל זאת יש לעליון חשיבות שלא תסולא מפז בתחומים שאינם מוארים כמו שוויון בין המינים, זכויות אזרחיות ועוד נושאים שבהם לא נגעה החקיקה, בהם מהווה בג"ץ מקום מפלט ואוזן קשבת לאזרח, ואולי בזה גדולתו. כי על כל פסיקה במשפט הציבורי יהיו ביקורת ותשבוחות, פעם מימין ופעם משמאל, אך בתווך ישנם גם אזרחים שמחכים למוצא פיו של בית המשפט העליון.
לכן, פחות משנה אם יבחר שופט חדש מהמגזר הפרטי או אולי מהמחוזי, החשוב הוא שיכנסו בחרדת קודש ובתחושת שליחות להיכל ולכיסא, שלא רבים מילאו, ויראו מולם את האזרח שדווקא קולו לא נשמע.