ההליך הפלילי שבמרכזה של פרשת הצוללות (3000) החל אתמול בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והתיק הסבוך והמורכב, שמוגדר כאחת הפרשיות הביטחוניות החמורות אי־פעם בתולדות המדינה, מתחיל להניע - כאשר המחלוקות כבר צצות בניהול ההליכים, שצפויים להיות ארוכים מאוד נוכח חומרי החקירה הרבים והיקפם. 

לצד זאת מחלוקת נוספת היא הדרישה לנהל את התיק המסועף בדלתיים סגורות, שלה מתנגדים כלי התקשורת. ואכן, עורכי הדין אלעד מן ויובל יועז, המייצגים קבוצה של כתבים משפטיים, פרסמו גילוי דעת שבו כתבו: "המדינה מבקשת לנהל את כלל ההליך המשפטי בתיק 3000 הרחק מעיני הציבור, ולהכפיף את שיקול הדעת של בית המשפט בנושא סגירת הדלתיים להחלטות המלמ"ב".

"זאת תוך פגיעה בעצמאות השיפוטית ובעקרון הפרדת הרשויות. עיתונאי המשפט אינם יכולים להסכים לכך. ביקשנו מבית המשפט שלצד חוות הדעת שבה יסביר המלמ"ב את הצורך בסודיות כה קיצונית, תגיש גם הצנזורה את עמדתה בנושא", נכתב. 

כזכור, הפרקליטות החליטה על הגשת כתבי אישום נגד מיקי גנור, ששימש סוכן תאגיד טיסנקרופ (Thyssenkrupp AG) בישראל, המשנה לראש המל"ל דאז תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן, יו"ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, איש העסקים תא"ל (במיל') שי ברוש, היועץ הפוליטי דאז לשר יובל שטייניץ רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.

דוד שרן  (צילום: אבשלום ששוני)
דוד שרן (צילום: אבשלום ששוני)


עד כה בפרשה מותרים באופן נקודתי פרסום פרוטוקולים באישורו של השופט הדן בתיק. בכל הנוגע לחומרי החקירה נדרש גם סיווג ביטחוני מיוחד, שטרם הוסדר לכלל עורכי הדין המייצגים. באחד המקרים שהועלו במהלך הדיון שיתף אחד מעורכי הדין כי משרדו נמצא בקומת קרקע ועל כן אין באפשרותו להחזיק חומרי חקירה מסווגים בפרשה. הדיון הבא בתיק נקבע ל־26 בדצמבר.

בתוך כך, הלחץ הציבורי להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה נמשך ביתר שאת. כזכור, שר המשפטים גדעון סער אמר בשיחה עם כאן ב׳: "החלטתי להסכים לדרישתו של שר הביטחון בני גנץ להקים ועדת חקירה בפרשה".

התנועה לאיכות השלטון פנתה ביום חמישי ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה להקים מיד ועדת חקירה ולאור פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בעתירת התנועה, ובו הדגיש בית המשפט כי ראוי שהקשיים והליקויים העולים מההתנהלות הבלתי תקינה והמדאיגה ייבדקו לעומקם, וכי ועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי שיכול להתאים לכך.

בפרשת הצוללות וכלי השיט בית המשפט העליון עמד על כך שההחלטה על הקמת ועדת חקירה מסורה לממשלה, והתערבותו בהחלטה זו תהיה חריגה ונדירה. עם זאת, בית המשפט הביע מספר תמיהות שלא ניתנה להן תשובה, וציין כי התמונה לכאורה הנוגעת לתהליכי קבלת ההחלטות בקרב הרשויות הרלוונטיות היא מדאיגה – וכי ראוי שלספקות אלה יינתן מענה ציבורי