בית המשפט המחוזי בחיפה החליט היום (שלישי) להשאיר את הארכת המעצר על כנה, ודחה את בקשת הסנגוריה הציבורית לשחרר ממעצר את החשוד ברצח ליטל יעל מלניק בת ה-17. בית המשפט ציין כי קיימות ראיות מספיקות הקושרות את החשוד לעבירות המיוחסות לו.
סנגורו של החשוד מסר בשמו כי הוא מכחיש שניסה לרצוח את הצעירה. עוד טען כי הוא והיא חפרו את הבור בנסיבות שנמצאות תחת צו איסור פרסום. הסניגורים של החשוד, עורכי הדין בוריס שרמן ואלון נשר מהסניגוריה הציבורית, מסרו: "מדובר באירוע טרגי. החשוד משתף פעולה באופן מלא ומסר את גרסתו להשתשלות האירועים. הוא טוען בתוקף כי לא רצה לגרום למותה של הצעירה".
מוקדם יותר היום קיימה ועדת העבודה והרווחה דיון דחוף בנושא טיפול גורמי הרווחה בנוער בסיכון, בעקבות מקרה הרצח. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום: "הדיון מתקיים לבקשת מספר חברות כנסת וגורמים נוספים, בעקבות הרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק. המקרה עורר הרבה שאלות ורצון לקדם צעדים שיסייעו למנוע מקרים נוספים כאלה בעתיד".
רייטן ציינה כי "מאז שקבענו את הדיון התחילו להגיע סיפורים ומקרים קשים שמעידים על בעיות בתחום הזה, כאלה שחייבים לתת עליהם את הדעת. אני רוצה לשמוע על אחריות המדינה על אותם נערים ונערות שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, המשטרה, בתי המשפט, גורמי הרווחה וגורמים נוספים. תפקיד המדינה לקחת אחריות על הנוער הזה, לאפשר להם הזדמנות אמיתית ושווה".
ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית אמרה: "אני מרגישה צורך עז לבקש סליחה ענקית מליטל, ממשפחתה, כי אולי יכולנו למנוע את הרצח הנורא הזה. כל רצח הוא נורא, כפל כפליים כשמדובר בנערה צעירה עם קשיים נפשיים, ונכנסים פה גם הטרדה ותקיפה מינית, על פי החשד על ידי אח שעבד בבית החולים שבו היא טופלה".
וולדינגר המשיכה ואמרה: "כולם בתקשורת מדברים על מערכת יחסים, על רומן, עם אדם שמבוגר ממנה בעשרות שנים – איזה מערכת זוגית? מדובר פה בניצול מיני שפל ונורא. לצערי אני מכירה לא מעט מקרים שברוך השם לא הסתיימו במוות, אבל פנו למנהלי מחלקה הם נפנפו את המקרה בטענה שזה חוקי או שהילדים מדמיינים פגיעה בגלל המחלה או הקשיים הנפשיים. מדובר בדבר אסור בתכלית האיסור, ניצול נפשי ומיני חמור".
ח"כ שירלי פינטו מימינה אמרה: "אני מזועזעת. בכל יום שעובר אנחנו מגלים עוד פרטים על הרצח הנורא, שמצביעים על כשל גדול שנמשך לאורך שנים וטוטא מתחת לשטיח, איפה היו כולם? יש פה המון סימני שאלה וחשוב להציף ולהוציא הכול החוצה כי זה לא יכול להמשיך כך".
ח"כ מיכל רוזין הצטרפה לדבריהן והוסיפה: "אנחנו פועלים לדאוג בתקציב הקרוב לכמה שיותר הדרכות והכוונות וליווי בנושא של פגיעה מינית וכל מה שמשתמע מכך לכל הצוותים הטיפוליים בכל מערך בריאות הנפש בישראל. אני מקווה שימצאו לזה הכלים והמשאבים הנחוצים. המקום שבו נשים, ילדות ונערות נמצאות במקום המוחלש ביותר זה מצב שבו חייבים להיות נהלים ברורים להגנה ופיקוח הדוק, וצריך לשקול אופציה לאפשר להן להתאשפז במקומות עם רמת חיכוך מינימלית, אולי מקומות לנשים בלבד, נשות צוות שמטפלות בהן".
רקפת בן גיא, מנהלת אגף בכיר חוץ ביתי במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "היכולת שלנו במערכת האכיפה להגן על ילדים בגיל 17 זו סוגיה שצריכה לעלות לדיון. נערות ונערים שלנו בורחים, משתמשים בסמים. הם תחת אחריותינו אבל יש לנו כלים מצומצמים שבהם אנחנו יכולים להשתמש עם נוער בסיכון. אני יכולה לקלוט ילד שהיה קשור עכשיו חודש במסגרת טיפולית ולי אפילו אסור לשים אותו בחדר סגור. היום נמצאים 6,500 ילדים במסגרות שלנו. בשנה שעברה היו לנו 1,481 אירועים שהוגדרו כחריגים במסגרות בדרגות חומרה שונות".
עו"ד לידיה רבינוביץ, מנהלת מערך עו"ד משלי של משרד המשפטים, המייצג בני נוער בהליכים משפטיים אמרה: "ליטל יעל ז"ל הסכימה לאשפוז ולכן לא ליווינו אותה לצערי, אני חושבת שדברים יכלו להתנהל אחרת. הפיקוח שיש במשרד הרווחה הוא גם עדן לעומת מה שקורה במחלקות לבריאות הנפש. זה עולם אחר. ביום ראשון ביקשנו מהאגף לבריאות הנפש להקים ועדת בדיקה לגבי אותו בית חולים מעלה הכרמל, אנחנו זועקים על ליקויים בשמירה על ביטחונם ורווחתם של ילדים שנמצאים שם. גם שילד כבר מקבל ייצוג לא מאפשרים לו להיפגש עם עו"ד, ילדים לא מובאים לדיונים בתי משפט. באופן כללי אין שום חוזר רשמי שמתייחס למחלקות נוער וילדים, אין הכשרות מותאמות לטיפול לילדים בסיכון, לנושא של טראומה ועוד".
סימונה שטיינמץ, נציבת תלונות ילדים במסגרות חוץ ביתיות ציינה כי "בשנה שעברה פנו אלינו כ-600 ילדים, מתוך 17,000 ילדים במסגרות של הרווחה, פנימיות של מערכת החינוך ואומנה. הפניות היו מגוונות, הרבה בנושא של יחס של מדריכים. בנובמבר נגיש לוועדה את הדוח השנתי עם כל הפרטים. בשנת 2021 נפגשנו במצבים של תלונות שנבדקו, נמצאו מוצדקות ובכל זאת לא טופלו. מדובר במגמה שבלטה השנה, לעומת שנים אחרות שבהן עקבנו ומצאנו שהתלונות טופלו".
ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד הוסיפה: "המקרה של ליטל יעל צריך להרעיד את אמות הסיפים. מדובר בנערה שהייתה במערכת בריאות הנפש במקום שבו כבר ביקשנו בעבר לקיים ועדת בדיקה על מקרה אחר שהתרחש בו, ושם הוגש לאחרונה כתב אישום על תקיפה מצד מאבטח. מדיניות, נהלים ותקנות נכתבים היום בדם של ילדים. זה צריך להיפסק. את הנערה האומללה הזו כבר לא נוכל להציל, אבל אולי את הבאים. רשת ההגנה על הילדים צריכה להיות צפופה ולא מחוררת, כמו שהיא היום".
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים: "הדברים מתנקזים הרבה פעמים לעו"סית בשטח שעושה ככל שביכולתה לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר בין כל המשימות, אבל לאורך שנים המדיניות הממשלתית היא לייבש את המערכת בצורה מכוונת, יש מחסור בתקציבים ויש לכך השלכות רבות . המסגרות עובדות בתת תקינה ולעיתים גם בתת תנאים – במערכת האשפוזית וגם במערכת בקהילה".