"נטפל בפשיעה בחברה הערבית, נשיב את אמון הציבור בנו": פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, נשא הבוקר (חמישי) דברים בכנס חיפה למשפט באוניברסיטה שבעיר, והתייחס לסוגיות הבוערות בעבודת פרקליטות המדינה מהחודשים האחרונים, בין היתר, במיגור הפשיעה בחברה הערבית ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.
ראשית הצהיר איסמן על פרסומו של דו"ח סיכום הפעילות של הפרקליטות לשנת 2020, שיסביר את התובנות העיקריות מהפעולות שביצעה התביעה. עם זאת, הנדבך העיקרי בו נדרש טיפול יסודי ומעמיק על ידי הפרקליטות, הוא הפשיעה בחברה הערבית: "נדמה שאין חולק על כך, שאחד מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בימים אלו בפני החברה הישראלית, בפני הממשלה וגם בפני מערכת אכיפת החוק כולה, אם לא האתגר הגדול שבהם, הוא הניסיון למגר את האלימות הגואה בחברה הערבית במדינת ישראל".
פרקליט המדינה התייחס בהקשר זה גן לסוגיית הנשק הבלתי חוקי המוחזק לכאורה בכמויות גדולות בסקטורים מסויימים של החברה הערבית בישראל: "המסר שחייב לצאת מהמערכת כולה הוא שככלל, עבירות מסוג זה תיעננה במעצרם של אותם עבריינים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ובענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח". הוא שלח מסר חריף: "באין ענישה אין הרתעה. ללא הרתעה נמצא עצמנו במצב שבו התופעה רק תמשיך ותתעצם. עבירות נשק צריכות להוביל לעונשי מאסר ארוכים ומרתיעים. פשוט כך".
"הפרקליטות לוקחת חלק בהובלת תוכנית פעולה משולבת לעצירה והפחתה של אלימות חמורה בחברה הערבית", הוסיף הפרקליט, זאת לצד ההבטחות על הגברת הענישה. התוכנית משלבת גם מומחים אקדמיים לקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית, והיא "מציעה מודל לצמצום אירועי אלימות, המבוסס על שילוב ותיאום בין אכיפה, מניעה, טיפול ועבודה קהילתית", כך איסמן. כמו כן הבטיח כי כבר בקרוב תופעל התוכנית בשבעה יישובים ברחבי הארץ כפיילוט.
דרך נוספת, על פי איסמן, להתמודד עם הפשיעה הגואה היא שיתוף פעולה של אזרחים עם גורמי אכיפת החוק, שמאפשרת ומקלה על ההליכים של פרקליטות המדינה בדרך להרשעה: "במילים פשוטות - בלי עדים אין תיקים. כולנו צריכים לקחת אחריות. ללא שיתוף פעולה לא ניתן יהיה לפענח פשעים, לא ניתן יהיה להגיש כתבי אישום, לא ניתן יהיה לנהל את התיקים ולהביא להרשעתם של אותם עבריינים הפוגעים בכולנו".
עם זאת, הוא הדגיש את החשיבות הגבוהה שהוא רואה בשמירה על זכויות והליך הוגן לאלו שנעצרו או נחשדו בדבר פשע: "בכל צעד וצעד, לצד מימוש האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם עבריינים ולצד הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה, על התובע לשים לנגד עיניו את האינטרס הציבורי בהבטחת זכותם החוקתית של החשודים והנאשמים להליך הוגן – על שלל הזכויות הנגזרות מזכות חוקתית זו – ולהקפיד קלה כבחמורה בשמירה על זכויות אלה".
איסמן נתן לדוגמה את מקרה חשיפת הראייה שהובילה לשחרור ממעצר שניים מהחשודים בביצוע מקרה לינץ' ביפו בחודש מאי האחרון במהלך מבצע "שומר החומות": "לפני זמן מה הובא לידיעתנו דבר קיומה של ראיה משמעותית ביותר בתיק הלינץ' ביפו, ראיה אשר לא הייתה בידנו. לאחר עיון בראיה הסכמנו בשלב ראשון לשחרורם של הנאשמים הרלבנטיים ממעצרם. לאחר בחינת הדברים לעומקם הגענו למסקנה כי לא מתקיים עוד סיכוי סביר להרשעתם של חלק מהנאשמים, ומשכך החלטתי כי יש מקום לחזור מכתב האישום נגדם, וכך עשינו". לדבריו: "אין קיצורי דרך בדברים הללו, ולא יהיו".
הפרקליט הבטיח כי במהלך כהונתו ישקוד על הקמת תוכנית שתיתן מענה לפיתרון ה"תקלות", כלשונו, שעלולות להיווצר בתהליך הפלילי. לדבריו, "תקלות אלו פוגעות באמון הציבור בפרקליטות". לסיכום ציין איסמן כי "פעולה משולבת זו תביא בסופו של יום, כך אני מקווה, להגברת אמון הציבור בנו ובפועלנו".
יו"ר לשכת עורכי הדין: "חקיקה נקודתית היא ספין"
גם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, התייחס בנאומו בכנס חיפה לאלימות בחברה הערבית: "הפצת תזכירי חוק, חקיקת חוקים והתקנת תקנות, הם החלק הקל. כשערפל החקיקה מתפוגג, מגלים כי חוק שנועד לכאורה להביא לשינוי, מהווה אות מתה, מתגלה כגימיק במקרה הטוב וכספין תקשורתי במקרה הפחות טוב, תוך שהציבור הישראלי נשאר כשידיו על ראשו".
"הפשיעה והאלימות אינן מרימות ראש רק בהיעדר הרתעה או חוסר שיטור", אמר עוד. "אלימות ופשיעה צומחות מתוך יאוש. מתוך תסכול. מהיעדר תחושות זהות ושייכות. מהזנחה. אם ברצוננו למגר את האלימות, עלינו לתת תקווה. פתרון אמיתי לבעיה והחלת משילות על כל אזרחי המדינה יימצא אך ורק באמצעות הקצאת משאבים שוויונית ומתקנת בתוך החברה בישראל".