היום (שלישי) התקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת דיון הוכחות במשפטו החוזר של רומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה ז"ל. אל דוכן העדים עלה רב-פקד בדימוס ירון שור, ראש צוות מז"פ שניהל את החקירה בגזרה זו לפני 15 שנה, ובתום עדותו השופט המליץ לצדדים לבדוק שוב את הראיות, ובעקבות זאת הודיעה הפרקליטות כי היא מוכנה לבדוק מחדש את הנעליים, הסכין וכלי העבודה של זדורוב.

שור, ששירת 32 שנים במעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה, הוא עד מומחה בתחום סימני טביעות נעליים. במהלך החקירה הראשית בדיון, תיאר שור את נוהל העבודה של בחינת טביעות נעל. בדיון הוצגו המכנסיים המקוריים של תאיר עם כתמי הדם עליהם.

כזכור, בתא נמצאו שלוש טביעות שלא זוהו, וכעת קיימת מחלוקת אם מדובר בטביעות נעל כפי שנטען במשפט הראשון: על מכסה האסלה, על הניאגרה ועל קיר המפריד בין תאי השירותים. שור העיד כי ייתכן ומישהו אחר דרך היכן שטענו כי היה מדובר בטביעות הנעליים של זדורוב.

ההגנה טוענת כי הטביעות על מכסה האסלה, הניאגרה והקיר המפריד מהוות מסלול מילוט הנוגד את השחזור של זדורוב, וכי זה הנתיב שדרכו נמלט הרוצח האמיתי. מאידך, השחזור של זדורוב תואם את טביעות הנעליים על מכנסיה של תאיר.

מומחה בריטי מטעם ההגנה, שהתייחס לממצאי שור, קבע במשפט הראשון כי לא בהכרח מדובר בטביעות נעל בחלק מהמקרים. גם מומחה של ה-FBI קבע כי מהסימנים על המכנסיים לא ניתן לזהות שמדובר בנעליו של זדורוב.

רומן זדורוב בבית המשפט (צילום: מאיר וקנין פלאש 90)
רומן זדורוב בבית המשפט (צילום: מאיר וקנין פלאש 90)

שור העיד בזמנו כי על המכנסיים נמצאו שש טביעות וקבע כי לפחות שתיים מהן תואמות לנעליו של זדורוב. עוד קבע כי זוויותיהן תואמות את תיאור זדורוב על כך שהוא דרך על רגליה של המנוחה בעת שדילג החוצה לאחר הרצח מעל דלת השירותים. 

למרות קביעתו של ירון שור, השופטים תהו כיצד לא נמצאו על הנעליים של זדורוב סימני דם, שטיפה או לכלוך אחר שניתן להפיק מהם DNA. "אם אין סימני דם, זה יורד לדרגת אפס", קבע השופט דני צרפתי ביחס לסבירות המסקנה. "ההיתכנות שעקבות הנעל על מכנסיה של תאיר שייכות לזדורוב שואפת לאפס". 

השופט המליץ לצדדים לבדוק שוב את הראיות, ובעקבות זאת הודיעה הפרקליטות כי היא מוכנה לבדוק מחדש את הנעליים, הסכין וכלי העבודה של זדורוב.

אירוע חריג נרשם במהלך עדותו של שור כאשר בזמן ההפסקה אילנה ראדה, אימה של תאיר, קמה וצעקה על שור "למה גזרת את המכנסיים?".

"תיק העבודה הוא העתק התיק מלפני 15 שנה", אמר שור בעדותו והוסיף כי "על הג'ינס כל העקבות הן חלקיות, מעוותות, חלקן כפולות. יש חשיבות לכיוון הסוליות. במקרה הזה הוא המקרה הכי גרוע שיכול להיות למומחה השוואת נעליים. לדם יש תכונות מיוחדות שמפריעות: יכול להספג, להמרח. הסימנים ממוסכים על ידי רעשי רקע ועל ידי עצמם".

בהמשך, פירט המומחה על עבודת זיהו טביעות הנעליים: "אנחנו עובדים על תצלומים שמוגדלים לגודל 1:1.מאבקים את הנעל, דורכים על משטח דביק ועושים הטבעת ניסיון. במקרה הזה שכללנו שיטה והשתמשנו בחומר אלג'ינייט (משמש ברפואת שיניים). עשינו מעתק מהעקבות שמצאנו ואז השוונו".

שור הוסיף כי "כל דגם נעל משתנה על פי פרטי הדגם. יש מאפיינים לכל סוליה. לעתים מדובר בפגמי ייצור, אחר כך יש פגמים שנוצרים תוך כדי שימוש. הזיהוי הפלילי מצמצם על צמצום האוכלוסייה. ברגע שזיהינו בנעל מדגם מסויים צמצמנו. כל סימן שמזהים מצמצם את האוכלוסייה עד שמגיעים לאחד או לאוכלוסיה מצומצמת שיכולה להשאיר את הסימן. חייבים את אותם פגמים אקראיים שמייצרים את אותה אינפורמציה".

בעבר אמר שור בראיון לתקשורת לאחר פרישתו: "האדם דרך על המכנסיים של הנרצחת והותיר עקבות הפונות אל הדלת, בדיוק כפי ששחזר זדורוב. כשמצאתי את הטביעות על המכנסיים כלל לא ידעתי על השחזור, כי יש הפרדה מוחלטת בין עבודת מז"פ לעבודת החוקרים. זדורוב טען שכלל לא היה במקום, אך המכנסיים והעקבות מספרים סיפור אחר".

על פי שור הייתה התאמה מלאה בין תיאור האירועים שמסר זדורוב בשחזור המעשה, לממצאי טביעות הנעליים. לטענתו השחזור למעשה אף סתר טענה ראשונית של צוות החוקרים וביסס למעשה ולכאורה את אשמתו. גם בכל הנוגע לסכין ששימש לביצוע המעשה לשור יש הסבר. 

רומן זדורוב בביה''ס בו נרצחה תאיר ראדה (צילום: אלי אשכנזי, וואלה!)
רומן זדורוב בביה''ס בו נרצחה תאיר ראדה (צילום: אלי אשכנזי, וואלה!)

וכך חוזרים לשאלה המרכזית הנמצאת בליבת המחלוקת במשפט - האם זלג דם מהגופה. אחת הסיבות המרכזיות לקיום המשפט החוזר היא חוות דעת שתציג ההגנה לפיה לא אפשרי שדם יזלוג מהגופה שעות לאחר הרצח. לצד זאת, בזירת הרצח נמצאו שלוש טביעות נעל זרות שאינן שייכות לנאשם זדורוב ולא נמצא האדם שהותיר אותן בזירה, כאשר מעל אחת מטביעות הנעל נמצא כתם דם.

על כך השיב גם עמיהוד לייפר בעדותו השבוע, שטען כי דם יכול לזלוג מגופה גם 12-15 שעות אחרי שאדם נרצח. לייפר, קצין מז"פ לשעבר, העיד כי במהלך עבודתו ראה מאות גופות של נרצחים שדם זלג מהן שעות רבות אחרי מותם. "לפעמים הייתי מגיע לגופה, שם קנה מידה על פצע ירי והפצע היה ממשיך לנזול", אמר.

ראש הרכב השופטים אשר קולה שאל את לייפר: "ואם הפצע בצוואר ובחזה ואתה נוגע ביד או בירך, יכולה להיות נזילת דם?". ולייפר השיב: "כן, גם תזוזה קלה. גם 12-15 שעות אחרי הרצח יכולה להיות זליגה פסיבית אם נוגעים בגופה. כמובן שאם החתך בצוואר והנגיעה בבוהן אז לא, אבל אם אגע בבטן אז כן".

הדבר עומד בניגוד לעדות אחרת שנגבתה בשבועות האחרונים מאיש זק"א אוהד רינגר, שנשאל האם הבחין בכתמי דם נוספים סמוך לגופה, ענה: "לא ראיתי דם במקום אחר, לא על הרצפה בחדר השירותים, לא היו טפטופי דם בשום מקום, ראיתי הרבה דם קרוש בשיער".