בית המשפט פסק היום (רביעי) על ברק בן עמי עונש מאסר עולם ועוד 20 שנים, בעקבות הרשעתו ברצח בתו גוני, כשהייתה רק בת עשרה חודשים. האב ניסה לרצוח גם את האם וגם את ביתם הנוספת בת השלוש. לירון דרור, רעייתו לשעבר של בן עמי, התייחסה להחלטת בית המשפט. בריאיון לבן כספית ופרופסור אריה אלדד בתוכניתם ב-103FM סיפרה על תחושותיה ועל החשש מהיום שבו ישורר מן המאסר.
"לא היינו בהליך גירושים", פתחה את דבריה דרור והמשיכה, "הם נעשו שלושה חודשים אחרי הרצח, וגם כי צריך לחכות לכתב האישום. כל בוקר הייתי מתקשרת לעורכת הדין שלי ושאלתי 'עכשיו אפשר להגיש בקשה?' עמדנו לעבור לגור בצפון ליד ההורים שלו בשכונה חדשה, זה לא הלך לכיוון הזה".
על גזר הדין של בית המשפט אמרה: "היום נגזרו עליו מאסר עולם ועוד עשרים שנה במצטבר. זאת אומרת שבמקום 30 זה יהיה מינימום 40 שנה. זה הכל פקטור של מתי יקצבו את העונש, למעשה חופשות או קיצור במאסר נעשה רק כשיודעים כמה זמן האסיר אמור לשבת. מדובר על שישה עשורים, זה מכובד".
בהמשך, שיתפה את זיכרונותיה מיום הרצח: "היום אומרים בדיעבד שראיתי את כל הסימנים. אתה לא יודע תמיד לקרוא את זה עד הסוף אתה לא רוצה להאמין שאתה במצב הזה. היו לי שתי בנות קטנות, מתחת לגיל שלוש. הכול היה ביחד, ואומרים יש לו דם חם, ויש לו התפרצויות זעם הוא מתוסכל, לא תיארתי לעצמי שזה יגיע".
בהמשך סיפרה: "בפעמיים הקודמות שראיתי אותו, פעם אחת בבית הדין הרבני ופעם בדיון הראשון בו הייתי אמורה לתת עדות, הוא הסתכל עליי במבט של רצח, באותו מבט כמו שהוא דקר אותי בבטן. של שנאה, של רצח. בדיון הקודם הוא פתאום שינה את עורו ואמר שהוא מצטער ושהוא אוהב אותנו, אז אמינות אני לא מוצאת בזה, אני מאמינה שזו הייתה הצגה, הצגה שניסתה לשכנע משהו שהוא לא".
דרור שיתפה כי היא חוששת מאוד מהיום שבו ישתחרר בעלה לשעבר. "ברגע שהוא ייצא החוצה הוא יחפש אותי קודם ואחר כך את הבת שלי. זה ברור", אמרה. "בתי בת 3 שבמזל היא לא מתה, והיא זוכרת הכל. היא אמרה לו 'אבא אני מפחדת', היא דיברה איתו. אני לא יודעת איך אבא עושה כזה דבר", הוסיפה ואמרה, "כל יום מתמודדים בזמנו, יום יום, זו ההתמודדות. יש טיפול נפשי, היא עוברת טיפול מאוד אינטנסיבי".
בסיום דבריה הביעה את דעתה על תחקיר "עובדה" שעסק ברצח של דיאנה רז: "היו כל מיני סימנים, התפרתויות זעם, אובססיה קנאית לילדות, היו סימנים. כל הסימנים היו שם, פשוט לא תמיד יודעים לקרוא את זה וזו בעיה. צריך כל הזמן להסביר את הסימנים הללו, איך רואים אותם, מה עושים, מה עושים כשמזהים את עצמך בסיטואציה. אני רואה כבר את השינוי, אני מקווה שזה רק ילך ויתעצם מהיום והלאה, אצל הנשים שפונות לעזרה, אני רואה בכל מיני נשים שהן פעילות שמודיעות יותר פניה של נשים במצוקה".