הערער נדחה: בית המשפט העליון פרסם היום (שלישי) את פסק הדין בעניין החדירה המשטרתית לטלפונים הניידים של יועצי בנימין נתניהו לשעבר, יונתן אורייך ועופר גולן וקבע כי ניתן היה לבצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם.
ההרכב קבע ברוב דעות כי הדיון בבקשה לחיפוש בחומר מחשב (לרבות במכשיר טלפון חכם) המוגשת בשלב החקירה המשטרתית יתקיים, ככלל, במעמד צד אחד וכי אין מקום לאפשר השגה על החלטת בית המשפט בבקשה מסוג זה.
בהחלטה נכתב כי כדי לאזן את הפגיעה בזכות הטיעון, להבטיח את מידתיות הפגיעה בפרטיות ולאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הליך החיפוש בשלבים מאוחרים יותר, קבע בית המשפט שורה של אמות מידה שבהן רשויות החקירה ובתי המשפט נדרשים לעמוד טרם אישור בקשה לחיפוש בחומר מחשב.
עוד נקבע כי חיפוש בלתי-חוקי שביצעו גורמי החקירה במחשב או בטלפון חכם הוא שיקול שיש להתחשב בו אם מוגשת בהמשך בקשה לצו חיפוש באותו המכשיר, אך רק במקרים חריגים ונדירים שיקול זה יהווה שיקול בלעדי לדחיית הבקשה. בית המשפט עמד על כך שהחקיקה הקיימת בכל הנוגע לחיפוש במחשבים נשרכת אחרי המציאות הטכנולוגית וקרא להסדרה כוללת של הנושא על ידי המחוקק – ויפה שעה אחת קודם.
מהסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה: "הסניגוריה הציבורית לא ייצגה בהליך זה, אלא הצטרפה להליך כידיד בית משפט מכיוון שמדובר בסוגיות עקרוניות הנוגעות לחקירות של עשרות אלפי אזרחים, שהמשטרה ורשויות אכיפת החוק מבקשות מידי שנה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם".
עוד נמסר: "בית משפט העליון קיבל את טענות הסניגוריה הציבורית על פיה יש לקבוע איזונים ובלמים לגבי בקשות לצווי חיפוש לטלפונים ניידים אשר יאפשרו לבית המשפט למלא את חובתו בהגנה על זכויות הפרט. בין היתר, בית המשפט העליון קבע שבמקרים מסוימים, ראוי לקיים דיון בבקשות למתן צו חיפוש לטלפונים ניידים במעמד שני הצדדים, כך שבאותם מקרים מתאימים, יתאפשר גם למי שמתבקש חיפוש במכשירו להביע עמדה לפני בית המשפט בטרם מתן צו החיפוש".
לדבריו, "כמו כן, בית המשפט עליון אימץ את עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה פעולות חיפוש בלתי חוקיות שבוצעו על ידי רשויות החקירה יהוו שיקול בבחינת בקשות למתן צו חיפוש, ואף נקבע כי במקרים מסוימים יהיה בכך דיי כדי לדחות בקשה לצו חיפוש. הסניגוריה הציבורית רואה חשיבות בשמירה על זכויות הפרט בהליך הפלילי ובפרט בהליכי חקירה בהם קיים פער כוחות מובנה בין האזרח לרשויות החוקרות".
מעורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאיר ארנפלד ונועה מילשטיין שמייצגים את עופר גולן, יוסי שלום, ישראל איינהורן ויונתן אוריך נמסר בתגובה: "החלטת העליון בעניין אוריך וגולן שינתה לטובה באופן היסטורי את זכויות האזרח ואת התנהלות מערכת המשפט. המאבק הציבורי שניהלנו קבע מסמרות ברזל בחוק הישראלי, ושינה מהיסוד את דרך ההתייחסות והכללים בנוגע לזכויות חשודים ונחקרים. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה ע״י רשויות האכיפה עד היום.
"כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע. מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל, ועבור מי שסוגיית הפרטיות יקרה לו. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן".
על אף זאת, הפסיקה חדה, נוקבת וברורה, ואנו משוכנים כי הפרקליטות תיקח בחשבון ולתשומת ליבה את המשמעויות של הפגמים הקשים שנפלו בחקירה, ושל דברי הביקורת שנשמעו, דבר שיוביל למסקנה אחת בלבד: סגירה של תיקי הסרק נגד מרשינו״.
כזכור, לפני כשנה עורכי הדין של יועצי ראש ההמשלה הגישו עתירה המבקשת לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון. העתירה, שאותה הגישו עורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין ונוספים המייצגים את היועצים יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן, גם ביקשה לקיים את הדיון בעתירה בהרכב מורחב.
ראשיתו של הסיפור באוקטובר 2019, אז נחקרו השניים בחשד להטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר. חוקרי המשטרה חדרו לטלפונים הניידים שלהם ופנו בדיעבד לקבלת אישורו של בית המשפט בבקשה שייתן צו חדירה למכשירי הטלפון. בקשתם נתקבלה, צווי חדירה למכשירי הטלפון ניתנו, וזאת בהסתמך על 'חומר סודי' שהובא לעיונו של בית המשפט.