אחד הדיונים הערים בימים אלו בעיתונות הכלכלית הינו כוונתה של חברת אלרוב, המצויה בשליטת אלפרד אקירוב, לרכוש את השליטה בחברת כלל ביטוח. כלל ביטוח הינה כידוע חברת ביטוח ציבורית ללא גרעין שליטה. רכישת שליטה כזאת מעוררת מטבע הדברים גם את העניין של רגולטורים פיננסים ותנועות אזרחיות כמו התנועה לאיכות השלטון.
בתוך כך, פורסם כי רשות ניירות ערך שלחה לפני מספר ימים לאלרוב מכתב ממנו נדרשו הבהרות לעניין עמידתה של אלרוב ב-"חוק הריכוזיות" בכל הנוגע לקיומן המסתמן של שלוש שכבות של חברות ציבוריות לאחר השלמת העסקה. מכל מקום, אישור רכישה דבוקת שליטה על ידי אלרוב, ככל שתבוצע, תהיה טעונה גם אישור של בעלי המניות מהציבור שאין להם עניין אישי בעסקה.
מהו נתח השוק שתופס 'מועדון' החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה?
כלל ביטוח הינה כיום חלק ממספר משמעותי של חברות ציבוריות שאין בהם גרעין שליטה. בין החברות ב-"מועדון" ניתן למנות את טבע, שופרסל סל ואת הבנקים פועלים, לאומי ודיסקונט. באופן כללי, מספרן של חברות אלו הולך וגדל בשנים האחרונות. לפי אומדן עדכני המדובר בכ- 15% מהחברות הציבוריות אך עם שווי שוק של קרוב לשליש מסך ההשקעות בבורסה בת"א.
האם רכישת השליטה בחברת כלל ביטוח עתידה לפגוע בבעלי המניות?
החקיקה בישראל בעניין התאגידים הציבוריים מספקת הסדרים רבים ליחסים בין בעלי המניות מהציבור לבעלי השליטה בחברות עם גרעין שליטה שמטרה עיקרית שלהן הינה הגנה על בעלי המניות מהציבור בכל הנוגע לעסקאות בעלי עניין וניגודי העניינים של בעלי השליטה. נראה כי כאשר מתגברות החברות ללא גרעין שליטה את מקומם של בעלי השליטה תופסים המנהלים אשר יוצרים "שלטון מנהלים" בפועל וכך מנגנוני החקיקה הוותיקים לא רלוונטיים לסיטואציה החדשה.
במקרים הללו, אחת הסכנות העיקריות שעלולות להיווצר הינה שלאור האדישות והפאסיביות של בעלי המניות, המנהלים ינהלו את החברות לטובתם, ללא פיקוח אפקטיבי של בעלי המניות, לרבות קביעה בפועל של התגמול שלהם.
מסתמן, שינויים רגולטוריים הכרחיים להגנה מפני השתלטות מנהלי החברות
רשות נ"ע ומשרד המשפטים ערים למגמה המתוארת והם מקדמים תזכיר חוק של התאמת הדין גם לחברות ללא גרעין שליטה. בין היתר, נתבקשה התייחסות הציבור לצורך בהפרדה בין יו"ר למנכ"ל, קביעת המבחן הכמותי לעניין הגדרת "שליטה", אופן אישור התגמול של נושאי משרה בחברות הללו והאפשרות לאמץ מנגנוני הגנה מפני השתלטות עוינת.
חיזוק עמדת בעלי המניות לא עומד על הפרק
נראה כי התיקונים המוצעים מתמקדים בעיקר בהתאמת הממשל התאגידי בחברות ללא גרעין שליטה ולא ניתן דגש מספק למינוף כוחם של בעלי מניות מהציבור שיכולים אולי "להרים את הכפפה" ולהיות מעורבים יותר בקבלת החלטות בחברות הללו.
קרנות הגידור מתקשות למנף את פעילות החברות
הדעה הרווחת הינה שבעלי מניות הדומיננטיים בסיטואציות האלו יהיו הגופים המוסדיים אשר מנהלים את כספי הפנסיה של הציבור הישראלי, כפי שקיים כיום למשל בכלל ביטוח. ואולם, המצב החדש עשוי ואולי אף צריך להעלות גם את קרנן של קרנות הגידור. להבדיל מגופים מוסדיים שעל פי רוב מתנהלים באופן סולידי ובהשקעה לטווח ארוך, קרנות הגידור דוחפות להצפת ערך מהירה למשקיעים בהן. הן בוחרות חברות ספציפיות שלפי הבנתן המקצועית הפוטנציאל בהן לא ממומש ופועלת באופן אקטיבי לשיפור ההתנהלות והרווחיות של החברות הללו, לרבות מבחינת הממשל התאגידי בהן.
השוק בתנופה, אבל יש לנו עוד דרך
בארה"ב לדוגמה תעשיית קרנות הגידור משגשגת באמצעות קרנות גידור שמאתרות חברות יעד, רוכשות בהן אחוזים בודדים (לרוב פחות מ- 10%) ומצליחות פעמים רבות ובהשקעות יחסית נמוכות למנף את הפעילות ולהציף רווחים גם בחברות ענק בקנה מידה אמריקאי. תעשיית קרנות הגידור בישראל צוברת תאוצה בשנים האחרונות אך נראה שהתעשייה רק בראשיתה, לבטח יחסית להשפעה של תעשיה זאת בארה"ב.
בהתאם לאמור, במסגרת תיקוני החקיקה המתגבשים, ראוי לשקול לא לבצע רק התאמות של הממשל התאגידי אלא גם לשקול בחיוב להעניק הקלות ותמריצים מגוונים, ספציפית בחברות הללו, לבעלי המניות מהציבור (ובכלל זה בפרט לקרנות הגידור) על מנת שיהיו אקטיביים ומעורבים יותר בקבלת ההחלטות המשמעותיות בחברות וזאת בכדי לא להשאיר את קבלת ההחלטות אך ורק למנהלים או לאינטרסנטים.
המסקנה המתבקשת
ונחזור לעסקת רכישת כלל ביטוח. מעבר לפיקוח הרגולטורי, העסקה המתגבשת תצטרך להיות מאושרת על ידי בעלי המניות מהציבור. אם אכן יינתנו יותר כוח ותמריצים לידי הציבור, נוסח קרנות הגידור לדוגמה, הרי שלא רק הרגולטורים יעמדו על הגנת האינטרס הציבורי בעסקה, אלא גם ציבור בעלי המניות עצמו יהיה אקטיבי יותר ויעמוד על שמירת האינטרס הציבורי במסגרת הדיון לגבי אישור תנאי העסקה.
הכותב הוא עו"ד מסחרי עם התמחות בשוק ההון וברגולציה פיננסית, המייצג מספר קרנות גידור ישראלית.