בית המשפט לענייני משפחה חשוף יותר מבתי משפט אחרים להתנהלות לא תקינה באולם המתדיינים. מאחר שהדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות בלבד, כאשר רק הצדדים ועורכי הדין באולם, וחל איסור להקליט את הדיונים, מה שקורה באולם נשאר באולם. בעבר כבר פרסמתי מאמר על תלונות שמוגשות כנגד שופטי משפחה על לא עוול בכפם. בשנה האחרונה, על רקע משבר הקורונה, צברה תאוצה תופעה שבמסגרתה מוגשות תלונות כנגד שופטים שמטרתן לפסול את השופט מהתיק.
למרות שהנימוקים משתנים תדיר מתלונה לתלונה - רובן המכריע של התלונות מדיפות ריח רע שתכליתו לתפיסתי היא לייצר מניפולציה, להשיג תנאי משפט טובים יותר עבור הצד המתלונן ובעיקר למשוך זמן. ב־22 השנים שבהן אני עורכת דין, סוערים התיקים ככל שהיו, מעולם לא הופנו הטענות כלפי השופטים עצמם. אלא שנדמה כי בקשות לפסילת שופטים בבתי המשפט למשפחה הפכו לאחרונה ללא פחות מאמצעי מיקוח, שלא לומר כלי במשחק שבו השחקנים הם משפחות שנמצאות בהליך גירושים ועוברות את האירוע הדרמטי ביותר בחייהן.
נתקלתי בלא פחות מחמש בקשות לפסילה עקב אי־שביעות רצון רק בשנה וחצי האחרונות. נדמה שבקשה, שיש לגשת אליה בחרדת קודש וביראה, הפכה להיות שיטה של עורכי דין בכל פעם שהחלטות בית המשפט אינן נוחות להם. האם אכן הולך ופוחת הדור, או שמא מדובר בכרסום אמיתי בכבודם של השופטים בישראל?
בקשות לפסילת שופט אשר מוגשות חדשות לבקרים ללא סיבה ממשית ועניינית פוגעות במעמד הרשות השופטת, והן צריכות לחלוף מן העולם. על בית המשפט לנקוט עמדה מחמירה ביותר בסוגיה זו, כדי שעולם המשפט יחזור להיות עולם שבו לשופטים מקומם הראוי, ואלה נפסלים רק במקרי צורך אמיתיים ולא כטקטיקה משפטית.
כידוע, בקשת פסלות מוגשת לשופט עצמו שדן, וזה מחליט במקום אם לפסול את עצמו. מרגע הסירוב לפסילה, מתבקש לרוב עיכוב ביצוע לצורך בקשת פסלות שמוגשת לבית המשפט העליון. אז יש להמתין שבית המשפט העליון ידון בבקשה. הבקשות האלה משרתות אך ורק דבר אחד בעיניי: אסטרטגיה משפטית קלוקלת שמייצרת התעללות באמצעות מערכת המשפט. מעמדה של הרשות השופטת נפגע תדיר בשנים האחרונות משלל אירועים שונים. יש צורך לעצור את הפגיעה המתמשכת הנוכחית ולייצר מרחב משפטי נקי ונטול אינטרסים חד־צדדיים.
הכותבת היא עורכת דין מומחית לדיני משפחה ובעלת פירמה פרטית.