המפכ"ל תקף: "היה חוסר רצון של הדרג המדיני להסדיר את חגיגות מירון"

נמשכים דיוני הוועדה לחקר אסון מירון: המפכ"ל קובי שבתאי מסר הבוקר (שני) את עדותו בפני וועדת החקירה. שבתאי, שכיהן כמפכ"ל בעת האירוע שהתרחש ב־30 באפריל 2021, יטען ככל הנראה בדבריו כי האסון הכבד, שגבה את חייהם של 45 בני אדם, נגרם כתוצאה מכשל הנדסי. מקורביו סיפרו כי מעורבותו של שבתאי באסון במירון "הייתה נקודתית בלבד".

בפתח דבריו אמר: "אירוע מירון הוא טרגדיה לאומית, אני דחפתי להקמת ועדת חקירה, ואני מקווה שמתוך האסון הנורא תצמח בשורה חשובה לטובת כלל אזרחי המדינה". עוד אמר: "מדובר באירוע מקומי, כמו מרטון תל אביב ותפילות בהר הבית. המשטרה לא יכולה לפעול על דעת עצמה. במירון יש ריבוי שחקנים - זו הייתה חלק מהמורכבות באירוע. לא היה בעל בית לאירוע, לא היה מפיק, פרט לאירועים של החסידויות שאיתן יכולנו לדבר. עמדת מדינת ישראל לאורך השנים הייתה שמאחר שמדובר באירוע דתי אין צורך במפיק". 

בהמשך אמר: "חלוקת הקשב בפיקוד הייתה מורכבת: היינו במצב של קורונה ומשבר פוליטי עם 13 אלף קלפיות. בכל הדברים האלה היינו צרכים לטפל. היה לנו את חודש הרמדאן, המהומות בשער שכם והתקפות הטיק-טוק. במקביל, נערכנו לשבת האור ואירוע מירון". 

"המידע המודיעיני היה שהמוני בית ישראלי יגיעו ולכן ההגבלות עשויות לייצר סיכון. הגענו לסיכום עם משרד הבריאות שיהיה הר פתוח, ובמקביל ההדלקות של החסידויות יהיו תחת הגבלות של 10,000 איש", הוסיף ואמר: "ראש אג"מ הזכיר את נושא הצפיפות אבל לא הייתה התייחסות מיוחדת. אין אחד שלא דיבר על הצפיפות, זאת הייתה מהות התוכנית, גם היערכות לאירוע רב נפגעים. הוא הציע לעשות שימוש בתקנות ההתקהלות של הקורונה". 

המפכ"ל הסביר כי בין הנושאים שעלו בדיון חודש לפני ההילולה, הוצגה הצפיפות והחשש מאירוע רב נפגעים: "כל המתווה של אירוע מירון מבוסס על התרחיש של הצפיפות. מפני שכולנו המתנו להחלטה של הדרג המדיני, אני לא שללתי שההר יהיה סגור. אני אמרתי שלא ניתן לחכות עד הרגע האחרון עם התקנות - ובדיעבד צדקתי". 

שבתאי האשים את משרדי הממשלה ואמר: "חוסר היכולת של משרדי הממשלה השונים להגיע לנוסח מוסכם של תקנות, היה ביטוי ושיקוף מובהק של הקושי הבסיסי שמלווה את אירוע מירון מזה שנים. חוסר יכולת, ואולי חוסר רצון, של הדרג המדיני להסדיר את האירוע, ולהסדיר גם את האתר עצמו מבחינה פיזית". 

שבתאי ניסה לשכנע את חברי הוועדה כי המשטרה נערכה לאירועי מירון כמו שהיא נערכת לכל אירוע אחר, וטען כי היא אינה אחראית על התשתיות באתר, על הבטיחות בו, וכי אין לה ידע ומומחיות בתחומים הנדסיים. לדברי מקורביו, "האסון נגרם מכשל הנדסי שנוצר בשל כמות אנשים גבוהה מהמותר במקום. שבתאי מדמה את האסון למה שקרה למשל באולמי ורסאי, שם נהרגו 23 בני אדם. אם לא היו 400 אנשים שרקדו על הרצפה, כנראה שהיא לא הייתה קורסת".

"הבסיס החוקי להגביל קהל הוא לא קיים", ציין, "הפקודה היחידה שמאפשרות להגביל קהל בזמן אמת זה אם שוטר רואה סכנה כתוצאה מתקלה".

על יום האירוע סיפר: "הגעתי למירון ב-19:00 בערב. פגשנו את כל הפיקוד וביקרנו במערכים. משם נסענו להר להדלקה המרכזית. ב-22:30 בערך עזבתי את ההדלקה. תחלנו בנסיעיה, ובסמוך לחצות קיבלנו טלפונים והבנו שיש אירוע. חזרתי במהירות להר, הגענו לשם ונחשפנו לטרגדיה האמתית שהייתה שם. זה היה איום. התחלתי לעסוק בנושא של הפינוי והזיהוי". 

שבתאי קבע: "גשר דב לא היה חלק מההדלקה, הוא היה מעבר צדדי. מה גרם לכל האנשים להגיע לכיוון הגשר? אני לא יודע להגיד. אלו שאלות פתוחות". 

"אין יום מאז האירוע שלא עובר לי בראש מה השתבש", הודה שבתאי. "כשאני עבור על המערכים אני רואה שתוכנית הוויסות עבדה."

על נתיבי המילוט אומר המפכ"ל: "הנושא הזה היה מופיע אצלי בסעיף 3 של התוכנית". בתגובה נשאל האם ידע באופן ספציפי כמה נתיבי מילוט יש, והשיב: "ידעתי על ציר אחד. קיבלתי עדכון ממפקד המחוז על עוד אחד. אבל גם נתתי הנחייה שיהיה פנוי מוסק בתיאום עם חיל האוויר".