השבוע הודיע שר הביטחון, בני גנץ, על פתיחתו של המירוץ לתפקיד הרמטכ"ל הבא. אך האם ניתן לאשר משפטית את מינוי המשנה ליועמ"שית אם הכנסת תתפזר?
בכל הנוגע למניעה והגבלות אין מצב אחד דומה למשנהו, אך אם נשאב ממקרי עבר נראה כי בעבר, בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, קבע מני מזוז כי לא קיימת הגבלה משפטית מהותית בנוגע לסמכויותיה של ממשלת מעבר. אך לעומת זאת בשבטו כשופט בעליון פרסם מזוז - צו המקפיא את מינויה של עו"ד אורלי בן ארי־גינזברג, מועמדתו של שר המשפטים אמיר אוחנה לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הסיבה הייתה נעוצה בכך שהיא מונתה בידי שר המכהן בממשלת מעבר.
מקרה אחר היה גרירת הרגליים במינוי מפכ"ל קבע ונציב שב"ס בממשלת מעבר. "מצב שבו בראש שתיים ממערכות אכיפת החוק המרכזיות במדינה לא מכהנים בעלי תפקידים קבועים תקופה כה ארוכה, מעורר קושי של ממש בהיבטי אי-תלות ועצמאות שיקול הדעת", ציין אז היועמ"ש הקודם מנדלבליט.
עוד ציין היועמ"ש במכתבו כי "חוסר הוודאות הנגזר מכהונת ממלאי מקום עלול להקשות על קידום תהליכים ארוכי טווח בארגון, על קידום מדיניות של ממלא המקום, על מינויי וסבבי שיבוצים. ככל שתקופת מילוי המקום נמשכת זמן רב יותר, כך גוברים הקשיים התפקודיים ומתגברת הפגיעה בתפקוד התקין של שני הגופים".
עו"ד אילן בומבך, מבכירי עורכי הדין בישראל ומומחה למשפט מנהלי, טוען כי ישנה בעיתיות באישור התפקיד בעת הזו: "על פי הפסיקה של בית המשפט העליון הממשלה מחויבת לנהוג באיפוק מירבי בכל מה קשור למינוי בעלי תפקידים בממשלת מעבר. בעניין זה צריך לבדוק האם יש דחיפות למנות בתקופת המעבר והאם לא ניתן להמתין עד לאחר הבחירות הבאות. במקרה זה לא נראה שאפשר יהיה למנות רמטכ"ל בממשלת מעבר משום שממילא תקופת כהונתו של הרמטכ"ל הנוכחי מסתיימת בתחילת השנה הבאה וממילא אן שום היגיון שממשלת מעבר, תכתיב לממשלה שאחריה מינוי כה בכיר המצריך אמון מוחלט בינו לבין חברי הממשלה".
עו״ד אורי קינן, מבכירי עורכי הדין, סובר מנגד: "אין הגבלה חוקית לשר הביטחון למנות רמטכ״ל בממשלת מעבר. על אף שבית המשפט העליון כבר הקפיא מינוי של פרקליט מדינה בזמן ממשלת מעבר, הרי שבנסיבות מינוי רמטכ״ל, וכל עוד המינוי והמועמד עומדים בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים, נדמה ששיקול ביטחון המדינה והצורך בקביעות ויציבות יגברו במקרה זה".