לפני כמה שנים, אלי ואורית (שמות בדויים) התחילו לצאת והאהבה פרחה. לכל אחד מהם היה רק כמה מאות שקלים שחסך לפני הנישואין. למשפחות של אלי ואורית היה ממון והיה ברור שבעתיד כל אחד מהם יזכה בירושה. אורית הציע לאלי לערוך הסכם ממון לפני החתונה שיבטיח כספים שהביאו כל אחד מהם והירושה שעתידים לקבל עוד מספר שנים.
אולם אלי סירב בטענה שאין בכך כל טעם שכן בכל מקרה החוק קובע שירושה אינה מתחלקת בעת חו"ח גירושין, וכך גם נכסים שהביאו לפני הנישואין. טענה זו בהחלט נכונה - כך קובע החוק. בסופו של יום נישאו אלי ואורית מבלי שחתמו על הסכם ממון.
לימים הנישואים עלו על שרטון ואלי שבמהלך כל השנים הפקיד את פירות הנכס שזכה בירושה בחשבון המשותף, דרש לחתום על הסכם ממון שיבטיח את נכסו. אם החוק קובע שאין שיתוף אזי מדוע יש צורך בהסכם ממון? כמו לכל כלל גם לכללים שבחוק יש חריגים שנקבעו בפסיקה. למשל, מקרה של הפקדת דמי שכירות בחשבון משותף מנכס שהתקבל בירושה עשוי לימים להיות משותף לבת הזוג.
לכן, הסכם ממון כמו כל הסכם ביטוח נותן ביטחון שנכסים שלפני הנישואין או בירושה שלפי הכלל לא משותפים לא יכנסו לגדר החריג. הרי מה הטעם לזכות בירושה ולא להנות ביחד בחיים עם בן הזוג? הרי אין כל טעם לחיות בחשש ובהפרדה שלרוב מעצימה את המתח בין בני הזוג וחוסר האמון?
אז מה זה הסכם ממון?
חוק יחסי ממון קובע בשפה המשפטית את "הסדר איזון משאבים" שהוא למעשה מסדיר אצל בני זוג את אופן חלוקת הרכוש בעתיד, אם ייפרדו או במידה ואחד מבני הזוג נפטר. החוק מאפשר לבני זוג שנישאו או שבכוונתם להינשא, לקבוע כי אינם מעוניינים שההסדר הקבוע בחוק יחול עליהם. החלטה כזו של בני זוג צריכה להיעשות בצורה מפורשת על דרך עריכת הסכם ביניהם – הסכם המוגדר הסכם ממון.
הסכם הממון כלל דורש אישור על מנת שיהיה לו תוקף. בטרם הנישואים האישור ניתן בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה. בני זוג החותמים על הסכם ממון לאחר נישואיהם חייבים לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.
הסיפור על אלי ואורית ממחיש יותר מכל את הצורך בעריכת הסכם ממון גם כאשר לבני הזוג, בעת עריכת ההסכם, אין ממון. ההסכם מסדיר אות חלוקת הרכוש שיצטבר במהלך שנות הזוגיות ולמנוע חיכוכים מיותרים בהמשך הדרך. מעבר לכך, במידה ואחד מבני הזוג נפטר, ללא הסכם ממון, בן זוגו שנותר בחיים עלול למצוא את עצמו בקרבות ירושה עם בני משפחה אחרים.
מהמקרה של אלי ואורית, וכן מניסיוני, אני יודעת להגיד שבני זוג שחתמו על הסכם ממון גדלים הסיכויים שהם ינהלו את המערכת הזוגית שלהם בצורה רגועה יותר. השניים יחיו בביטחון רב יותר שכן לעת צרה כבר הוסכם אופן חלוקת הרכוש ביניהם, נושא היוצר מתחים רבים בעת גירושין ו/או פרידה.
בנישואים שניים, מודעים בדרך כלל בני הזוג לחשיבות עריכת הסכם ממון, ולכן שיעור גבוה מהם עורך הסכם ממון, גם כאשר שני בני הזוג לא מגיעים לקשר הנישואים עם רכוש רב, ואין ביניהם הבדל משמעותי בנוגע להיקף הרכוש.
אין ספק עריכת הסכם ממון לפני הנישואין אינה נעימה אולם מצבים של השראת חוסר אמון בבן הזוג במהלך הנישואין ודרישה לערוך הסכם ממון אינה נעימה שבעתיים ויכולה לגרום לקרע שאינו ניתן לאיחוי בסופו יתגרשו הצדדים רק בגלל שנמנעו לערוך הסכם ממון.
ומה קרה עם אלי ואורית? הם הצליחו בסופו של דבר להגיע לשלום בית אבל עדיין רוח הגירושין מרחפת בגלל הסכם ממון ורצון של בן הזוג לוודאות.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד מורן אלסאיג לחצו כאן
ליצירת קשר עם עו"ד מורן אלסאיג בני שלחו וואטסאפ