לאחר סיום שלב העדויות, כשעדיין לא ידוע אם גורמים שונים יתבקשו לבצע השלמות כלשהן, נראה כי ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון באפריל 2021 בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר צלחה את אחד המכשולים הגדולים של ועדות חקירה כאלה - חוסר רלוונטיות.
התפטרות אחת כבר הייתה - של מפקד המחוז הצפוני במשטרה ניצב שמעון לביא. על פי ההערכות, זה לא ימנע ממנו לקבל מכתב אזהרה מהוועדה, שטומן בחובו הטלת אחריות אישית מטעמה. יש גם מי שמיהר להצביע על רב־ניצב יעקב שבתאי, מפכ"ל המשטרה, כמועמד נוסף לקבלת מכתב אזהרה שכזה, כמו גם על תת־ניצב מוריס חן, שהיה ראש אגף המבצעים והשיטור בעת האסון.
מה שטרף אולי חלק מהקלפים הייתה עדותו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בהווה בנימין נתניהו ביום חמישי שעבר בפני הוועדה. לאחר עדות זו - שעליה נמתחה ביקורת על ידי כלי התקשורת ובני משפחות של הנספים בכל הנוגע לתשובותיו של נתניהו לשאלות חברי הוועדה, שבמרביתן נענו בכך שנתניהו לא היה מודע כלל לסכנה הבטיחותית של מירון - היו מי שכבר דרשו שאותם מכתבי אזהרה והמלצות אישיות לא ייעצרו בדרגי המקצוע, אלא יגיעו גם לדרג הנבחר.
מי שהעידו בפני הוועדה לצד נתניהו היו שר המשטרה לשעבר אמיר אוחנה ושר הפנים לשעבר אריה דרעי. אוחנה טען, במה שהפך לימים למטבע לשון, כי "אחריות איננה אשמה". דרעי מצדו אמר כי כלל לא היה מודע לבעיות של צפיפות או סכנות בטיחות במהלך ההילולה לזכר רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, וכי הנושא לא עלה - לא מהמשטרה ולא מהשר אוחנה. וכך, הפוליטיקאים מגלגלים את האשמה הרחק מהם.
מבחינה אופרטיבית, חברי הוועדה צפויים להתייחס לחלקו של הדרג הפוליטי במסגרת האירוע בכללותו, כך שמוקדם עדיין להגיד אם יהיו לכך השלכות מעשיות.