אם נדמה לכם לאחרונה שאתם שומעים על יותר ויותר מקרי גניבות רכבים, אתם לא טועים. תופעת גניבות כלי הרכב הפכה למכת מדינה. תושבי השטחים נכנסים לישראל, גונבים מכוניות ועושים את דרכם בחזרה לביתם, פעמים רבות ללא התערבות המשטרה. לעתים מתנהל אחריהם מרדף על ידי שוטרי התחנות השונות, ולא אחת מסתיימים מרדפים אלה בתוצאות קשות, כשהגנבים פורצים ודורסים כל מה שנקרה בדרכם, כולל מחסומים, ניידות משטרה ושוטרים.
הנתונים היבשים מספרים סיפור עגום. בשנת 2021 נרשמו 12,151 גניבות כלי רכב, כלומר למעלה מ־1,000 גניבות בחודש, או 38 רכבים שנגנבים מדי יום בממוצע. מינואר עד יולי 2022 נגנבו 7,380 כלי רכב – ואלה הם רק המקרים המדווחים. נדמה שרשויות החוק ניצבות חסרות אונים, אבל האם בכלל שווה למדינה להשקיע בעצירת התופעה? המדינה מרוויחה משמעותית מכלי רכב חדשים שנמכרים, וככל שיש יותר גניבות, נרשמות יותר עסקאות. אם כי חברות הביטוח נאלצות כמובן לפצות את המבוטחים.
“אם בעבר רכבים שנגנבו היו מופנים למשחטות בשטחים, היום התמונה אחרת לגמרי", מסביר בכיר ביחידת אתג"ר - יחידת העילית של המשטרה מלהב 433, האמונה על איתור ותפיסת גנבי רכב. “עם השנים נבנתה היררכיה מסודרת בשטחים, ומי שפעם היה גנב קטן הפך לסוחר רכבים.
הוא מפעיל צעירים בגילי 14־23, שמקבלים ברוב המקרים שכר של 100 שקלים ליום עבודה במפעל. הצעירים האלה מקבלים 500 שקלים על כל רכב שהם מביאים מישראל – לפעמים גם חמישה או שישה כלי רכב בלילה אחד. על פי המנגנון הזה, אותו סוחר או ראש כנופיה מגייס מאתרים, נהגים וגם צעיר שמשמש כאחראי על המילוט והחזרה לשטחים. הגנבים מתוחכמים ביותר, מבינים בטכנולוגיה ומצליחים לפרוץ מכונית ב־20 שניות תוך שימוש באמצעים לנטרול ושיבוש המערכות ולהתנעה מהירה של כלי הרכב".
תעשייה של ממש
יחידת אתג"ר, שהוקמה במטרה למזער ולמגר את תופעת גניבות הרכב, הוכיחה את עצמה בפעילויות מורכבות, אולם בשנת 2019 השתנה הייעוד שלה, ומטיפול באירועי גניבות רכבים היא נדרשה להקדיש את מלוא תשומת הלב לאיתור ותפיסת אמצעי לחימה, תוך ניצול מיטבי של הקשרים והמודיעין שנאספו במסגרת איתור כלי הרכב. הדרישה נמשכה עד סוף שנת 2021, כשהיחידה רושמת הישגים נאים, בהם הפללת עשרות חשודים בידי שלושה סוכנים סמויים ותפיסת מאות כלי נשק.
“גנבי הרכבים הפכו את התופעה לתעשייה של ממש", מספר קצין בכיר ביחידה. “הם הפכו למתוחכמים הרבה יותר ופועלים באופן מסודר עם מבנה ארגוני והיררכי. ברוב המקרים ראש הכנופיה לא מתקשר בכלל לאירועים, ואפילו מחזיק באישור שהייה בישראל. העסק שלו מגלגל מיליונים בלי להתאמץ, וגם הענישה וההרתעה כמעט שלא קיימות.
"אם גנב רכב שנתפס מקבל מבית המשפט אפשרות לחתום על ערבות עצמית בגובה 15 אלף שקלים ומשתחרר עד לתחילת המשפט, אז אנחנו מבינים שמשהו לקוי במערכת. אותו גנב, שיש לו בדרך כלל משפחה וילדים, לא יחזור למשפט שלו. הוא פועל בג’נין או בדהריה, משם הוא ימשיך לשלוח אחרים לגנוב בשבילו כלי רכב".
יחידת אתג"ר מונה כמה עשרות לוחמים, חלקם אנשי סיגינט ויוצאי יחידת 8200, אחרים הגיעו מיחידת המסתערבים. כולם דוברים ערבית על בורייה. ביחידה מספרים כי מערך המודיעין משתכלל כמעט מדי יום, במטרה לפצח את קוד ההתנהלות ודפוסי העבודה של מי שהפכו לראשי ארגונים או ראשי כנופיות.
“המוטו שלנו הוא להימנע ככל שניתן מביצוע מרדפים אחרי גנבי רכב", מפתיע הגורם הבכיר ביחידה שעמו שוחחנו. “ההנחיות שלנו הן ברורות, ולפיהן אנחנו מעדיפים פעילות דווקא בשטחי הרשות. יש לנו את הניסיון והיכולת לפעול מול אותם גורמים בתוך פרקי זמן קצרים בשטחי הרשות הפלסטינית, גם במקומות ה’לוהטים’ ביותר, ולו רק כדי להימנע מסיכונים בשטחי מדינת ישראל ופגיעה באזרחים או בשוטרים.
"יש לנו כללי עבודה ברורים, ולפיהם היציאה למשימה מחייבת חתירה למגע לצד שמירה על ביטחון ושלום הציבור - וכמובן שהלוחמים והשוטרים חוזרים הביתה בריאים. כלל ברזל אומר שהשימוש בירי מתבצע רק כשהתוצאה ידועה מראש. מי שפעם היה גנב רכב ועבר כברת דרך הופך להיות ראש צוות, וזה משנה את הסטטוס של ראש הצוות הקודם, שבעצמו הופך להיות מפעיל או מוביל. מכאן הדרך לראש הפירמידה היא קצרה.
"החבר’ה האלה רוכשים בסכומים זעומים באיביי מכשירים לשיבוש תדרים ומפילים את מערכות ההגנה והאבטחה כדי לנטרל את מערכות האיתור. הם שולחים את ה’חיילים’ שלהם לבצע משימה עם ציוד טכנולוגי מתוחכם, מעתיקים את המפתח החכם בתוך שניות - וזמן קצר לאחר מכן הם כבר על הכביש. הם מנצלים את העובדה שהמחסומים בודקים רק את כלי הרכב שנכנסים לישראל ולא את אלה שיוצאים ממנה, ובסיוע ערבים־ישראלים או פלסטינים שמתגוררים על הגדר, יודעים בדיוק מתי הזמן הנכון לחצות".
סוכנות קיה בשטחים
נדמה שקצרה ידם של שוטרי ולוחמי היחידה מלעצור את התופעה. “אנחנו בפאודה כל יום, וזה מה שמחזיק את כולנו", אומר קצין הבילוש והמבצעים של היחידה. “אך למרות הביצועים המרשימים והמעצרים, עדיין מדובר בתופעה שרק הולכת ומתעצמת".
למה לא רואים ירידה בגניבות הרכבים?
“משבר הצ’יפים העולמי הביא לירידה חדה במכירות הרכבים החדשים, ומכאן שחסרים גם חלקי חילוף. מאידך יש עלייה בביקוש לרכבים יד שנייה. כשמוסיפים לזה את השכנים שלנו מהרשות הפלסטינית ואת רמת החיים הירודה שם, מקבלים בני אדם שמוכנים למצוא כל דרך כדי להאכיל את בני המשפחה ומוכנים לקחת סיכונים.
"נוצר שוק עבודה זול, נוח וזמין. כל נער בן 14 שיודע לנהוג, יכול לעשות מאות שקלים בלילה. גם בשטחים עצמם יש ביקוש לכלי רכב בשל המיסוי הגבוה, ולא בכדי מרבית הרכבים הגנובים משמשים אותם בנסיעות פנימיות, תוך לקיחת סיכון שאחת לשנה או שנתיים הם ייתפסו והרכב יוחרם".
ביחידת אתג"ר עוסקים גם בניתוח ופילוח הנתונים, ויודעים לומר מהם סוגי הרכב ה"מבוקשים" ביותר בקרב גנבי הרכב. “אנחנו שמים כמטרה את ראשי הכנופיות ולא את הגנבים הקטנים", מספרים הקצינים ביחידה. “לאחרונה נפתחה סוכנות של קיה בשטחים, ולכן אחד הרכבים הגניבים ביותר הוא קיה פיקנטו או ספורטאז’. הם גונבים רכבים, מבצעים שינויים ברישיונות ומוכרים אותם בשטחים כרכב יד שנייה".
אף שהיכולת הטכנולוגית של הגנבים עולה, ביחידת אתג"ר לא חסרים יכולות מתוחכמות. כך, למשל, מכוונים אנשי הסיגינט ממקומם במשרדים שבאיירפורט סיטי את הבלשים היישר אל ביתו של היעד, עמוק בתוך שטחי הרשות. מספר רכבים חוסמים את הכניסה לבית, ובדיוק כמו בסרט נשלף החשוד בתוך שניות, נאזק ומוכנס אל הרכב שממהר לעזוב את המקום.
בפרשה שכונתה “קאר וואש" אותרו בסיוע היחידה לא פחות מ־78 כלי רכב גנובים ובוצעו מעצרים נרחבים, כולל של ראש הכנופיה סעיד אערער, האחראי לשליחת 19 חשודים בביצוע גניבות רכבים בישראל. נגד 16 מהמעורבים הוגשו כתבי אישום ונגד אערער עצמו הוגשו 26 אישומים.
במקרים אחרים מצליחים בלשי היחידה להתחקות אחר הרכבים הגנובים בשל טעויות שמבצעים הגנבים הצעירים כתוצאה משאננות או ראוותנות: “היה לנו מקרה שסוחר רכב פרסם בטיקטוק וברשתות את מצבור הרכבים הגנובים שלו, המיועדים למכירה. כמובן שמיד שמנו עליו את היד. אנחנו יודעים לפעול בחברון, קלקיליה, דהריה וטול כרם ופועלים בכל אירוע במיטב היכולת שלנו. רק במקרים שבהם נשקפת סכנה ברורה לאזרחים, אנחנו מוותרים, כי לא נסכן חיי אדם על מנת להחזיר רכב".
אגב, רק לאחרונה הצליחו לוחמי היחידה לעלות על עקבות הרכב ששימש את ח"כ אפרת רייטן, וכבר הגיע לדהריה. “אנחנו לא אוהבים את הסיפורים סביב אישי ציבור או חברי כנסת, כי הפעילות שלנו היא זהה בכל מקרה תוך שימוש במודיעין וסיוע של הרש"פ", מודים באתג"ר.
אתם מזהים מאפיינים מיוחדים שנפוצים לאחרונה?
“לאחרונה אנחנו מזהים נתון שעבורנו מכונה סממן לאומני: גנבי הרכב מצטיידים במברגים או בסכינים, ומסתירים את החפצים הללו בגרביים. האנשים הללו יעשו הכל כדי לא להיתפס, כולל לפרוץ מחסום במהירות 150 קמ"ש. אנחנו, בדרכים שלנו, מנסים לנתב אותם לדרכים חלופיות ושם לבצע מעצרים".