הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
המקרה הוא בד"כ כזה: זוג צעיר מתחתן, ההורים של אחד הצדדים, נניח הבעל, רוצים לעזור לזוג לרכוש דירה, להתקדם בחיים, לכן הם נותנים לזוג סכום כסף משמעותי, לדוגמא חצי מיליון ₪. פאסט פורווד 10 שנים קדימה, מערכת היחסים בין בני הזוג מתערערת והם מתגרשים.
מה יעלה בגורל הסך של חצי מיליון ₪? האם על בני הזוג להחזיר אותו להורים של הבעל?
לרוב התשובה על כך היא שלילית.
בישראל קיימות כל מיני "חַזַקות" משפטיות, חַזַקָה משפטית, היא למעשה נקודת מוצא, ברירת מחדל אם תרצו, לנסיבות מסוימות. כך למשל קיימת "חזקת מתנה" שקובעת שאם הורים נתנו כספים לילדיהם, חַזַקה שמדובר במתנה, כלומר נקודת המוצא היא שזוהי מתנה.
סביר להניח שההורים לא היו רוצים שרבע מיליון ₪ מכספם (250,000 ₪ נשאר אצל הבן שלהם) יילך לכלה לשעבר, ואז לרוב בעת הגירושין, עולה הטענה, שהמדובר בכספי הלוואה ולכן שני בני הזוג, צריכים להשיב את ההלוואה להורים. ובכן, דינה של טענה זו, במרבית המקרים להיכשל.
כאמור אמרנו שיש 'חזקת מתנה', כלומר נקודת המוצא המשפטית היא שהכספים הועברו כמתנה, לכן חובת ההוכחה היא על ההורים, להוכיח כי הכספים היו כספי הלוואה. בהעדר מסמכים מתאימים, זאת משימה מאד קשה לביצוע.
לפרטים נוספים אודות עו"ד הילה צאירי לחצו כאן
אז מה עושים?
סוף מעשה במחשבה תחילה. ראש וראשונה צריך לקחת בחשבון שבמדינת ישראל 40% מהזוגות מתגרשים (זוגות שגרים בתל אביב עומדים כבר על 50%) ולכן עם כל האמונה והתקווה שהזוג יהיה יחד לנצח, כשנותנים את הכספים, כדאי לקחת בחשבון, שייתכן שזוג האוהבים ייפרד. לכן לפני שהורים מעבירים את הכסף, חשוב לדאוג מבעוד מועד למסמכים מתאימים, כדי שאם וכאשר (חלילה!) הזוג יתגרש, הכסף יישאר במשפחה.
מסמך אחד אפשרי הוא הסכם הלוואה, בין ההורים לילדם, או בין ההורים לשני בני הזוג גם יחד, לפיו הכספים ניתנו כהלוואה ובאילו נסיבות הכספים יושבו.
ישנם מספר דברים שחשוב לרשום במסמך כזה: ראשית שההחלטה מתי הכספים יושבו תלויה בהורים, והם רשאים בכל נקודת זמן, ובהתראה מראש של פרק זמן מסוים, לדרוש את הכספים בחזרה. לחילופין אפשר לקבוע שרק אם הצדדים ייפרדו, יהיה עליהם להשיב את ההלוואה להורים (במקרה זה הכספים הם בעצם 'מתנה על תנאי', כלומר ההורים למעשה אומרים 'זו מתנה כל עוד אתם יחד, אם תיפרדו המתנה מפסיקה'). כמו כן חשוב לציין, האם כספי ההלוואה נושאים הפרשי ריבית והצמדה? מכיוון שברוב המקרים הלוואה שנותנים הורים, היא על מנת לעזור לזוג הצעיר, לרוב היא לא נושאת הפרשי ריבית ולעיתים גם לא הצמדה, אלא רק מהמועד בו על הצדדים להשיב את הכספים (על מנת לדרבן את הצדדים להשיבם). מומלץ לציין שלא יחול על ההסכם, חוק ההתיישנות, כלומר ההורים שומרים על עצמם את הזכות לתבוע את הכספים ואי אפשר יהיה לטעון נגדם שהם לא דרשו את הכספים בזמן.
בנוסף בישראל כמו בישראל, תמיד יהיה את המקרה הזה שבו כדי להציל את הכסף פתאום בעת הגירושין "יצוץ" הסכם הלוואה, שעד עכשיו אף אחד לא ידע ממנו [במילים אחרות הסכם פיקטיבי שנערך לאחר מעשה, כדי להציל את הכסף]. ביהמ"ש מאד לא אוהבים את ה'שיטה' הזאת והסכמים כאלה נחשבים לחשודים מאד. רק החודש ניתן פסק דין של ביהמ"ש לענייני משפחה שבו נדחה "הסכם ההלוואה" שצץ פתאום ודחה את דרישת ההורים לקבל חזרה 2.5 מיליון ₪.
כדי להימנע מטענות כאלה, ועל מנת שבני הזוג לא יכחישו שמדובר בהלוואה ושיהיו מחויבים להשיב אותה, מומלץ להחתים את שני בני הזוג על ההסכם ולא רק את בן/בת הזוג של הילד. במקרה שבו לא רוצים או לא יכולים להחתים את בן/בת הזוג על ההסכם, מאד מומלץ לחתום על הסכם ההלוואה בפני עו"ד שמאשר שההורים וילדם חתמו בפניו (במקרה הצורך הוא גם יוכל לשמש כעד בהליך המשפטי).
הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מומחית לסכסוכי ירושה, עריכת צוואות והעברה בינדורית.
שותפה במשרד גדעון פישר ושות'.
מעבירה את ההרצאה "הדירה ברח' 'מה פתאום!' על טעויות משפחתיות נפוצות" לחברות, ארגונים ולקהל הרחב.
052-3350816 | [email protected]
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).