הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
לא פעם פרידות בין בני זוג הופכות לקרבות של ממש, ובמלחמה, כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים, גם הילדים. מכאן נולדה התופעה הקשה המכונה "ניכור הורי" במסגרתה הורה אחד מסית את הילדים המשותפים כנגד ההורה השני, מהאדם שהיה השותף שלו לדרך. המשמעויות של ניכור הורי לטווח הקצר והארוך הן הרסניות להורה המנוכר ובפרט לילדים שהפכו לכלי משחק בקרב הגירושין של הוריהם. בשנים האחרונות הבינו בתי המשפט כי יש לנקוט יד חזקה עם ההורה המנכר ונראה כי זו התשובה היחידה להתמודדות מולה.
את המושג "ניכור הורי" טבע בשנת 1985 פרופ' ריצ'רד גארדנר מארה"ב, אף שמדובר בתופעה הקיימת כבר שנים רבות. פרופ' גארדנר הגדיר את התופעה כמצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (הוא ההורה המנוכר) לאחר שעברו מעין שטיפת מוח והסתה מתמשכת מצד ההורה השני (הוא ההורה המנכר). במקרים רבים נראה כי ההורה המנכר הוא ההורה המשמורן, אצלו נמצאים הילדים מרבית הזמן. במקרים חמורים נוצר נתק של ממש בין הילד לבין ההורה המנוכר, נתק שיכול להימשך עד סוף חייהם.
מהקרב הזה נראה כי יש מפסידים רבים - ההורה המנוכר שאיבד את הקשר עם ילדיו והילדים עצמם שמפסידים הורה - אב או אם, לפעמים לתמיד. ההורה המנכר חורץ למעשה גורלות וקובע עבור הילדים שלו, את טיב הקשר שלהם עם ההורה האחר ואף מונע אותו.
לפרטים נוספים אודות עו"ד מיכל אופיר לחצו כאן
מאז הוגדרה התופעה כ"ניכור הורי" נערכו ברחבי העולם מחקרים רבים על האופן שבו היא מתרחשת ועל הדרך שבה היא משפיעה על הילדים ועל ההורים. על פי מחקר של ד"ר איימי בייקר, ילד בניכור הורי מתאפיין בתוקפנות ובפגיעה כלפי ההורה המנוכר, והוא גם מנסה להקטין אותו. הוא יציב סיבות לא ברורות לניתוק הקשר ויציג את ההורה המועדף כטוב בלבד בצורה אבסולוטית.
אז מה עושים עם ניכור הורי?
בשנים האחרונות מוצפים בתיהמ״ש בבקשות שונות לטיפול בניכור הורי, עד כדי כך שבשנת 2020 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נוהל לטיפול בתופעה בבתיהמ״ש לענייני משפחה.
"זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון הנעל של טובת הילד", כתבה הנשיאה בפרסום הנוהל. "בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים".
בכך למעשה קובעת הנשיאה חיות כי ניכור הורי הוא אלימות מובהקת כלפי ילדים. משכך, יש לפעול נגד התופעה במהירות, באמצעות בתי המשפט לענייני משפחה תוך בחינת טובתו של הילד. "החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד. במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח מוגנות וביטחון עבור הילד, מצד שני".
הנוהל שפרסמה הנשיאה חיות מגדיר זמנים מהירים ויעילים לטיפול במקרים שבהם עולה חשש לתופעת הניכור ההורי. נוהל זה מצטרף לעוד ועוד פסקי דין שיצאו זה מכבר מידיהם של שופטים בבתיהמ״ש לענייני משפחה ובערכאות הגבוהות). מפסקי דין אלו ניתן ללמוד כי השופטים הבינו כי הדרך לפעול נגד התופעה של ניכור הורי היא דרך סנקציות חמורות על ההורה המנכר בדמות קנסות כספיים גבוהים, שלילת מזונות ועד איבוד המשמורת על הילדים.
שנתיים חלפו מאז נכנס לתוקפו הנוהל לטיפול בניכור הורי, וכבר ניתן לומר כי מדובר בהנחיות מצוינות, אך בשל העומס הרב, מתקשים בתי המשפט לעמוד בו. מה עוד שהדיונים בהליכים אלו תלויים גם ברשויות הרווחה, וגם שם העומס הוא רב. נראה כי כולם מבינים את חשיבות הנושא של ניכור הורי כמו גם את החשיבות בטיפול יעיל ומהיר, אך בסופו של יום, ואף על ההשתדלות, מתקשים לטפל בו בשל התנאים שנוצרו במערכות השונות.
משרדנו מטפל במקרים רבים של ניכור הורי, בניסיון לסייע לאבות ולאמהות להאבק בהסתה שהם סופגים מצד הורים מנכרים. במסגרת עבודתנו אנו עושים כל שניתן בכדי שיוכלו לשוב לקשר תקין עם ילדיהם.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).