"כמו שאילוף ככה זה חינוך, לא תמיד זה נעים ואני בטח לא נהנה מזה" ככה הוא התחיל, סגן צעיר, הכומתה המדוגמת, המכנסיים המגוהצים, כל הסיכות על החזה, כל אלה צעקו לעברי גאוות יחידה, שום דבר בחזות שלו או בחתך הדיבור לא העיד על הלחץ האדיר שהוא שרוי בו עשרים וארבע שעות ביממה.
זו לא יחידה קלה, אחת היחידות המבצעיות המשמעותיות שיש בצה"ל, ועד לאחרונה שימוש באלימות הגם שהוא מגונה היה המנהג של כל המפקדים בה, זה לא סתם שהוא השתמש בביטוי אילוף כשתיאר את מעשיו, כך האמינו כל קציני היחידה, "הטבע האנושי חלש, האינסטינקט של רוב הצעירים הוא לברוח, איך ילמדו שהשד לא נורא אם לא נראה להם שקטן עליהם?"
על פי עובדות כתב האישום, עיקם הקצין את ידו של פקוד בדרגת רב״ט והכה אותו שתי מכות אגרוף בצלעותיו, וזאת בנוכחותם של חיילים אחרים. הפרטים הנוספים מלמדים, כי חקירת מצ״ח בתיק זה נפתחה לאחר שנערכו תחקירים בעקבות אירוע׳ אלימות באחת מהפלוגות בגדוד. חקירת מצ״ח הובילה להגשת כתבי אישום כנגד הקצין וכנגד מפקדים נוספים מהגדוד. עוד עלה, כי בגין תיק זה לא הוחזק הקצין במעצר סגור, וכי בגין הפרשה לא ננקטו כנגד הנאשם צעדים משמעתיים או פיקודיים מסוג כלשהו.
בצבא לא פעם נתקלים מפקדים בצורך להפעיל כוח ובמידה והחייל מגיב באופן שהולם את המצב ופועל במסגרת תפקידו אין הוא מבצע עבירה. עם זאת קיים גבול דק בין נקיטת כוח לבין ביצוע עבירת אלימות שהינה מעשה פלילי לכל עניין ודבר.
מתוך ההבנה כי לא מדובר בתקיפה שנועדה לפגוע באותו חייל, וכי הכוונה שמאחורי התנהגותו של הקצין אותו אני מייצג לא הייתה מעולם לפגוע או לתקוף, אלא חלק מהנוהג ביחידה החלטתי אסטרטגית לפנות לתביעה הצבאית ולנסות להגיע להסדר טיעון, כך לאחר שני מפגשים הגענו, להסדר טיעון מקל, אותו קיבל בית הדין הצבאי המחוזי לפיו יוטלו על הקצין 21 ימי עבודה צבאית והורדת דרגה לסג"מ, בפועל ההורדה בדרגה לא השפיעה על הקצין כיוון ששוחרר מצה"ל לפני גזר הדין.
הדגשתי בדיון, כי כנגד הקצין - להבדיל מיתר המעורבים - לא ננקטו צעדים פיקודיים או משמעתיים, כאשר למעשה הקצין הוסיף לפקד על חייליו, לרבות על המתלונן, למשך מספר חודשים אחרי האירוע וסיים את שירותו בצה״ל לפי התכנון המקורי. כמו כן הפנתי את בית הדין לחוות הדעת של המפקדים, במסגרתן מתואר הנאשם כקצין ערכי וחיובי, ולפיכך טענתי כ׳ הורדתו של הקצין בדרגה אחת הינה מידתית בנסיבות העניין ותאפשר לו להוסיף ולתרום לצה״ל במסגרת מערך המילואים.
השופטים שקיבלו את הסדר הטיעון, ציינו בהחלטתם כי אין אמנם ספק כי מעשיו של הקצין חמורים וראויים לגינוי, מאחר ומדובר בקצין אשר נכשל בהפעלת אלימות כלפי פקודו וזאת לעיניהם של פקודים אחרים. גם אם האירוע התפתח בעקבות התחצפותו של המתלונן כלפי הקצין, הרי שלא היה כל מקום לנקוט בצעדים פסולים כאלו. אולם הדגישו: "יחד עם זאת, במקרה שלפנינו קיימים מספר שיקולים, אותם פירטו הצדדים, כפי שהובא לעיל, ואשר קוראים להקלה משמעותית בעונשו של הקצין", נכתב בגזר הדין.
אומרים שמה שלא נכנס דרך הראש ילמד דרך הרגליים, הפעם היה זה כל הסגל הפיקודי ביחידה שלמד שיעור מאלף, כבוד בסיסי לפקודים הוא לא מותרות, ואלימות היא לא חינוך.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).