היי חברים,
פרשת השבוע – וישלח, מספרת לנו על הגעתו והתאקלמותו של יעקב ומשפחתו בארץ כנען לאחר שנים רבות של גלות בבית חמיו – לבן, בחרן.
עם הגיעה ארצה, משפחת יעקב מתיישבת באזור שכם, וביתם הקטנה של יעקב ולאה – דינה (שכנראה היתה קטינה, כי בהמשך המקרא מכנה אותה "ילדה"), יוצאת "לראות בבנות הארץ", היינו יוצאת "להתמנגל" בסביבה ולהכיר חברות.
במהלך הסיור, רואה את דינה יפת התואר נסיך העיר שכם (שגם שמו היה שכם, כנראה בשל מנהג עתיק לקרוא ליורש העצר על שם המדינה, כדי לסמן אותו כיורש). שכם מתאהב בה, אך שלא כמו בסיפור אהבה טוב, במקרה דנן שכם חוטף אותה, כולא אותה, אונס אותה ואז ממשיך לכלוא אותה.
לאחר האונס, מגיעים המלך חמור – מלך העיר שכם, ובנו שכם, לביתו של יעקב ומבקשים ממנו את ידה של דינה, עסקה שמגיעה עם כל ההטבות שבחתונה עם המלך.
משפחת יעקב המצויים בתדהמה לאחר מקרה דינה, מסכימים בתנאי שחמור, בנו שכם ועמם כל זכרי העיר יעברו מילה, וזאת על מנת לדחות אותם באלגנטיות. שכם שהיה מאוהב בדינה קשות וכנראה גם היה נסיך אהוד וכריזמטי, שכנע את כל בני עירו לעבור ברית מילה.
ביום השלישי לברית המילה, כאשר לפי המקרא מדובר ביום הכואב ביותר, מגיעים שמעון ולוי, בניו של יעקב ואחיה של דינה, ומבצעים טבח ביושבי העיר שכם, כשהם הורגים את שכם ואביו, יחד עם ככל הנראה יתר הגברים הבגירים בעיר.
יעקב זועם על בניו, וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
יעקב חושש, ובצדק, שלאחר המעשה הזה יתאספו כל בעלי הברית של ממלכת שכם, ויתקבצו על יעקב למלחמה, ובהינתן שמדובר בשבט קטן, הרי שהדבר עלול להביא לחורבנו של שבט יעקב.
שמעון ולוי שהמדרש מספר שהם היו בני 13 באותה העת, ענו לו רק דבר אחד: וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃
היינו לא יעלה על הדעת שמישהו יחטוף, יאנוס ויכלא את אחותנו ונעבור על זה בשתיקה.
סיפור מזעזע לכל הדעות, וכמובן שברמה המוסרית הדעות יכולות להיות לכאן ולכאן, כמו האם מוסרי לטבוח עיר שלמה בגלל חטאו של אדם בודד, או, מה עונשו של אדם שאנס בחורה ואחרי זה הרהיב עוז לבקש את ידה ממשפחתה.
כדרכנו לא ניכנס לשאלות מוסר, אלא נבחן את המקרה בראי המשפט הפלילי, בהתאם לאישים ולאחריותם.
בעניינו של שכם נסיך שכם:
במקרה של ה"צדיק" הזה די קצרה היריעה, כמובן שיש כאן עבירה של חטיפה על נגזרותיה השונות, הן לשם כליאה, הן לשם סחיטה של משפחתה של דינה, שיאלצו להשיא אותה לשכם (כאשר אחרי האונס בעולם הקדום קורבן האונס היא כבר מוצר פגום שאף אחד לא ירצה להינשא לה), במקרה הזה ובגלל שדינה הייתה קטינה יש כאן גם חטיפה ממשמורת, ואם קראתם את המאמר הקודם שלי שעסק בנישואין בכפיה, אפשר לומר שיש כאן גם חטיפה למטרות סחר בבני אדם, וזאת לאחר שבג"ץ קבע שיש מקרים בהם נישואין בכפיה יכול ויחשבו עבירה של סחר בבני אדם.
מלבד כליאת השווא, יש כאן גם כמובן עבירה מפרק עבירות המין, ובהינתן שאיננו יודעים מה בדיוק היה שם, "נסתפק" בעבירת האונס – ובהינתן שדינה היתה קטינה (כאמור במקרא), הרי שבמקרה זה העונש יהיה 20 שנה, בגלל הקטינות של דינה, לחילופין, אם דינה הייתה מעל גיל 16 הרי שעונשו של שכם היה 16 שנים.
חייבים לשאול מה היה חלקם של הגברים תושבי שכם, גם אותם הרגו בני יעקב, המדרש מספר שהם נהרגו בגלל שהגנו על שכם, ושאם הם היו מוסרים את שכם לאחים, הם לא היו נהרגים.
ומכאן הגענו לשמעון ולוי, שני ילדים בני 13 שהרגו עיר שלמה. כאן לכאורה היינו סבורים שמדובר ברצח בנסיבות מחמירות, שכן מדובר באירוע מתוכנן כאשר מטרתו היא להמית. מאידך, יש לבחון גם את סעיף 301ב שמדבר על המתה באחריות מופחתת, וזאת כאשר מעשה הרצח בוצע כאשר הרוצח היה במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
ברור שלאחר אירוע החטיפה והעונש המשפחה הייתה בשוק, וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד
לא זו אף זו אפשר בהחלט לומר שבגלל שדינה הייתה עוד מוחזקת בביתו של שכם, לא הייתה להם ברירה אלא לפתוח במלחמה ומכאן אפשר לומר שהייתה עומדת להם גם הגנת הצורך, שנגעה לסכנה הברורה והמיידית בה הייתה מצויה אחותם – דינה.
בהתייחס לשאלת הקטינות, כמובן שגם כאן שאלת הקטינות מביאה עמה אחריות מופחתת נוספת, אך אודות זאת ואודות שאלת הביצוע בצוותא נרחיב במאמרים הבאים.
במאמר מוסגר נספר שיעקב לא כ"כ סלח לשמעון ולוי על המעשה, ולפני פטירתו, בעת נפרד מילדיו הוא טרח להזכיר להם את מקרה דינה ואת התנהגותם הפוחזת: "שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃ אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
שבת שלום
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).