היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, תטען בבג"ץ כי אין זה סביר למנות את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. בהרב-מיארה הודיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עמדתה היא שהוא לא יוכל למנות את דרעי לשר ללא אישור של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית.
תנועת אומ"ץ עתרה לבג"ץ: לבטל את מינויו של דרעי לשר
לגבי תיקון החקיקה, אליו היא לא צפויה להתנגד - הכוונה הינה לחקיקה שמאפשרת את מינויו לשר בתוך משרד. מחר צפויה המדינה להגיש את עמדתה בנושא, כאשר הדיון בסוגיה צפוי להתקיים ביום חמישי. כמו כן, הוחלט כי הדיון של בג"ץ בעתירות נגד המינוי של אריה דרעי לשר בממשלת נתניהו השישית יועבר בשידור חי.
הבוקר הגישה תנועת אומ"ץ, הנאבקת למען מנהל תקין ושמירה על ערכי החוק והמוסר בישראל, עתירה למתן צו הצהרתי וצו על תנאי נגד בנימין נתניהו, דרעי ובהרב מיארה. אומ"ץ ביקשה מבית המשפט הגבוה לצדק להורות לשלושת האישים להתייצב בפני בית המשפט הגבוה לצדק ולנמק מדוע מונה דרעי ע"י נתניהו לתפקיד שר, מדוע תוקן חוק יסוד: הממשלה בחופזה ומדוע יש להחיל את התיקון על דרעי, שהתחייב לעזוב את החיים הפוליטיים.
עורכי הדין יצחק מינא, חנוך קינן ורונית וולף שהגישו את העתירה, הזכירו כי יו"ר ש"ס כבר הורשע שלוש פעמים: ב-1999 בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ב-2003 בעבירות מרמה והפרת אמונים נוספות וב-2022 בעבירות מס. בעת שניתן גזר הדין בתיק פלילי 56231-12-21 שכלל שלוש עבירות מס, חוק יסוד הממשלה קבע כי כל עבירה שיש בה קלון שוללת את הכשירות לכהן כשר במשך שבע שנים. דרעי, שהיה אז חבר כנסת, מיהר להצהיר כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים – ועל כן בית המשפט נמנע מלהכריע בסוגיה האם מדובר בעבירה עם קלון: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית", כתב שמואל הרבסט, השופט שדן בתיק, "יוכל למצוא מנוח לחשש זה, ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור".
העותרים ציטטו גם את בג"צ עצמו, שדן ב-2016 בעתירה נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים. בית המשפט הגבוה לצדק אמנם אישר אז את המינוי, אולם השופט ניל הנדל שהיה בדעת מיעוט כתב: "עוצמת היעדר הסבירות במינויו של דרעי לשר הפנים רבה דיה, באופן המצדיק ומצריך התערבות – לנוכח הפגיעה החמורה בערכי העל של טוהר המידות ואמון הציבור".
כעת, משהתווספה עבירה פלילית נוספת לרזומה של דרעי, מבקשת תנועת אומ"ץ מבג"ץ לפסול את מינויו כשר.