הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בית הדין הרבני ברחובות נאלץ לאחרונה להכריע בסוגיה חריגה במסגרת תיק 1266379-4: מה עושים כשבני זוג מבקשים להתגרש מבלי שקיימו יחסי אישות? בסופו של יום דחו הדיינים את דרישה של האישה, שנותרה בתולה בתום נישואיה, לקבל מזונות ותוספת לכתובתה. האישה, כך נקבע תקבל 290 אלף שקל מכתובתה שעמדה על 353 אלף שקל וכאמור דרישתה למזונות על תקופת נישואיה - נדחתה.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
במרכז התביעה בני זוג שנישאו בפברואר 2020 לאחר שלושה חודשים החליטו על פרידה. תחת החופה התחייב הבעל בכתובה ותוספת בסך 353 אלף שקל. ביוני 2020 הגיש הבעל תביעת גירושין וביקש לחייב את האישה בגט. בדיון שהתקיים בין הצדדים הם הסכימו להתגרש. בהמשך דרשה האישה את מלוא סכום כתובתה.
במהלך הדיונים בתביעה עלה כי במהלך שלושת חודשי הנישואים לא קיימו בני הזוג יחסי אישות. בבית הדין סיפר הגבר כי "האשה דחתה אותי, אמרה שהיא נגעלת ממני, ונשארה עם שמלת הכלה לאורך כל הלילה... וכבר בלילה השני האשה אמרה לי שהיא רוצה להתגרש, שאינה מסוגלת לחיים משותפים, והדבר היה תוך כדי התפרצות זעם, והתנהגות נסערת...".
מנגד, טענה האישה כי רצתה לקיים יחסי אישות כבר בליל הכלולות אולם האיש לא שיתף פעולה. במהלך התקופה האישה רצתה ויזמה קירבה, אבל האיש לא שיתף פעולה. האישה הסכימה ללכת לייעוץ כדי לשנות את המצב, אולם לדעתה האיש כבר מתחילת הנישואין רצה להתגרש, ולכן הרחיק אותה ממנו, וגם כשקבע פגישה אצל הרב היועץ הזוגי זה היה לכסות עיניים.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים<<<
לשיטתה, על רקע זאת יש לחייב את האיש בחיובי האישות - מלוא סכום הכתובה וחיוב מזונות על תקופת הנישואין, שכן לדבריה מעשיו גרמו לה לעזוב את הבית והוא נהג בה באופן משפיל.
הדיינים הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון דנו בסוגיה מבחינה הלכתית, ובחנו את הסיבות לכך שלא התקיימו כל יחסים אינטימיים בין בני הזוג במהלך הנישואין.
הרב יאיר לרנר גרס, כי חלק מהפוסקים סבורים כי מאחר והצדדים הודו כי לא התקיימו ביניהם מעולם יחסי אישות ביניהם וכי האישה עודנה בתולה, על האיש לשלם לה את מלוא הכתובה. ואולם, פוסקים אחרים סבורים כי במקרה בו האישה לא נבעלה האיש אינו חייב אלא בעיקר הכתובה (ולא בתוספת). לדברי הרב לרנר, במקרה שלפניו, יש ספק הלכתי ולכן לא ניתן לחייב את הבעל לשלם את תוספת הכתובה והוא פטור ממנה.
הרב יהודה שחור דן במחלוקת על מי היה אשם בהתדרדרות שבין הצדדים. "לעניות דעתי", כתב הרב שחור, "אין לקבוע שאחד מהצדדים יותר אשם מהשני בכישלון חיי הנישואין. אך גם אם האשה לא הייתה אשמה בכישלון חיי הנישואין, הבעל פטור מתוספת כתובה כי לא הייתה 'חיבת ביאה'... לגבי עיקר הכתובה נחלקו הדעות האם האשה זכאית לעיקר הכתובה. לעניות דעתי האשה לא הפסידה את עיקר הכתובה".
לדבריו, אילו בעיית יחסי האישות הייתה חמורה ביותר, והיו נתונים שסיכויי ההצלחה של הטיפול בבעיה אינם גבוהים, היה משום לשקול אולי להגדיר זאת כ"חופה שאינה ראויה לביאה, שהצדדים אינם נשואים ויש רק קידושין וכדומה, והיה מקום לשקול להפסיד לאשה גם את עיקר כתובתה. אך במקרה דנן, אין שום אינדיקציה לכך".
"אצל זוגות רבים", הוסיף בהחלטתו, "נוצרים קשיים בחיי האישות שטיפול מקצועי פותר אותם. אך הצדדים במקרה דנן, לא השכילו להתגבר על המשקעים שביניהם ולא הלכו לטיפול בבעיית חיי האישות. האישה אינה אשמה יותר מהאיש בכישלון חיי הנישואין, ובכך שבעיית חיי האישות לא טופלה".
הדיין הנוסף, הרב ירון נבון, סבר כי האישה אינה זכאית לכתובה, תוספת כתובה ומזונות האישה. על דעתו החולקת נפסק כי האישה לא הפסידה את עיקר הכתובה בסך 290 אלף שקל, אך לא לתוספת כתובה.
מוזמנים לפנות לעו"ד יעל בן דוד שלה ניסיון רב בתחום ותקבלו הכוונה.
דרך העצמאות 57, חיפה. טל: 07-33246767
נייד : 054-5653999
פקס: 04-8620566
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר