הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען שהרפורמה המשפטית, לא רק שאינה מהווה פגיעה בדמוקרטיה, אלא הינה חיזוק הדמוקרטיה.
הציבור נקרע בין אהדתו את נתניהו ונאמנותו לממשלה לה הצביע, ומשכך תמיכתו ברפורמה נובעת באופן אוטומטי מתוצאות הצבעתו, לבין העובדות בשטח, המוכיחות שני דברים; האחד, הרפורמה מובילה לאנרכיה וכאוס ופגיעה בהתנהלות תקינה של החיים הפרטיים והציבוריים במדינה, והשני, החוקים שמתקבלים הלכה למעשה מדגימים את חוסר האפשרות לבקר את השלטון.
משכך, טוען עו״ד יעקב שקלאר, מומחה לדין הפלילי ולמשפט חוקתי, כי יש לבדוק את תוצאות הרפורמה, כפי שהן משתקפות במעשי החקיקה; האם הם דמוקרטיים אם לאו, ואז להחליט לגופו של ענין, ולא לגופו של מחנה.
מסביר עו״ד שקלאר כי אחד החוקים המובהקים, שמעידים על הכלל, הינו חוק דרעי 2, שעניינו החזרתו של דרעי לתפקיד שר, למרות שנפסל עי בגצ ברוב מוחלט.
אריה דרעי, מונה כזכור לשר בכיר בשני משרדים, פנים ובריאות, כששרים אחרים חולקים משרד אחד, לעיתים שניים ואף שלושה שרים באותו משרד.
אלא שדרעי נפסל עי בגצ ברוב מוחלט על רקע עברו הפלילי, העובדה שריצה עונש מאסר בגין שוחד, העובדה שהורשע לאחרונה בגין עבירות מס והתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים ולמעשה רימה את ביהמש שגזר את עונשו, כמו גם את הפרקליטות שערכה עימו את הסדר הטיעון.
אלא שרוב הציבור שוכח שדרעי גם היה אמור לעמוד לדין בפרשת בראון-חברון, שם מילא חלק מרכזי בשחיתות שלטונית ברמה הגבוהה ביותר; מינוי יועמש שיקל עימו בעניינו האישי, היינו יפתור לו את הבעייה עם כתב האישום שריחף מעל ראשו, שבגינו בסופו של יום ריצה 3 שנות מאסר בפועל.
עו״ד שקלאר מזכיר כי ביום 20 באפריל 1997, פרסמו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין (שמונה על ידי הממשלה במקומו של בר-און), ופרקליטת המדינה עדנה ארבל את מסקנותיהם, עלפיהן אמנם מדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים, אך היחיד שהתנהגותו עולה כדי אפשרות להעמדה לדין הוא אריה דרעי.
אריה דרעי לא הועמד לדין בעניין זה. לאחר ישיבתו בכלא בפרשת "התיק האישי" והרשעתו באחד מאישומי "התיק הציבורי" החליט היועץ המשפטי רובינשטיין בשנת 2003 כי הנסיבות הפרסונליות שנוצרו לגבי דרעי אינן מצדיקות העמדתו לדין בעניין זה.
אפשר לומר, מסביר עו״ד שקלאר, כי דרעי יצא בנס מתיק חמור זה למרות שלו עמד לדין, היה מורשע גם בו, ומרצה עונש מאסר נוסף בגין שחיתות ציבורית קשה.
דרעי חזר לפוליטיקה, והנה למרות שני תיקי שחיתות קשים אלה, לא למד את לקחו, והורשע שוב בגניבת מיסי מדינה, ולצורך הקלה בעונשו התחייב לפרוש ופרש בפועל מתפקידו הציבורי. לאחר גזהד המקל, מייד חזר בו, וכבר למחרת גזר הדין, היתל בכולם כשהודיע שכלל לא פרש. זה לא הפריע לנתניהו למנות אותו כאמור לשני משרדים חשובים, כשר בכיר וסגן ראש ממשלה.
בגצ לא קנה את הטריק ובפסק דין מנומק ברוב מוחלט הסביר שמהתלה שכזאת לא תעבור ופסל את המינוי לאלתר, וטוב עשה. אלא שדרעי הודיע, שמקום שלא נכנס מהדלת יכנס מהחלון או מהתקרה, ויתפרץ בחזרה לחיינו הציבוריים, כמו אחרון הפורצים, וכך הוא עושה.
ומכאן למבחן הדמוקרטי; השאלה פשוטה: האם הרפורמה החדשה מאפשרת מהתלה נוספת כנגד הציבור, בהכשרת השרץ, בחוק דרעי 2 ??
מתברר שכן. החוק עבר קריאה טרומית ומדגים את יכולתו של המחוקק, שהוא הכנסת, הנשלטת עי הממשלה, ללא כל ביקורת חקיקתית, לחוקק כל חוק אנטי דמוקרטי בעליל.
לטענת עו״ד שקלאר, החוק החדש אכן מתאר דרך פעולה של התפרצות לסלון ביתנו של עבריין מושחת מובהק, כנגד כל הגיון וכנגד כל קריטריון של משפט מנהלי ציבורי של הגינות, יושר, תום לב, סבירות וכיוצ"ב מבחנים של אנשים ישרים, להבדיל מעבריינים ממש, שתפסו את השלטון בכח, ועתה מחוקקים חוקים כרצונם.
חוק דרעי 2 קובע בפשטות שבגצ לא יכול להתערב בהחלטות למינוי שרים. זהו זה. גם שר פושע, עבריין, רמאי, משוחד, מושחת, יתמנה ברצון ראש הממשלה, ללא כל קריטריון, ובניגוד לפסק דין של בית המשפט העליון. עו״ד יעקב שקלאר מסביר: כזכור, הממשלה שינתה כבר את חוק היסוד, כדי להכשיר את דרעי בסיבוב הראשון, אלא שבגצ לא אכל את הלוקש הזה, אף שלא התערב ולא פסל את חוק היסוד, אלא רק הביע את מורת רוחו.
לכן, חוק דרעי 2 הוא למעשה ׳חוק הג'ינג'ים׳, מטאפורה המדגימה אפשרות של הממשלה להשתלט על החיים של האזרחים, ללא כל בקרה, ולפגוע בזכויותיהם, באופן שיחוקק חוק לא חוקתי, המונע מג'ינג'ים להצביע בבחירות.
ככל שיעבור חוק דרעי 2 - הרי שהדיקטטורה כבר כאן !!
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר