גם השנה בחג הפורים נפגעו ילדים רבים משימוש בנפצים, צעצועים מסוכנים, אקדחי קפצונים, תרסיסים ותחפושות חסרות תו תקן. למרבה הצער מלמד ניסיון השנים האחרונות כי הפגיעות בפורים רבות וקשות : נפצים שגרמו לכוויות בדרגות שונות, ואף לקטיעת איברים, תחפושות שהתלקחו, רעש קפצונים ופיקות שגרמו לקריעת עור התוף, ונזק בלתי הפיך לשמיעה, פגיעה בראיה ואף עיוורון, כתוצאה מגיצים, ספריי וקצף, תכולת משלוחי מנות שגרמו לחנק אצל פעוטות ועוד ועוד.
מידי שנה חלה עליה במספר הפציעות בפורים, ושמחת החג עלולה להסתיים בנכויות קשות, ואף במוות חלילה. מה ניתן לעשות כאשר נגרמה פגיעת גוף כתוצאה משימוש מצעצועים מסוכנים, תחפושות ואביזרים נלווים?
תביעה נגד יצרן / יבואן / משווק -
נזק שנגרם מתחפושת חסרת תו תקן, או צעצוע מסוכן כהגדרתו בחוק – יסלול את הדרך להגשת תביעה נגד היצרן, היבואן, או המוכר של האביזר או הצעצוע המסוכן. סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז – 1986, קובע : "לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה, במהלך עסקו".
"צעצוע מסוכן", מוגדר בסעיף 1 לצו האמור :"צעצוע, אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו, או לבני אדם אחרים, נזק
גופני, או לסכן את בריאותם, או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בחוק כלי הירייה, התש"ט – 1949."
יצרן, יבואן ומוכר, אשר הפרו את החובה החוקית האמורה לעיל, או התרשלו בכל הנוגע לחובה זו – יתנו את הדין. בנוסף, יצרן, יבואן וספק יכולים להיתבע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, מכוחו יחויבו לפצות אדם שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר.
דוגמאות לצעצועים מסוכנים ואסורים :
כדורי עשן, תרסיסי שלג שלא אושרו על ידי מכון התקנים, רימוני עשן ימי, אקדחים ורובים הדומים בצורתם לכלי נזק אמיתיים, אקדח גז הדומה בצורתו לכלי נשק אמיתי, רוגטקה – מקלעת יד, סמן לייזר ללא סימון, שוקר חשמלי, חזיזים על סוגיהם השונים (חזיז מתנפץ, חזיזי טייגר, כדורי נפץ ועוד), זיקוקי דינור על סוגיהם השונים (זיקוקי דינור מסתובבים, קונוס זיקוקין, זיקוק מתעופף פרפר, שרקנים מתעופפים, מזרקות זיקוקים, פגזי זיקוקין, רומי קנדל (קנים שבכל אחד יש כמות כדורי זיקוקים שמתפוצצים בזה אחר זה).
צעצועים המותרים לשימוש – מסומנים בעברית, כולל פרטי יצרן, יבואן, הוראות שימוש, אזהרות והגבלת גיל, המאושרים על ידי מכון התקנים הישראלי. לגבי תחפושות – יש לשים לב לסימון התחפושות והפאות, ולרכוש רק כאשר יש על התחפושת תווית סימון שמעידה שהתחפושת עומדת בתקן הישראלי הרשמי, לרבות עמידות באש, וכן הוראות אזהרה וכביסה, שם יצרן ויבואן וכתובת ברורה.
בשנים קודמות בהן נערכו פשיטות משטרה נתפסו עשרות אלפי נפצים, חזיזים וזיקוקים מסוכנים, במשקל כולל של עשרות ק"ג. הפשיטות נערכו לאחר פעולות חיפוש מוגברות שערכה משטרת ישראל ומידע בדבר מי שעוסק בהפצת צעצועים מסוכנים.
במקרים שהגיעו לבתי המשפט – הורשעו נאשמים במכירת צעצועים מסוכנים (למשל – נפצים וזיקוקי עט) ונגזרו עליהם קנסות. אדם שמכר נפצים שגרמו לקטיעת אצבעותיו של ילד בן 12 הורשע ונדון לעבודות שירות על מכירת נפצים לילדים ותשלום פיצוי. ביהמ"ש ציין, שאלמלא נסיבותיו האישיות של הנאשם היה מקום להטיל עליו מאסר בפועל. במקרה אחר נגזר על אדם שמכר חזיזים, נפצים וזיקוקי דינור קנס נכבד, וכן מאסר על תנאי למשך 10 חודשים.
בנוסף, בני נוער שנתפסו כאשר ברשותם צעצועים מסוכנים – כדוגמת תרסיסים, חזיזים ואבקות נפץ – נקנסו גם אם לא עשו בהם שימוש אלא רק בגין אחזקתם. זאת, בנוסף להחרמת החפצים ולפעולות כלפי מי שמכר אותם לבני הנוער.
תביעה נגד המדינה / רשות המקומית :
המציאות מוכיחה כי נזקים רבים נגרמו בשל אי אכיפה מספקת של הוראות הדין, לרבות הצו דלעיל. כך, ניתן לשקול הגשת תביעה כלפי המדינה ו/או הרשות המקומית בגין אי אכיפה מתאימה. זאת, לרבות בגין התרשלות בחיפוש והחרמת נפצים וצעצועים מסוכנים שנמכרים באופן בלתי חוקי לקראת חג הפורים, אי אכיפת איסור מכירתם של צעצועים אלה וכו'.
תביעה נגד המזיק הישיר:
פגיעה שנגרמה בגין שימוש שעשה אדם / ילד אחר תסלול את הדרך להגשת תביעה כלפי אותו אדם או הקטין / הוריו לפיצוי הנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש שעשו בצעצועים ואביזרים מסוכנים.
אם אדם או קטין פגעו באחר באמצעות צעצוע מסוכן (למשל נפצים שפצעו אדם אחר) – כמו במקרה של קבוצת ילדים ששיחקו בנפצים ופצעו ילד אחר וכן מבוגר, וגרמו לכוויות - ניתן לתבוע פיצויים מהאדם הפוגע לרבות קטין / הוריו, ככל תביעה נזיקית אחרת. במסגרת תביעה זו יכול הנפגע לתבוע את כל נזקיו מכל הסוגים (נזקי גוף ונפש, נזקים ממוניים, עוגמת נפש ועוד).
למשל – בעדלאידע ריסס אחד הילדים תרסיס שלג לעיניו של ילד אחר והשליך נפצים. או בחגיגת פורים במקום העבודה עשה אחד העובדים שימוש בסמן לייזר, תוך שהוא מכוונו לעיניים של אחרים. אם נגרם נזק – חשופים הללו לתביעות נזיקין, בלי לגרוע מיתר האפשרויות העומדות בפני הנפגע.
תביעה נגד בית הספר:
אם הפגיעה אירעה בזמן שהות בבית הספר – יש לבחון תביעה כלפי בית הספר בעילת רשלנות או אי אכיפה של הוראות. כאשר ילד נפצע כתוצאה משימוש של תלמיד אחר בצעצוע מסוכן, תחפושות ואביזרים נלווים, וכאשר מוכח שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה – יתכן שתקום אחריות למוסד הלימודים לפצות את הניזוק.
בתי המשפט פסקו, שעל צוות המורים לגלות בעצמו מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר כחלק מחובת הזהירות המוטלת עליהם. בתי המשפט פסקו, שצוות בית הספר אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם בתופעת האלימות בבית ספרו, ואם יתרשל – ייתן את הדין.
על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע. לאור פסיקת בתי המשפט, צריך צוות בית הספר לפקח ולהשגיח האם תלמידים מביאים לשטח בית הספר צעצועים מסוכנים, למנוע זאת ולעשות כל הדרוש כדי שלא תהיה פגיעה. אחרת – יהיו חשופים לתביעה.
כבר היו מקרים בפסיקה שבית הספר חוייב לשלם פיצויים נכבדים, בשל פגיעות של תלמידים בתלמידים אחרים. למשל – פיצוי של מיליון ₪ במקרה בו נקבע שבית הספר התרשל באי חשיפת התעללות תלמיד בחברו ; פיצוי של 52,000 ₪ במקרה בו הותקף תלמיד בבית הספר בזמן הפסקה ללא נוכחות מורה באזור התקיפה, ועוד. דברים אלה רלבנטיים גם כאשר התקיפה מתבצעת באמצעות צעצועים מסוכנים, אם יוכח שבית הספר התרשל במילוי חובתו.
תביעה נגד חברת הביטוח:
יש לזכור, כי פוליסת ביטוח תאונות אישיות חלה על כל תלמיד ומכסה כל נזק שנגרם בכל שעות היממה, לרבות במהלך חופשות, וניתן לתבוע את חברת הביטוח.
ניתן לתבוע את חברת הביטוח לנזק שנגרם, מכוח פוליסות ביטוח תאונות אישיות החלה על תלמידים. הורים רבים אינם יודעים, כי הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך – חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד, גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו.
תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד, בגינה משלמים ההורים לבית הספר, "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות לימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל.
כך, ילד שנפצע מאביזר מסוכן, לא רק בזמן שהיה בבית הספר אלא גם מחוץ לגבולות המוסד החינוכי או מערכת השעות שלו – יכול לתבוע את חברת הביטוח, בנוסף לתביעות נגד גורמים אחרים לקבלת פיצוי נוסף לנזק שלא פוצה על ידי חברת הביטוח. יש לזכור, שסכום הפיצוי מחברת הביטוח מוגבל.
פוליסת הביטוח מעניקה פיצוי כספי בהתאם להיקף הנזק ואחוזי הנכות שנגרמו לילד, ואף ניתן לקבל פיצוי כספי במקרה שנגרמת לילד נכות זמנית (יוענק פיצוי יומי עבור תקופה המוגדרת בפוליסה). הכל עד לסכום מירבי שנקבע בפוליסה בהתאם לנזק שנגרם. הביטוח מקנה זכאות לפיצויים במקרה של נכות זמנית או קבועה, או חלילה במקרה של מוות, הנגרמים כתוצאה מתאונה.
על מנת שהפגיעה תזכה לפיצוי של חברת הביטוח נדרשת נכות זמנית של מספר הימים המוגדר בפוליסה, במהלכם הילד מרותק לביתו. גובה הפיצוי הינו מוגבל לסכום מירבי בפוליסה, ועומד ביחס ישיר למספר ימי הנכות, בנוסף להשתתפות מוגדרת של חברת הביטוח בהוצאות רפואיות נוספות. זכות התביעה על הפוליסה ה"בית ספרית" פגה לאחר 3 שנים מיום התאונה,
או 3 שנים מגיל 18, לפי המאוחר. כך שבפועל ניתן להגיש תביעה עד גיל 21. פיצוי על פי הפוליסה לתלמידים אינו מונע הגשת תביעות נוספות נגד גורמים אחרים הנושאים באחריות ישירה או עקיפה לפגיעה, לקבלת פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הניתן מכוח פוליסת ביטוח תלמידים.
לענין כל אחת מהאפשרויות המוסברות - מומלץ, מיד לאחר תום הטיפולים הדחופים, לאסוף ראיות ככל האפשר, שמא יהא קשה לאתרן בהמשך. כך למשל, פרטי עדים לתאונה, עותק מפוליסת הביטוח, צילום זירת התאונה, עותקים מכל המסמכים הרפואיים בגין הפציעה ועותקים מהקבלות בגין התשלומים וההוצאות השונות. כמובן, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת לנהוג באופן מושכל ונכון.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il