לבקשת מעריב, כל אחד מארבעת המועמדים לראשות לשכת עורכי הדין שלח התייחסות למתווה פשרה אותו הם מעוניינים לקדם במידה ויבחרו לראשות הלשכה. לקראת הבחירות לראשות הלשכה ביום שלישי הקרוב, המועמדים העדיפו להיזהר באמירותיהם.
אברהם ללום
"לשכת עורכי הדין היא 1 מ-4 הרגליים של מערכת המשפט בישראל, כל שכן, היא עמוד תווך במערכת מתפקדת. זאת מכיוון, שלכל הליך משפטי 4 שחקנים: שופט, עו״ד, תובע ונתבע (שמקרים רבים זו המדינה/ממשלה/כנסת). לשכת עוה"ד איננה גוף פוליטי. לכן, אנו בוחרים להתייחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים גרידא. שכן, אנו מזהים שזהו סלע המחלוקת. מדובר על ציבור שמקיים את הממשק האינטנסיבי והמקצועי ביותר עם מערכת המשפט בישראל.
כמו כן, גודל השעה כגדול הקרע בעם, מצריך אותנו לגלות מנהיגות ועל כן אנו קוראים לפשרה שנועדה לשרת את הציבור במדינת ישראל. במתווה הנשיא המוצע כעת, ישנם שינויים מבורכים, מאידך, מתרחשת במתווה זה, פגיעה באחת מאבני היסוד של המשפט בישראל - נציגות עורכי הדין. אנשי המקצוע המנוסים שנפגשים עם שופטי ישראל באופן בתדירות הגבוהה ביותר מכלל השחקנים במגרש.
לפיכך ובמעמד זה, ראוי לציין כי קיומה של הועדה לבחירת שופטים בהיעדר נציגות לשכת עורכי הדין, הינו קיום הלוקה בחסר כמו שלוחן ללא 1 מ-4 רגליו . היעדר נוכחות לשכת עורכי הדין בדיונים, עלול להוביל בעתיד את הרשות השופטת חזרה אל המתח הקשה שבינה ובין הציבור. שכן, לשכת עורכי הדין הינה הגורם המקשר הדומיננטי ביותר בין הציבור ובין הרשות השופטת. לשכת עורכי הדין מהווה ייצוג לציבור של למעלה מ-80 אלף אנשי מקצוע ממגוון הקשת של החברה הישראלית. לכן, נוכחות הלשכה חיונית והכרחית למען השמירה על האמון במערכת המשפט. זהו נדבך עיקרי ובלתי מתפשר ובפרט לאור המצב הנוכחי בו העם חלוק וקרוע בדעותיו.
כל מתווה מוצע לוועדה לבחירת שופטים חייב לכלול 2 נציג/ה של לשכת עורכי הדין -(יבחרו על ידי המועצה במסגרת ועדת איתור פנימית ויחתמו על הסדר ניגוד עניינים). אנו רואים בהמשך נוכחותם של נציגי לשכת עורכי הדין כאבן יסוד במגדל החוקתי תוך דגש על בית המשפט השלום והמחוזי. על כן, נמשיך לפעול ליציבות מערכת המשפט בעזרת שמירה על 4 הרגליים של מערכת המשפט וכן שמירה על אמון הציבור במערת ביתר שאת".
אילן בומבך
"לא אכנס לפרטים שכן נראה לי נכון להציג את הדברים תחילה לשר המשפטים וליו״ר ועדת החוקה. באופן כללי אני מאמין שנדרשת הידברות וחתירה להסכמות. הלשכה אמורה לשמש גשר בין הצדדים לצורך זה. כמו כן, יש לשמר את נציגות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. נציגי הלשכה הם אלה שמופיעים בפני השופטים ויודעים מי אלה שראויים לקידום ומי ניחנו בתכונות הכרחיות לשפיטה כמו מזג שיפוטי, יעילות, חריפות, בקיאות בדין ובעובדות התיק. ברור כי רק נציגי לשכת הדין שמכירים מקרוב את השופטים ומופיעים מדי יום בפניהם - יכולים להיות חברים בועדה כזו".
עמית בכר
"עמדותי ידועות היטב, אני נגד הרפורמה בתמכונתה הנוכחית ובעד הידברות שתוביל לשינויים שישפרו את מערכת המשפט אך לא ירסקו אותה ויפגעו בעצמאותה. בכלל זה הוועדה לבחירת שופטים חייבת להישאר עצאמית ונציגי לשכת עורכי הדין חייבים להישאר בוועדה, ולהמשיך לבטא קול מקצועי וענייני בהליך בחירת שופטים. הוצאת נציגי הלשכה מהוועדה תפגע בראש ובראשונה בציבור".
ענת קאופמן
"אינני מקדמת מתווה אישי אלא מתווה של לשכת עורכי הדין. משיחות שאני עורכת עם חברי כנסת רבים מקרב המתנגדים והמצדדים בשינויי החקיקה המוצעים ומשיחות שאני עורכת עם חברי לשכת עורכי הדין למדתי שהפערים ניתנים לגישור. אחרי שאבחר לראשות הלשכה אכנס את המועצה ויחד נגיע למתווה מוסכם אותו נציג לציבור ולמקבלי ההחלטות. חברי המועצה הארצית הם עצמם נבחרי ציבור ולכולם יש גם ניסיון והבנה משפטית של שנים רבות".
"חשוב גם להדגיש שעורכי הדין, יותר מכל שאר חברי הועדה מכירים היטב את המועמדים לשפיטה, הן לגבי יכולתם המשפטית והן ביחס למזגם. לכן מכל בחינה ציבורית ודמוקרטית קיימת חובה שבוועדה למינוי שופטים תהיה נציגות משמעותית של חברי לשכת עורכי הדין".
