הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
תופעה של ניכור הורי מוכרת כבר זמן רב. בשנים האחרונות הלכה וגדלה המודעות לתופעה, הן בכנסת, הן בבתי המשפט ויצרה שינוי מבורך. התופעה הזו מוכרת לנו בעיקר בהליכי גירושין קשים, כשהורה אחד מרעיל ומסית את הילד נגד ההורה השני, לעיתים עד לנתק מוחלט. התופעה הזו היא הרסנית וגורמת לנזק רב, לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. התופעה של ניכור, של הסתה, קיימת גם אצל הורים בגיל השלישי, הפעם מהכיוון ההפוך, כשאחד הילדים מסית את ההורה נגד אח.
ליצירת קשר עם עו"ד הילה צאירי לחצו כאן
יש הרבה דמיון בין מצבנו בצעירותנו לבין מצבנו בזקנתנו, בשני המצבים אנחנו חסרי ישע וזקוקים לעזרה. במקום הזה יכולות להיכנס דמויות שיכולות להשפיע באופן מאד מניפולטיבי ולנצל את המצב לטובתן. כאן, הנזק עלול להגיע לצוואות ולירושות, כשמחד מדובר ברכוש ומאידך על רצונו האמיתי של ההורה. לכן, עיסוק בצוואות ובייפוי כוח מתמשך בגיל השלישי מחייב אותנו להכיר בתופעת הניכור ההורי, כאשר הפעם לא ההורה הוא המנכר, אלא הילד הוא שמנכר את ההורה נגד הילד האחר, ולקבוע כי המדובר בהשפעה שנטרלה מהמנוח את רצונו החופשי.
מה עושים כאשר אחד הילדים מסית את ההורה ומוביל לנישול אחיו או לשינוי משמעותי לטובתו בצוואה? האם יש לנו מה לעשות במקרה כזה? האם נוכל לדרוש את ביטולה של הצוואה הזו? התשובה לכך, מסתבר, אינה פשוטה. יש מקרים רבים שבהם האחים, הילדים, משתמשים בהוריהם בצורה מניפולטיבית ו"מרעילים" אותם נגד ההורה השני, כלומר יוצרים השפעה בלתי הוגנת. אך על פי החוק לא בהכרח יש סיבה לביטול הצוואה, בפרט כשמדובר בכותב צוואה שהיה מודע למעשיו וכשיר מבחינה קוגניטיבית ופיסית לעריכתה ולחתימה עליה. גם פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה לגבי "השפעה בלתי הוגנת" לא בהכרח תסייע, שם נקבע בין היתר שאם המנוח היה בקשר עם "העולם החיצון" הסיכוי של השפעה בלתי הוגנת פוחת משמעותית.
מה אפשר לעשות אם מזהים ניכור בגיל השלישי? עו"ד הילה צאירי, המתמחה בדיני ירושות וצוואות, אומרת כי במקרים כאלו, עלינו להבין בראש וראשונה שזה לא ההורה. "למרות הקושי", היא מדגישה, "לא להרפות, להמשיך ליצור קשר, לשלוח הודעות, להתקשר, לנסות באמצעות צד ג'. לא תמיד זה עוזר, וזה יכול להיות מאד מתסכל, אבל לפעמים המצב משתפר".
עוד לדברי עו"ד צאירי, ככל שההורה המנוכר לא בשכלו, או שיש חשש שהוא אינו בשכלו, מומלץ לפנות לביהמ"ש בבקשה למנות אפוטרופוס. "ישנם מצבים", היא מוסיפה, "שבהם אף ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבוע הסדרי ראיה של הקשיש עם ילדיו. הליך כזה יהיה מלווה בבדיקה של עובד סוציאלי מטעם הרווחה, מה מצבו של ההורה. יחד עם זאת במקרים בהם הושאר ייפוי כוח מתמשך לטובת הילד המנכר, או שהקשיש מנוכר אך בשכלו, תהיה בעיה לפעול".
ענת ליפשיץ: "ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים" הארת דין יד (תש"פ).
ליצירת קשר עם עו"ד הילה צאירי לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר