אביעד משה, שניסה לרצוח את אשתו לשעבר שירה איסקוב, הגיש קובלנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד סנגוריו, עורכי הדין אלון דוידוב ואהרון רוזה בטענה ל"כשל מקצועי" בייצוגו.
על פי התלונה שהוגשה נגד עורכי הדין אהרן רוזה ואלון דוידוב, אשר ייצגו אותו, נטען כי התנהלותם במהלך המשפט, עולה עד כדי כשל מקצועי חמור ביותר תוך, התנהלות רשלנית, חוסר תום לב משווע. לדבריו עקב כך הוא נידון לעונש חסר תקדים, בשל הכשל המקצועי אשר היה ניתן להימנע ממנו באמצעות ייצוג מקצועי ונאמן לצרכיו ומצבו.
בין השאר הדגיש משה כי אותו כשל בייצוג מתבטא בכך שלאורכו של כל ההליך המשפטי, חרף תחנוניו ובקשותיו לכל משך ההליך, חזר והבהיר כי אינו זוכר את אשר אירע במהלך האירוע הטרגי בגינו נשפט ואינו יכול להסביר את התנהגותו במהלכו של אותו אירוע חריג ומצער. "עורכי הדין מטעם הסנגוריה הציבורית אשר נגדם מופנית תלונה זו, בחרו שלא לדרוש או למנות מומחה בתחום בריאות הנפש שילמד את מצבי בזמן שקדם למקרה, בעת המעשה, ובתקופה שלאחריו וזאת למרות בקשות רבות שלי כלקוח מעורכי הדין", כתב משה בקובלנה והוסיף: "יתרה מכך ולאחר שהוברר לי יותר ויותר, ככל שלמדתי והעמקתי בהליך המשפטי".
עוד ציין משה כי קו ההגנה בו בחרו סניגוריו לעניין עבירת ניסיון הרצח בה הואשם אותה עת, היה קינטור על ידי המתלוננת אשתו לשעבר. "קו ההגנה קינטור בעבירה של ניסיון לרצח הוא קו הגנה שגויי ושלול מענה. מה גם שבמיוחד ובמיוחד, שלא נבדקתי על ידי מומחה בתחום הנפש אשר יכול היה לאשר טענה זאת, וכך, לאורך ההליך, אני מבקש שיבדקו את מצבי הנפשי במהלך האירוע הטרגי אבל הדבר לא נעשה במשך כמעט שנה", נכתב בקובלנה, "אם לא די בכך, תחושותיי קבלו אישוש והכשל בייצוג אף מתחדד, כאשר באי כוחי מטעם הסניגוריה הציבורית טענו שבדיקה נפשית אמורה להתקיים, אך עקב מגפת הקורונה מתקשה הסנגוריה לבצע בדיקה זו – טענה חסרת ביסוס ונטולת מקצועיות והיגיון".
שני עורכי הדין, אלון דוידוב ואהרון רוזה, הגיבו לטענת משה ושללו אותה מכל וכל. "עורכי הדין מטעם הסנגוריה ניהלו שיחות ממושכות עם גורמי המקצוע שנחשפו לחומרים מתיק החקירה , בד בבד עם היעדר כל היכרות קודמת של הלקוח עם המערכת הפסיכיאטרית( למעט אותו אירוע שציין בשנת 1998 עת חזר מטיול ארוך בחו״ל) היו בדעה כי אין כל אינדיקציה למצב פסיכוטי בחומר החקירה ואין כל מקום לבירור המשך לשם הכנת חוות דעת", נכתב בתשובתם, "יש לציין כי במהלך מעצר הימים עת הופנה המתלונן לאבחון (אז יוצג ע״י עו״ד אחר) המתלונן לא שיתף פעולה עם הפסיכיאטר המחוזי ושמר על זכות השתיקה, קו ההגנה שנבחר, הוצג למתלונן תחילה, בטרם נבחר כדרך ההגנה בבית משפט, ואף בהתנהלות מולו בוצעו שינויים בהתאם לאשר עלה בשיחות, וכל זאת בטרם הוצג הקו בבית משפט, בידיעת ובתמיכת המתלונן".