ועדת החוקה התכנסה הבוקר (ראשון) כדי לדון בסעיף המשמעותי ביותר ברפורמה במערכת המשפט שמקדמים השר יריב לוין וחה"כ שמחה רוטמן, כאשר תכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
"להיענות לביקורת": הצעת הפשרה המפתיעה של ח"כ רוטמן ברפורמה המשפטית
כידוע, בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר בישראל, ויכולים לכהן בו במקביל עד 15 שופטים הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כל אחד מבין השופטים הללו מסיים את כהונתו בגיל 70, אלא אם כן היא הופסקה מסיבות אחרות.
ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון מונה את הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת ענת ברון, השופט דוד מינץ, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט ח'אלד כבוב, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן. השופטים שצפויים לפרוש בקרוב הם מינץ, שטיין וחיות, שמתקרבים לגיל 70, ואת מקומם יתפסו שופטים חדשים.
לצד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, רפורמת לוין ורוטמן מבקשת לבטל גם את סעיף הסניוריטי, לפיו השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון הוא זה שמתמנה לנשיא. על פי שיטה זו, השופט שצפוי להתמנות לנשיא לאחר חיות, שתסיים את כהונתה השנה, הוא השופט עמית.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מי שצפוי להיכנס לנעליו של עמית בהמשך הוא השופט סולברג, שזכה לתמיכת נציגי הליכוד והאיחוד הלאומי (חברי הכנסת לשעבר גלעד ארדן ואורי אריאל) בוועדה לבחירת שופטים טרם מינויו לעליון, ונחשב לימני בדעותיו.
עם זאת, יש לציין כי במידה ושיטת הסניוריטי תבוטל מינויו של סולברג עשוי להתבטל במקרה שבו תקום ממשלת שמאל-מרכז, שתשלוט בוועדה לבחירת שופטים.