הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי
נעזרנו במומחיותם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין, על מנת ללמוד על זכויותיו של הנפצע בהפגנה להיפרע את נזקיו.
תביעה נזיקית אם הפוגע הוא מפגין אחר
עורכי הדין בר-און וכהן מסבירים, כי יש בידי הנפגע להגיש תביעת פיצויים נזיקית בגין תקיפה שגרמה לנזקיו. לפי פקודת הנזיקין, תקיפה מוגדרת כ"שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו."
"שימוש בכוח" מוגדר בפקודת הנזיקין – "לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק."
ההגדרה הרחבה של "תקיפה" כוללת שלל מצבים המתרחשים בהפגנות, לרבות מכות, השלכת חפצים ועוד.
יחד עם זאת, פקודת הנזיקין קובעת הגנות שונות, אשר בהתקיימן – תישלל זכותו של הנפגע לפיצוי. כך למשל, כאשר התוקף "עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר". וכן הגנות נוספות.
תביעה נזיקית אם הפוגע הוא שוטר / איש רשות הביטחון
עורכי הדין בר-און וכהן מסבירים, כי שוטר יכול להפעיל כוח בהפגנות, למשל לצורך ביצוע מעצר כאשר המפגין מתנגד או מנסה לחמוק, לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור, לצורך הגנה עצמית או מניעת פשע. בכל מקרה - אסור לשוטר להפעיל כוח מיותר.
תביעה אזרחית נגד שוטרים הינה ככל תביעה נזיקית אחרת, כאשר התביעה מוגשת נגד המדינה. על הנפגע להוכיח שהמשטרה לא התנהלה באופן מקצועי סביר באותן נסיבות, או עשתה שימוש מופרז בכוח. צריך לקחת בחשבון שלא כל פעולה של שוטר החורגת ממתחם הסבירות תצמיח עילה לתשלום פיצויים.
באחד המקרים תבע מפגין את המדינה וטען כי נחבל בראשו ממכת אלה של שוטר. הוא תבע 80,000 ש"ח פיצוי על התקיפה, כאב וסבל וכן עוגמת נפש. המדינה טענה שהתובע השתתף בהפגנה אלימה, שהתנהלות השוטרים היתה סבירה מאוד בנסיבות, ושיתכן שהתובע נפגע מחפצים שהושלכו על ידי מפגינים ואין הוכחה שנפצע מתקיפת שוטר.
בית המשפט קבע שהתובע הותקף בברוטאליות שלוחת רסן על ידי השוטרים, ללא סיבה מוצדקת ובוודאי לא בכוח סביר. בית המשפט דחה גם את הטענה כאילו התובע "הסתכן מרצון", וכאילו יש לייחס לו "אשם תורם". כפי שנכתב בפסק הדין :
"האומנם?! מה הייתה הסתכנותו? בכך שפגש שוטרים ברוטאליים שמכים באלה כל מי שנקרה בדרכם ? אפילו היה התובע אחד מאותם מפגינים אלימים - והוכח שהוא לא היה - האם באמת ובתמים סבור מי מטעם המדינה, שבעת מנוסתו ממקום ההפגנה התובע "הסתכן מרצון" ששוטר פראי יחבוט בראשו באלה?"
מקרה אחר שנדון הוא כאשר היתה התפרעות קשה של מפגינים - לרבות יידוי אבנים, ברזלים וחפצים קשים אחרים, שמהם נפגעו אנשים וגם ניזוק רכוש רב. ההפגנה הוכרזה כבלתי חוקית והוכח, כי היה נחוץ להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות – התזת גז מדמיע ולאחר מכן ירי כדורי גומי. בית המשפט קבע שפגיעת התובע מכדורי גומי אין בה כדי להקים חזקת התרשלות מצד הנתבעת. הוכח שהתובע הזדמן להפגנה, לא יידה אבנים ולא התפרע – ובית המשפט קבע שירי כדורי גומי לעבר התובע היה מיותר, לא היה סביר ולא הכרחי.
יחד עם זאת קבע בית המשפט שיש לתובע רשלנות תורמת, ויש לנכות מהפיצויים שהגיעו לו שיעור של 20% בגין הסתכנות מרצון. נקבע, כי אדם סביר לאחר שהתחילו מעשי הפורענות ולאחר שההפגנה הוכרזה כבלתי חוקית - חובתו היתה לנקוט יוזמה ולהתרחק מקבוצת הפורעים, ומשלא עשה זאת הוא תרם לעוולה, ואף הסתכן מרצון בכך שהוא ייפצע.
כיסוי ביטוחי
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מציינים, שלרבים מאיתנו יש פוליסות ביטוח תאונות אישיות, ויש מקום לבדוק האם הן מכסות את האירוע הנזיקי.
אבל יש לשים לב לשני חריגים, כפי שמסבירים עורכי הדין בר-און וכהן :
- חריג אחד – החרגה בפוליסה. בפוליסה קיים חריג לקבלת פיצוי כאשר הנזק נגרם כתוצאה "מהשתתפות פעילה במהפכה, מרד, פרעות, מהומות". כאן השאלה הופכת להיות פרשנית – האם השתתפות בהפגנה ופציעה בהפגנה מבטלת את הזכות לפיצוי. יש הבדל עצום בין הפגנה חוקית לבין מהפכה, מרד, פרעות ומהומות, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו.
- חריג שני – הסתכנות מרצון. גם במקרה של הסתכנות מרצון יהיה חריג לכיסוי הביטוחי. למשל מי שניסה לעקוף מחסום משטרתי ונפגע בגופו – יכולה חברת הביטוח לטעון שלא חל הכיסוי הביטוחי כי מדובר בהסתכנות מרצון.
פציעת תלמידים בהפגנות
עורכי הדין בר-און וכהן מדגישים, כי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים (המכסה כל ילד בגילאי 6 עד 18) מעניקה כיסוי לתלמידים. הורים רבים אינם יודעים, כי הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך במקרה של תאונה – חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד (בארץ או בעולם), גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו.
תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד, בגינה משלמים ההורים לבית הספר, "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות הלימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל. הפוליסה מעניקה פיצוי יומי בגין כל תקופת אי כושר, וכן פיצוי בגין אחוזי נכות צמיתה במידה וקיימת.
המלצות מיידיות חשובות שניתנו על ידי עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
- יש לצלם ולתעד את הזירה, המפגע והמקום באופן מיידי.
- יש לאסוף את פרטי כל העדים במקום.
- יש לגשת לקבלת טיפול רפואי ולתאר את סיבת הפציעה המדוייקת.
- יש לתעד את הנזק בצילומים ובהסרטות, כדי שהדבר ישמש ראיה, לרבות תיעוד כל שינוי.
- יש לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות מלוא התיק הרפואי, ולא רק סיכומי מחלה וסיכומי ניתוח. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הינן סמליות יחסית.
- מעבר למסמכים רפואיים, יש לאסוף חשבוניות בגין הוצאות שנגרמו לתובע – כדוגמת הוצאות בדיקות וטיפולים ששולמו על ידי הניזוק, הוצאות נסיעות, חניה, לינה, עזרה בשכר וכל מסמך אחר שיכול לשמש ראיה לתביעה או לנזק.
- יש להשקיע בבחירת מומחה רפואי – לא רק בתחום המומחיות הנכון הרלבנטי לפציעה אלא גם בעל המקצועיות, הידע והניסיון הרב. חוות דעת רפואית מוגשת יחד עם הגשת התביעה, ותפקידה לתמוך בטענות הרפואיות. חוות הדעת הרפואית היא הבסיס לכל התביעה. הניסיון הנדרש מהמומחה איננו רק ניסיון רפואי, אלא אף ניסיון בהופעות בבתי משפט, עמידה בחקירות נגדיות ויכולת ורבלית מוכחת.
רצוי לבחור מומחה שחוות הדעת שנתן כבר עמדו במבחן שיפוטי ושהוא יסודי ומדייק בפרטים. יש לשים לב, שתפקידו של המומחה הרפואי אינו מסתכם בכתיבת חוות דעת, אלא אף ב"הגנה" עליה בעומדו לחקירה נגדית, וכן בסיוע בהכנת חקירה נגדית למומחי הצד שכנגד.
על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות הנזיקין, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה. עיתוי בחירת עוה"ד צריך להיות עוד בשלב הראשוני, ובוודאי לפני פניה למומחה רפואי מטעם התובע הפוטנציאלי, כדי שעורך הדין ילווה את כל השלבים הנדרשים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר - און, ממשרד בר - און, כהן, עורכי - דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי