נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דרשה היום (ראשון) מראש הממשלה בנימין נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להשיב תוך שבוע על עתירת התנועה לאיכות השלטון, בה נטען כי נתניהו ביזה את בית המשפט. זאת, לדברי התנועה, בעקבות הנאום שנשא ביום חמישי האחרון בו התייחס לרפורמה במערכת המשפט, על אף הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו.

חיות: על נתניהו והיועמש"ית להגיב לטענה על ביזוי בית המשפט

כזכור, בנאומו ביום חמישי האחרון הבהיר נתניהו: "החוק שיובא בפני הכנסת הוא חוק שאינו משתלט על ביהמ"ש אלא מאזן ומגוון אותו. איננו רוצים בית משפט נשלט, אנו רוצים ביהמ"ש מאוזן. זה בית משפט של העם. זה לא קץ הדמוקרטיה, זה חיזוק הדמוקרטיה. אני רוצה לענות על החשש המרכזי שהועלה ע"י הצד השני - פסקת התגברות גורפצת בלתי מוגברת שתביא לכך שכל רוב קטן בכנסת יוכל לפסול כל החלטה של ביהמ"ש - זה לא יקרה, להפך. אני מתכוון לעגן בחוק את זכויות הפרט. נבטיח את זכויות היסוד של כל ישראל. כל חקיקה תהיה מחויבת לעקרונות הללו. לצערי עד היום ידי היו כבולות, הגענו למצב אבסורדי. אני מודיע - עד כאן. אני נכנס לאירוע. שם בצד כל שיקול אחר ולמען המדינה והעם - אעשה כל מה שביכולתי כדי להגיע לפיתרון". 

בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

בנימין נתניהו (צילום: צילום מסך, לע''מ)
בנימין נתניהו (צילום: צילום מסך, לע''מ)

הפקודה, שנקבעה ב-1929 על ידי ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, נכנסה לספר החוקים עם הקמת המדינה, ותכליתה היא להעניק כלי לטיפול בסירובו של עד להיחקר בבית המשפט, ולשם אכיפת פסקי דין. 

הפקודה מתייחסת לשני תרחישים אפשריים. הראשון שבהם הוא תרחיש שבו עד מסרב להשיב עד שאלות בבית המשפט, ללא כל הצגת עילה מוצדקת לסירובו. במקרים כאלה רשאי בית המשפט להטיל עליו עד חודש מאסר.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים<<<

התרחיש השני, שעשוי להיות רלוונטי למקרה המדובר, הוא תרחיש של סירוב לציית לצו של בית משפט. העונש המוטל במקרים כאלה הינו קנס או מאסר, וזאת רק לאחר שהשופטים לא השתכנעו מהנימוק של ממרה הצו בנוגע להפרתו. 

שופטי בג"ץ כתבו ב-2016 (רע"א 237/98 אלימלך זאב נ' מינהל מקרקעי ישראל) כי "הליך ביזיון בית המשפט הוא הליך אכיפה קיצוני, שמקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האפשריים האחרים נבחנו או מוצו. להפעלת מנגנון הביזיון השלכות כבדות משקל על הצד המפר, ועל כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כי מנגנון זה יופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד. להליך זה יש להיזקק רק במקרים מיוחדים, כאשר ההפרה היא ברורה וחד משמעית ומגלה חוסר תום-לב מצד המפר".

"רה"מ עושה דין לעצמו"

התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה כי מדבריו וממעשיו של ראש הממשלה נתניהו "עולה תמונה מבהילה לפיה ראש הממשלה בישראל עושה דין לעצמו – תוך שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים אשר נערך לו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, וחמור מכך – מפר בזדון וביודעין את פסק דינו החלוט של בית משפט נכבד זה".

"התנהלות זו אין היא אלא נדבך נוסף במסע ההשמצה וההסתה חסר התקדים נגד מערכת המשפט בישראל, תוך הולכה מסוכנת של מדינת ישראל למצב בו שלטון החוק כהמלצה בלבד, מצב מסוכן בו לית דין ולית דן", נטען. בהמשך, ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט "לחייב את המשיב לציית לפסק דינו, וכן להטיל עליו קנס, מאסר, או כל סנקציה נדרשת אחרת, וזאת בהתאם למתווה הקבוע בפקודה לביזיון בית המשפט".

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד דר' אליעד שרגא, מסר: "ראש ממשלה שלא מציית לבית המשפט ולהוראות החוק הוא אנרכיסט ופריווילג. שלטון החוק שולט גם בשלטון וראש הממשלה יאלץ להרכין את ראשו בפני החוק ולקיים את הוראות החוק כלשונן וככתבן 'כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן. מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם'. גם לראש הממשלה".