הפרשה שטלטלה את המדינה: בית המשפט המחוזי נצרת יכריע היום (חמישי) את דינו של רומן זדורוב, שזכה למשפט חוזר לאחר שהורשע ברצח תאיר ראדה, וריצה עד כה כ-11 שנות מאסר. זאת, בעקבות חוות דעת חדשה שהציג פרקליטו, עוה"ד ירום הלוי, הנוגעת לעקבת נעל שנמצאה בזירה, ועליה נזל דם הקורבן, בטווח של שעה לאחר הרצח, ונקבע לגביה כי אינה שייכת לזדורוב ולא למחלצים שהגיעו למקום. כמו כן, גם בתא הסמוך לזה שבו נרצחה ראדה התגלה כתם דם של המנוחה, מה שעשוי להעיד על כך שהרוצח נמלט מן התא המדובר ולא מזה שבו שהה זדורוב, על פי השחזור שערך לאחר הרצח.
רגע האמת הגיע: הבוקר תתקבל הכרעת דינו של רומן זדורוב | שידור חי במעריב אונליין
מההודאה עד למשפט החוזר: הטלטלות בדרך להכרעת הדין של זדורוב
מלצר טען כי הצורך במשפט החוזר נעוץ בבירור מחודש בסבך הראיות בתיק זה. הוא הוסיף כי אין להגביל מראש את היקף המשפט החוזר, וציין כי על באי הכוח להתמקד בסוגיות הבאות: העקבות הזרות, נזילת דם על גבי עקבת הנעל, כתם הדם שנתגלה בתא השלישי בו נמצאה גופתה של תאיר, וראיית הדנ"א.
3 טענות מרכזיות של הפרקליטות
1. אין הסבר משכנע להודאה ולעובדה שידע פרטים מוכמנים: התובעת, עו"ד שרון הר ציון, הסבירה בשלב הסיכומים כי זדורוב לא סיפק הסברים אמינים ל"שני חסרים משמעותיים בתיק" - מדוע מסר את הודאתו בפני המדובב במהלך חקירתו במשטרה, וכן כיצד ידע את פרטי החקירה המוכמנים. הרציון ציינה כי זדורוב ידע לאורך כל הדרך כי ראדה לא נאנסה, וטענה כי למרות ניסיונותיה ההגנה לא הצליחה להוכיח שלא ידע זאת. "כשאכן נתן תשובות אלה היו שקריות וכבושות, וההגנה לא התמודדה עם שקריו בסיכומיה", אמרה.
2. פער משמעותי בין גרסאותיו לאורך השנים: בהמשך הרציון עמדה על האותנטיות של הודאותיו של זדורוב, כאשר ציינה את ההבדלים בגרסאות השונות ובאופן שבו נמסרו לחוקרים, וחזרה על "שרשרת השקרים", לדבריה. "במשפט הראשון הוא סיפר לבית המשפט כי שיקר לחוקרים, ובמשפט החוזר, הנוכחי, הודה ששיקר במשפט הראשון, בטענה שעשה זאת כחלק מקו ההגנה", אמרה התובעת, וביקשה שבית המשפט "יקבע שמשקל ההודאה גבוה. האותנטיות מדברת בעד עצמה".
הרציון ציינה חמש גרסאות שונות שזדורוב מסר במהלך השנים לסיבותיו למסירת ההודאה למדובב המשטרתי: "במשפט הראשון טען כי הודה שהאמין שביצע את הרצח תחת השפעת 'אפקט'. בראיונות שונים לכלי התקשורת טען כי אינו זוכר את ההודאה, כי שיקר, ואילו במהלך המשפט החוזר טען לראשונה כי הודה לאחר שהמדובב איים עליו". עוד טענה הרציון כי בסיכומי ההגנה יש גרסה נוספת שלא הובאה בפני בית המשפט, שם אמר זדורוב כי הודה כדי לרצות את המדובב "ארתור".
3. טביעת נעל התואמת לאלו של זדורוב אותרה על מכנסיה של ראדה: "אנחנו לא מוותרים על טביעת הרגל, היא ראייה קיימת", הבהירה בנוסף הר ציון במסגרת הצגת סיכומי התביעה. "הודאתו של זדורוב רבת פרטים ואותנטית. בתוספות יש ראיות מעל הנדרש, בהן ידיעת פרטי חקירה מוכמנים, התנהגות מפלילה וכן שקריו של הנאשם. כל אלה, יחד עם טביעת הנעל על מכנסי המנוחה, מאשרים את האמור בהודאתו".
3 טענות מרכזיות של ההגנה
1. זדורוב לא ידע פרטים מוכמנים: התביעה טענה כי זדורוב ידע שראדה לא נאנסה במהלך הרצח, אך לפי עורך דינו, ירום הלוי, במשפט החוזר הובהר כי רומן אמר למדובב שהוכנס לתאו כי ראדה נאנסה. בנוסף, זדורוב סיפר במשפט כי ראובן ג'נאח, אצלו הועסק בעבודות צביעה, סיפר לו על כך ש"ילדה נפלה בשירותים", מידע מוכמן לכאורה. לפי הלוי, במשפט החוזר ג'נאח הודה שסיפר על כך לזדורוב, ולכן לא מדובר בפרט מוכמן.
2. עקבות הנעליים שנמצאו על המכנסיים של ראדה לא שייכות לזדורוב: לפי עוה"ד הלוי, "הראיות מוכיחות בשלוש זוויות מדעיות שונות שעקבות הנעליים טיפסו החוצה מהתא, ושאין מחלוקת שאינן שייכות לזדורוב, אלא למי שרצח את ראדה". בהקשר זה יש לציין כי ג'נאח ציין בעדותו במשפט החוזר כי הוא זוכר שחוקר המשטרה ניסה "להכניס לו דברים לפה" בנושא הנעליים של זדורוב שנתפסו בביתו.
3. לזדורוב היו רק סכינים חלקות ולא משוננות: בהודאתו סיפר זדורוב שביצע את הרצח באמצעות סכין יפנית, אם כי כלי הרצח מעולם לא נמצא. ההגנה טענה במהלך המשפט כי הרצח בוצע באמצעות להב משונן ולא חלק, מה שמעיד, לדבריה, על כך שזדורוב אינו הרוצח בשל העובדה שלא נמצאו ברשותו סכינים משוננות. בנוסף, טענה ההגנה כי מומחה שהובא מטעם התביעה במשפט הראשון, וטען כי הסכין שאיתה בוצע הרצח הייתה חלקה, שיקר.
מה אמרו השופטים?
במהלך החודשים האחרונים של המשפט החוזר נרשמו לא מעט דרמות ומתחים, עם עדותם של ד"ר חן קוגל ראש המכון לרפואה משפטית, ומומחים שונים מהארץ ומהעולם אשר בחנו ממצאים שונים בתוך זירת הרצח. זדורוב מצדו חזר על הטענה כי לא רצח את ראדה, ואף חזר בו מהודאתו בפני מדובב בתא המעצר: "שיקרתי למדובב בכל מה ששאל. קשקשתי, זרמתי איתו בכל דבר שעלה לי לראש".
יחד עם זאת, עדותו של זדורוב לא הייתה חפה מסתירות, שאותן כינו השופטים "מטרידות". בעוד התביעה משוכנעת כי הודאתו של זדורוב וראיות מוכמנות אחרות לא השתנו, ההגנה מאמינה כי הצליחה לייצר ספק סביר באשמתו.
במהלך המשפט החוזר ביקר לא פעם ראש הרכב השופטים, אשר קולה, את התביעה, מה שהוביל לעימותים בינו לבין עורכי הדין מהפרקליטות. בין היתר, טענה עוה"ד מיטל חן רוזנפלד כי השופטים קולה וצרפתי "הרסו את החקירה הנגדית" והכניסו מילים לפיו של זדורוב. באופן דומה, גם עורך הדין מטעם הפרקליטות ויאאם קבלאוי התעמת עם השופט קולה, וזאת לאחר שזה סירב להתייחס לטענותיו בגין "אמירות מעליבות", לדבריו, מצד עורך הדין ירום הלוי.
אחת האמירות המשמעותיות ביותר של קולה במהלך המשפט היא כי "להגנה מספיקים 51 אחוזים, בעוד התביעה צריכה להוכיח ב-99 אחוזים". קולה ציין עוד, לאחר עדות זדורוב, כי "כשיש ספק אין ספק".