הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
״מנסיוני״, הוא מסביר, ״הגברים הינם קורבן מובהק לנסיונות סחיטה על רקע מיני, לצווי סרק להגנה על רקע אלימות במשפחה, להליכי סרק פליליים, חקירות וכתבי אישום, כאשר המתלוננות טופלות עליהם עלילות שווא או מגזימות ומוסיפות לטענותיהן, בין אם למטרות נקמה וסגירת חשבונות, בין אם זה למטרות סחיטה כספית בחסות דרישת פיצויים, ובין אם כקרדום לחפור בו במלחמת הגירושין״.
שקלאר מספר על תיקים רבים בהם ייצג מכל כיוון ובכל הליך, את לקוחותיו, גם גברים וגם נשים, בתיקי מין ואלימות, שהסתיימו בהסכם חיסיון, שם קוד לתשלום פיצוי סודי ׳שנועל את הפה׳ של המתלוננת.
׳הסכם חיסיון׳, מסביר שקלאר, ״הוא למעשה סחיטה שהצליחה. במסגרת ההסכם, נקבע מנגנון פיצוי ללא קבלת אחריות וללא הודאה באשמה, תוך מתן שם ׳תמים׳ וחוקי לפיצוי. המנגנון של הסכם חיסיון טוב צריך להגן על הנסחט, זה תמיד הגבר, מפני גילוי ׳המידע המפליל׳, באמצעותו סוחטת המתלוננת את הנסחט. מידע זה, יש שהוא טענה לארוע פלילי שאכן ארע, במרבית המקרים הוא מיני ומבזה, המקים סעד של פיצויים, ויש שהוא עלילת שווא ממש, הגורמת לנסחט לפחד מפני השלכות הגילוי על משפחתו, על מעמדו על מקצועו, ולשלם דמי לא יחרץ״
״כמו-כן יש להזהר מפני מתלוננת סדרתית״, מוסיף שקלאר, ״שעלולה לקבל את דמי הסחיטה, ולמרות זאת להמשיך ולדרוש דמים נוספים, או למכור את המידע לאחר בעבור כסף או טובת הנאה. לכן, יש לדרוש ערבויות ובטוחות להסכם החיסיון, אם בדמות קנס על הפרה, אם בדמות עיקול רכוש לתקופה שתקבע ואם בחתימה של ערב בעל יכולת, שהסוחטת/נפגעת לא תרצה לסכנו בתשלום הקנס״.
מתי יש לשלם דמי סחיטה ומתי יש להילחם עד חורמה?
בעניין הזה מסביר עו״ד שקלאר, כל מקרה לגופו. השיקולים הרלוונטיים קשורים למעמדו של הנסחט, למה יש לו להפסיד, למידת האשמה האמיתית שלו באירוע, ביכולתו הכלכלית, באישיותו החזקה או החלשה, ובטיב הראיות.
״אני כבר שילמתי דמי לא יחרץ, כשייצגתי לקוחות״, מספר שקלאר, ״סירבתי ונלחמתי בפעמים אחרות, והיו גם פעמים רבות הפוכות, כשייצגתי נפגעת עבירה, גביתי פיצויים עבור הימנעות מהליכים פליליים ואחרים. כל מקרה לגופו״.
איך אפשר להימנע מליפול למלכודת של עלילת שווא?
״אדם אחראי למעשיו וחייב להיזהר בדרכו באופן כללי״, מסביר שקלאר, ״ובאופן ספציפי, לא להיקלע למצבי מחלוקת על רקע מיני, לעזוב כל זירת מחלוקת עם אישה כועסת, שכן כוחה בחולשתה, לעזוב את הבית בעת הליך גירושין עם האישה החוקית, דווקא אלה נזכרות פתאום באלימות במשפחה ובעבירות מין שבוצעו בהן שנים, או יוצרות פרובוקציות מכוונות, כדי לפגוע בבעליהן ולהשתמש בהליך הפלילי כקרדום לחפור בו במלחמת הגירושין. יש כמובן עצות קריטיות, שנובעות מכל מקרה אינדבידואלי, אותן יש לקבל בזמן אמת, לפני כל פעולה משפטית כשנתקלים בעלילת שווא. ברור שיש גם כללי התנהגות בעת חקירה שצריך ללמוד באופן יסודי. על כך בהזדמנות אחרת״, מבטיח שקלאר.
מה לגבי ענישה של מתלוננות שווא?
״למרבה הצער״, מסביר עו״ד שקלאר, ״מעטים המקרים בהם קורבן לעלילת שווא זוכה לפיצוי או הטבה של מצבו. במרבית המקרים הקורבן מעדיף להשתיק את הפרשה המבזה, למרות שאינו אשם, אפילו לשלם דמי סחיטה, על מנת למנוע את הפגיעה בשמו הטוב. מנסיוני, גם אלה שנלחמים עד חורמה, פעמים רבות אף מנצחים, מצטערים בדיעבד על שבחרו במלחמה, כי הנצחון מתגלה כנצחון פירוס. וגם במקרים המובהקים, שמתנהל משפט פלילי, הנאשם יוצא זכאי ממש, בית המשפט זהיר מאד בכבודה של מתלוננת שקרנית, הוא מגן עליה בכל מחיר, הזיכוי הוא תמיד מחמת הספק בדחילו ורחימו, ולא ניתן לתבוע או להעניש את המתלוננות. מצד אחד, זה מעודד מתלוננות אמיתיות להתלונן - אך מצד שני אין לשקרניות מה להפסיד - ממילא לא יענשו על רישעותן. מכת מדינה כבר אמרנו?״
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר