הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
כסנגור ותיק ולמוד ניסיון, אני יודע, כי לעיתיים תכופות מה שמכשיל את הלקוח הוא הלקוח עצמו. אין חולק כי לשכור את שרותיו של עורך דין מקצועי בתחום בו נאשמת הוא הדבר החשוב ביותר, אבל כפי שתבינו מהסיפור, לא מספיק לשכור אותו, צריך גם להקשיב לו ולפעול לפי ההנחיות שלו.
א' תמיד רצה להתגייס, ולא רק להתגייס אלא להיות קרבי. כמו האחים שלו. שניהם שרתו ביחידות חי"ר. חינוך מהבית. מאחר והפרופיל הרפואי שנקבע לו לא אפשר זאת הוא פנה לאחר הגיוס למספר וועדות רפואיות עד שהצליח להעלות את הפרופיל ולהצטרף לחטיבת גבעתי.
וא', כפי שהעידו מפקדיו, אכן היה חייל מצוין. חייל איכותי, רציני, חייל מקובל על מפקדיו וחבריו, אחראי וחדור מוטיבציה לשרת כלוחם. אולי אגב, בעל עודף מוטיבציה.
כנגד א' נפתחה חקירה בשל תלונה של עצורים פלשתינים שנעצרו במהלך פעילות מבצעית. בפגישה הדחופה שקיימתי איתו סיפר לי א' כי הוא וחבריו ליחידה הכניסו את העצורים למתקן חקירות לתשאול ראשוני על ידי אנשי שב"כ, ושמרו על אלו שנותרו בחוץ, לבל ידברו ביניהם או יברחו. ידי העצורים הושמו באזיקים, מאחורי גבם, בעוד עיניהם מכוסות. לאחר שהסתיים התשאול נמסר לחיילים כי שני עצורים יועברו למתקן חקירות ועשרת הנותרים ישוחררו. א' הופקד לשמור על אחד מן השניים שיועדו למעצר, נתבקש להביאו לפני רופא לבדיקת כשירותו למעצר.
במהלך הדרך לרופא התחולל אירוע בגינו הואשם א' בעבירה של התעללות, לפי סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי, כנגד אדם שהוחזק במשמורת חוקית עליה הופקד. התברר כי א' הקים את העצור שישב על הרצפה והוליך אותו במהירות הולכת וגוברת, תוך שהוא לועג לו בצוותא עם חיילים אחרים, וזאת עד אשר נתקע העצור עם ראשו בעמוד ברזל, נפגע במצחו ובשפתיו, ודם ירד מחתך על מצחו.
אנשים נורמטיביים, אשר לא היו בעבר מצויים במצב בו הם נחקרים ונאשמים אינם בקיאים באפשרויות המגוונות העומדות בפני החוקרים בבואם ללקט מידע. פגישות של נאשם עם סנגורו משמשות לא רק כדי שהלקוח יעביר את כל המידע הדרוש על מנת שהסנגור יבנה עבורו את ההגנה האופטימלית, אלא גם כדי שינחה אותו מה עליו לעשות ומה עליו לא לעשות. ואני אכן הנחתי את א' בצורה מפורשת לא לדבר עם איש על האירוע, לא עם החוקר בשיחת מסדרון, לא במקרה בו עוצרים את ההקלטה, לא בדרך לנוחיות, ולא רק איתו. הנחתי אותו במפורש לא לשוחח על האירוע עם איש ואף נתתי לו דוגמאות על מקרים בהם עושים החוקרים שימוש במדובבים.
אלא שא' לא שמע להנחיותיי. באחד משלבי החקירה נלקח א' ועימו רב"ט ד' שהיה עימו בזמן המעשה לביצוע שחזור בחטיבה המרחבית, ובעת שהושארו לבד ברכב, לחש א' לחברו כי מסר לחוקרים כי המתלונן נתקל בעמוד כאשר הובילו מבלי לשים לב, וביקש ממנו: "אם אתה יכול תגיד ככה".
והשיחה של א' וחברו ד' הוקלטה על ידי החוקרים והצטרפה לחומרי החקירה, כך שאם לפני כן יכולנו לטעון כי מדובר בראיות נסיבתיות שאינן מספיקות להרשעה, הרי שבשלב זה ובעקבות דבריו של א' נאלצנו לבחור בהודאה.
כמובן שזימנו את מפקדיו של א' להעיד לטובתו, ומפקדו הישיר עתר להתחשבות בחייל "ככל שאפשר" בעת גזירת עונשו, וציין כי לאחר שיסיים את ריצויו יחזור לתפקד כלוחם, זימנו גם את אימו של א' ששיתפה במאבקו של א' לשרת שירות קרבי, כפי שעשו שני אחיו, על מותו בטרם עת של אביו, יומיים לאחר שהשלים הבן את מסע הכומתה, ואת תחינתה שתינתן לו ההזדמנות לחזור לשירות קרבי, כך שניתן יהיה להמשיך ולהתגאות בו.
א' כמובן הביע צער על מעשיו, ציין כי הלוואי ויכול היה להחזיר את הגלגל אחורנית, סיפר כי למד את לקחו וכי נכון שיקדים מחשבה לכל מעשה, וייחל להגעת הרגע בו יוכל לשוב ולהצטרף לשורות חבריו הלוחמים.
אני כמובן טענתי כי מדובר באירוע קצר במשכו ולא מתוכנן, אשר תוצאתו לא הייתה חמורה. המתלונן פגש ברופא מייד בסמוך לפציעתו, וטופל באורח קל. א' לקח את האחריות על הפגם שבמעשהו, אך מעשה זה נמצא ברף הנמוך של העבירה. נסיבותיו של א' מצדיקות אף הן הקלה בעונשו, העבירה בה הורשע נושאת רישום פלילי, שהוא לכשעצמו מהווה עונש כבד ביותר עבור בחור צעיר ונורמטיבי, שכל חייו לפניו.
ובית הדין שמע את דבריו של א' את העדים ואת הטיעונים שהעלתי, כמו גם את נימוקיו של התובע ובסופו של דבר, לאחר שהעריך את חומרת העבירה והאשם, שקל את כלל נסיבות החומרה והקולא, והחליט לגזור עליו תשעה חודשי מאסר, מהם ארבעה וחצי (4.5) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
ועל אף שבנסיבות העניין לא מדובר בגזר דין מחמיר, אני לא יכולתי שלא לתהות מה היה קורה לו א' היה מקשיב לי.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).