דוח חדש של הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) שפורסם הבוקר (שלישי) חושף דפוס של הפעלת כוח קטלני על ידי צה"ל, המלווה בתגובה בלתי הולמת של התנערות מאחריות. זאת, שנה לאחר שכתבת אל-ג'זירה, העיתונאית שירין אבו עאקלה, נורתה בראשה ונהרגה.
על פי הדוח, מאז שנת 2001, נרשמו בוועדה לפחות 20 מקרים של הרג עיתונאים על ידי צה"ל, רובם המכריע כ-18, היו פלסטינים. בתוך כך, לא הוגשו כתבי אישום ואיש לא נתן את הדין בגין מקרי הרג אלו. רוברט מהוני, מנהל פרויקטים מיוחדים בוועדה ואחד מעורכי הדוח, אמר כי "הרג שירין אבו עאקלה וכשלון החקירה הצבאית לזהות את האחראים לו איננו אירוע חד פעמי. זה חלק מדפוס תגובה שנראה כמכוון לחמוק מאחריות. אף לא אחד בצה"ל נמצא כאחראי למותם של 20 עיתונאים מאש הצבא הישראלי ב22- השנים האחרונות".
עוד מצא הדוח, כי בדיקות הריגתם של עיתונאים על ידי צה"ל מתנהלות לפי מהלך קבוע. גורמים רשמיים בישראל מתעלמים מראיות וטענות עדים, ולעיתים קרובות נראה כי הם מזכים חיילים מאחריות להרג בשעה שהחקירות עודן מתנהלות. הדוח מציין כי הליך הבדיקה של צה"ל
במקרים של הרג אזרחים, דוגמת העיתונאים בידי הצבא, הוא בגדר קופסה שחורה. אין מסמך מדיניות המתאר את ההליך לפרטיו ותוצאות הבדיקות הן חסויות. כאשר בדיקות מתקיימות, הצבא הישראלי יתמהמה לעיתים קרובות לאורך חודשים או שנים בחקר מקרי ההרג ומשפחות העיתונאים, הפלסטינים ברובם, זוכות לסעד משפטי מועט בישראל
כמו כן, הדוח מצא בנוסף כי הכוחות הישראלים, מתעלמים שוב ושוב מסימני זיהוי של עיתונאים, ובכך שולחים מסר מצנן לעיתונאים ואנשי תקשורת ברחבי הגדה המערבית ועזה, השטחים הפלסטינים המצויים בשליטת הצבא הישראלי בהם התרחשו כל 20 מקרי ההרג. כמו אבו עאקלה, רוב העיתונאים שנהרגו, לפחות 13 מתוך 20, הזדהו באופן ברור כאנשי תקשורת או שהו בתוך כלי רכב שנשאו את סמל העיתונות בעת שנהרגו. כך למשל, ב,2008- צלם רויטרס פאדל שנאעה, לבש אפוד מגן כחול שנשא את הכיתוב "עיתונות" ועמד בסמוך לרכב עליו נכתב "TV" ו"עיתונות" כאשר טנק ירה פגז פלאשט שפילח את חזהו ואת רגליו במספר מקומות, והרגו.
שריף מנסור, מתאם התוכניות של CPJ במזרח התיכון וצפון אפריקה, ציין כי "רמת החקירה שישראל טוענת כי ביצעה בנוגע להרג העיתונים תלויה במידה רבה בלחץ חיצוני". לדבריו, "מתקיימת בדיקה שטחית של נסיבות מותם של עיתונאים בעלי דרכונים זרים, אך רק לעיתים רחוקות נבדק מותם של כתבים פלסטינים הרוגים. בסופו של דבר, אף אחד מההרוגים לא זכה ולו למראית עין של צדק".
על פי הדוח, הרג עיתונאים על ידי צה"ל מביא ל"אפקט מצנן" בקרב כתבים המסקרים את פעילות צה"ל, פוגע בחופש העיתונות ומגביר את החשש לבטיחותם של עיתונאים פלסטינים וזרים. דוח ה-CPJ כולל המלצות לישראל, לארצות הברית ולקהילה הבינלאומית לפעול להגנה על עיתונאים, לשים קץ לפטור מעונש במקרים של הרג עיתונאים ולמנוע הרוגים נוספים.
ההמלצות כוללות הבטחה של חקירה מהירה, עצמאית, שקופה ויעילה במקרי הרג של עיתונאים, שייתכן ואינם חוקיים. בנוסף, ה-CPJ קורא לישראל לפתוח בחקירה פלילית בשלושה מקרים של עיתונאים שנרצחו ובהם שירין אבו-עאקלה, אחמד אבו-חוסיין ויאסר מורתג'א.
בקשות רבות נשלחו מ-CPJ למשרד דובר צה"ל לראיין תובעים צבאיים ובעלי תפקידים אחרים, אולם הצבא סרב להיפגש לראיון רשמי עם CPJ.