תת-אלוף דניאל הגרי, דובר צה"ל, התראיין אתמול בכאן רשת ב' והתייחס לאירועים האחרונים, בהם המחלוקת החברתית סביב הרפורמה המשפטית שחודרת לשורות הצבא ואמר כי "תהיה פגיעה משמעותית בהנחה שאנשים לא יתייצבו בהמשך, צה"ל הוא הפנים של החברה הישראלית, כשאין קונצנזוס בחברה זה נכנס לתוך צה"ל".
כשירות מבצעית או לא: למשבר העמוק בצבא יש כבר עכשיו השפעות קשות
"הצבא ירוסק, זו התאבדות קולקטיבית": תרחיש האימים של בכיר לשעבר בצה"ל
ראש אגף מבצעים לשעבר, אלוף (מיל') ישראל זיו, שוחח הבוקר (רביעי) עם ענת דוידוב וגיא פלג ב-103FM והתייחס לדברים. "כל השיח היום הוא שיח שגורר את זה מיד למקומות פוליטיים, כי זה מה שנוח לממשלה הזו. אמירה כזו של דובר צה"ל חשיבותה היא בניקיון שלה, באמינות שלה, בכך שהוא אומר 'תבינו, יש פה בעיית אמת ואין פה מניפולציה פוליטית', כפי שאנחנו כל יום קמים והולכים לישון סביב כאלו מניפולציות", אמר.
עוד הדגיש כי "שאלת הכשירות היא כמובן השאלה הכי אקוטית, ולכן אנחנו עוסקים בה כמעט כל הזמן. אני מאוד מוטרד, אבל בעיקר בגלל שחולשה כזו היא הזדמנות לטורפים מסביב להכניס אותנו למלחמה, ובנסיבות אחרות היא לא הייתה מתקיימת. הסיפור היותר עמוק זה דווקא החדירה היותר עמוקה של משבר האמון, שהוא בתוך חודשים ספורים יכול להעמיד אותנו בשאלה האם מודל צבא העם הוא עדיין רלוונטי. כל מודל צבא העם הוא בדיוק הדבר שעליו היה הקונצנזוס הכי רחב".
"ובאמצע חוק הגיוס, אסור לשכוח", ציינה דוידוב, וזיו חיזק את דבריה: "כן וודאי. זה לדעתי יהיה משבר גדול ביותר, אם הם בעיוורון מוחלט ילכו על החוק הזה אני חושב שזה יביא למשבר קשה ביותר, יהפוך את המחאה למשהו הרבה יותר חמור ממה שאנחנו רואים כעת. אין לי ספק בזה".
כמו כן, כאשר נשאל מה התכלית בדבריו של דובר צה"ל, הבהיר זיו כי "האמירה הזו, אתה גם לא יכול לייצר מצב שקורה דבר כל כך חמור ויש שתיקה, גם לשתיקה יש אמירה. כשיש דבר כזה, בסוף אין ברירה, גם שואלים כולם בכל הזדמנות 'איפה הצבא?', אי אפשר שדובר צה"ל לא יתייחס לעניין הזה. בואו נלך לאמירה של גלנט, האמירה של גלנט לא נועדה לביירות, היא נועדה לירושלים. היא נועדה לאוזניים של ראש הממשלה ולאוזניים של המתונים או השבויים בתוך הממשלה, להגיד להם 'תבינו את חומרת המצב'".
"האויב שלנו, חיזבאללה ואיראן, מזהים את החולשה שלנו, רוצים לדרדר את האזור למלחמה. יש כבר משבר גיוס בתוך הצבא, יש בעיית כשירות, והאם אנחנו בכשירות? הממשלה בכשירות לקבל החלטה על סדר העדיפות הלאומי הנכון? וזו לדעתי הבעיה הכי קשה. אם אני שומע מה חבוי מאחורי קריאתו של גלנט, זה הדאגה הזאת ברמה של האם מסוגלים לקבל החלטות לעצור את ההידרדרות, טירוף של סדר עדיפות שרחוק מאוד מסדר העדיפות הלאומי שלנו ועדיין רצים לתוכו כאילו אין מצב כל כך חמור שישראל נכנסת אליו בעיוורון מוחלט", טען.
לאור אמירותיו התעניין פלג מה לעניות דעתו רוצה שר הביטחון יואב גלנט, וזיו הודה: "אני מאוד סומך על היציבות, הראייה, האחריות הלאומית הביטחונית שלו, הוא האיש היום הכי חשוב בין שומרי הסף - הוא השומר סף הפוליטי הכי חשוב. גם ההחלטה שלו כשהוא עשה את המאבק הזה, ברגע האחרון להתפטר ולשים במקומו את גולדקנופף היא גם החלטה חסרת אחריות. הוא באמת ובתמים רואה לנגד עיניו את האחריות והוא לא נוטש את צה"ל ואת מדינת ישראל בנקודת הזמן הזו. אני לא רואה את גלנט הולך עם סיפור דומה לזה באוקטובר אם ילכו עם הצבעה של חוק התורה או חוק גיוס".
"מתוך לא מעט שיחות והבנות, והמצאות שלי בסה"כ בקרבת הדברים, אני חושב שהידית של בלם היד נמצאת אצלו, ואני חושב שהמבחן המדובר, אוקטובר, אני חושב שהוא ירים את בלם היד. אני רוצה גם להאמין", סיכם.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו, 103FM