הפרות הסדר האלימות על גדר הגבול ברצועת עזה נמשכות וישראל בתגובה לא מאפשרת את הכנסת אלפי הפועלים מעזה, מאז ערב ראש השנה. בצה״ל נערכים לאפשרות של ירי רקטות מהרצועה, למרות הערכות מערכת הביטחון כי חמאס מעוניין בשלב הזה למתוח את הגבולות מול ישראל מבלי להיקלע לעימות צבאי שיפגע בתהליך השיקום של הרצועה ושיקום והתעצמות יכולותיו הצבאיות.
פארק הירקון פינת עזה: האם האירועים הביטחוניים האחרונים מבשרים על הסלמה?
הפרות סדר על גבול עזה: הפלסטינים טוענים כי עיתונאים נפצעו
המצב המתוח ברצועת עזה שב להיות במוקד העיסוק והקשב של מערכת הביטחון, במקביל להמשך ההסלמה הביטחונית בזירה הפלסטינית. לאחר חודשים שקטים מאוד יחסית מאז מבצע מגן וחץ לפני יותר מארבעה חודשים, המתיחות בגבול עם עזה מורגשת מאוד, כשהביטוי המרכזי שלה הוא בחידושן של הפרות הסדר האלימות על גדר הגבול, גם אם באופן מוגבל בשלב הזה, כאשר בימים האחרונים מדי יום מגיעים מאות פלסטינים להתעמת מול כוחות צה״ל. בתוך כך, בין המתפרעים גם נמצאים גם פועלים מחבלים שזורקים מטעני חבלה לעבר הגדר ומנסים לפגוע במכשול ובלוחמי צה״ל.
ההחלטה לסגור את מעבר ארז למעבר פועלים התקבלה לאחר המלצת הדרג הצבאי, שאושרה על ידי שר הביטחון יואב גלנט, זאת לאחר שלראשונה מזה זמן רב תקף צה״ל עמדת חמאס, בתגובה להפרות סדר אלימות על הגדר.
העמדה הישראלית גורסת כי נוכח המשך המעורבות של חמאס בכוונת טרור באיו״ש וחידוש הפרות הסדר האלימות על הגדר, ישראל אינה יכולה לעבור על סדר היום כאילו לא קרה דבר. בתוך סל הכלים שיש בידי ישראל, גורסים במערכת הביטחון ובדרג המדיני כי מעבר פועלים מעזה לשטח ישראל הוא אומנם אינטרס ישראלי, לשיפור המצב הכלכלי ברצועה, אך ישראל אינה חייבת בצעד זה כאשר לצד ההתפתחות האחרונה על גדר המערכת נחשפו גם ניסיונות של הברחת חומרי נפץ לטובת ייצור רקטות (נמל אשדוד) והברחות אמל״ח נוספות כחלק מהמאמצים שעושה חמאס לשפר את יכולותיו לקראת עימות עתידי מול ישראל.
היתר כניסת הפועלים לישראל עומד בחודשים האחרונים על מספר שיא של 17000 פועלים, ובעבר אף שקלה ישראל להגדיל את המכסה, נוכח העמדה הרשמית של מערכת הביטחון, שהתקבלה על ידי הדרג המדיני גם תחת הממשלה הנוכחית, כי ביציבות כלכלית יחסית ברצועת עזה יש אינטרס ישראלי מבוהק בשמירה על היציבות הביטחונית לאורך זמן.
הכנסת הפועלים לישראל נחשב כיום למהלך המשמעותי ביותר בניסיון לייצב את כלכלת רצועת עזה, ויחד עם זאת מותיר בידי ממשלת ישראל כלי תגובה אל מול חמאס, כאשר זה שוב מנסה להפעיל לחץ על ישראל בשלב הראשון באמצעות אותן הפרות סדר אלימות על הגדר. נכון לעכשיו, נראה כי חמאס מבקש לשלוט בהיקף המגמות ומדי ערב מגיעים כמה מאות צעירים עזתים להתעמת עם כוחות צה״ל, בארבעה מוקדים שונים מצפון ועד דרום הרצועה, כאשר המוקד המרכזי כמו בנשים החולפות הוא באזור מעבר קרני לשעבר, מול שדות קיבוץ נחל עוז.
יחד עם זאת, אין מדובר רק בהפרות סדר עממיות, ובחסותן אף מתרחשים אירועי טרור חמורים של זריקת מטענים לעבר המכשול, כשהניסיון העזתי הוא לחבל בגדר המערכת לפני המכשול וחומת הבטון הגבוהה שנבנתה בשטח ישראל.
ברוב המוחלט של המקרים לא נשקפת סכנה ללוחמי צה״ל שפועלים להרחיק את המתפרעים לאחור, אך נגרם נזק לגדר הישנה ותאונת העבודה שבה נהרגו שישה עזתים לאחר שמטען חבלה שהיה מיועד להיזרק לכיוון ישראל התפוצץ בסמוך אליהם ומספר נפגעים גדול מאוד, אלו נתונים המעידים על עוצמת מטען החבלה ופוטנציאל הנזק שלו במידה והיה פוגע בגדר.
אירועי הגדר, שכונו בעבר צעדות השיבה, במתכונת השבועית שלהם הופסקו על ידי חמאס, לאחר שפעם אחר פעם הובילו לעימות צבאי מול ישראל בגלל אירועים חמורים שהתרחשו על הגדר. עם זאת, גם לאחר מכן התרחשו אירועים חמורים בעקבות פעולות טרור שבוצעו בחסות אותן התפרעויות חריגות, כאשר לפני כשנתיים נפל סמל ראשון בראל חדריה שמואלי לאחר שמחבל ירה דרך חרך הירי בחומה ופגע פגיעה קטלנית בלוחם מג״ב, שמת מפצעיו לאחר שנלחם על חייו בבית החולים.
בישראל סבורים כי כמה גורמים עומדים מאחורי ההסלמה האחרונה בעזה כאשר רק חלקם קשורים לישראל באופן ישיר: מלחץ כלכלי בתוך הרצועה, ניסיון לאותת לקטרים כי הם צריכים לתמוך יותר במענקים כספיים לרצועה והתקציב השתי ועד מתחים פוליטיים פנימיים בין כל אחד ואחד במשולש שבין יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה וסאלח אל-עארורי, שהוא בבחינת הגורם המתחזק ביותר נוכח גל הטרור ביהודה ושמרון. לתפקידו השלילי והמשמעותי יש חשיבות רבה כמו גם להתחזקות מעמדו בקרב ההשפעה שמתנהל בין בכירי החמאס. את השפעתו מנסה האחרון גם לכוון כלפי רצועת עזה, מתוך טענה שעולה כי הנהגת חמאס בעזה אינה פעילה מספיק במערכה מול ישראל, דבר שבא לידי ביטוי בהתגברות משמעותית בהיקפי הטרור הפלסטיני בשנה האחרונה.
בתוך המציאות הזו, שמתחברת למתיחות כללית גם מול איראן וחיזבאללה, רצועת עזה בחודשים האחרונים הייתה שקטה גם ביחסים לשנים שלאחר ההתנתקות. במקביל, נרשמה ירידה בהיקף ירי הרקטות מהרצועה וכמעט ולא נרשמו אירועי טרור חריגים על גדר המערכת.
חידוש ההתפרעויות על הגדר, גם אם מתרחשות בהיקפים קטנים בשלב הזה, מסומנים במערכת הביטחון כבעלי פוטנציאל להצביע על תחילתה של שינוי מגמה ולכן את המגמה הזו מבקשים כעת בישראל לבלום לפני שהיא מתרחבת, ואירועי הגדר, שהחלו כתופעת תהלוכת השיבה בניסיון של חמאס למצוא כלי ביניים לעימות מוגבל מול ישראל מבלי לירות רקטות ולהסתכן בהסלמה צבאית, הופכים שוב למגמה קבועה שמאיימת על יציבות הגבול בדרום ופוגעת בשגרת החיים התקינה של תושבי העוטף.
בתוך הניסיון לבלום את התהליך המסלים, בישראל מאותתים לחמאס כי הכנסת פועלים לישראל אינה בבחינת עובדה מוגמרת וישראל מוכנה גם לקחת בחשבון כי חמאס יהמר לא נכון ויאפשר או יבצע ירי רקטות מהרצועה. במקרה כזה, הסלמה ביטחונית משמעותית יותר מול עזה עשויה להתרחש מהר מהצפוי - וגם לאפשרות הזו נערכים בישראל. מכאן, רצועת עזה בימים האחרונים שוב חזרה לעמוד במוקד הערכות המצב של מערכת הביטחון בדרגים השונים, שעוסקים בכך גם מחוץ למפקדת פיקוד הדרום ואוגדת עזה.