בעוד שאנו נמצאים כבר ביום ה-13 של מלחמת ״חרבות ברזל״ - שנפתחה במתקפת פתע שכללה ירי רקטי נרחב וחדירת אלפי מחבלים של חמאס מרצועת עזה לדרום הארץ, אנו עדים לניסיונות רבים של חיזבאללה לפגוע באזרחים וחיילים ישראלים בגבול הצפוני של המדינה. 

כבר כ-25 שעות לאחר תחילת המלחמה, נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. בהמשך הלחימה, בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חיזבאללה והגא״פ שסוכלו. עיקר המתקפות שביצע חיזבאללה עד כה כללו ירי טילי נ״ט על יישובים ואזרחים ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חיזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב״מים.

אחת הדרכים של צה״ל להתמודד כנגד אותם ניסיונות חוזרים ונשנים של חיזבאללה לפגוע - היא באמצעות קשר ושיח הדוק עם גופי הביטחון ביישובים צמודי הגדר ללבנון. בכל חטיבה ואוגדה ישנם קצינים שאמונים על ההגנה מרחבית ועל היישובים בעורף - והם יוצרים את הקשר והממשק בין האזרחים לצבא בעת שגרה ובעת חירום. חטמ״ר 300, החטיבה המרחבית ששומרת על 56 יישובים מראש הנקרה ועד מלכיה, חווה בימים האחרונים איומים מגוונים מצד לבנון: ירי נ״ט, צלפים, ניסיונות חדירה ורחפנים - וכעת הקשר שלהם עם הרבש״צים וכיתות הכוננות ביישובים נחוץ וחזק מתמיד. 

״אנו פועלים בלי סוף כדי להקטין איומים של החיזבאללה בגבול לבנון, בייחוד בימים האחרונים. בין היתר, אנו עושים זאת דרך הקשר עם גופי הביטחון ביישובים, מאמנים את הרבש״צים וכיתות הכוננות, ומחמשים את האנשים שמספקים את המענה הראשוני לאיומים שונים בשטח היישוב״, מתארת סגן רוני, ס׳ קצין הגנה מרחבית בחטמ״ר 300. 

"יודע שנבוא איתו חשבון": מהו האינטרס של חיזבאללה בימים אלו?

״הנכס החשוב ביותר שיש לנו הם האזרחים וכיתות הכוננות, והמטרה שלנו היא לספק להם את כל המשאבים על מנת שידעו לתת מענה ראשוני בצורה המהירה והמטיבה ביותר ליישובים. העזרה שלנו באה לידי ביטוי באספקת ציוד ונשק, אימונים והכשרות לאורך כל השנה, מעטפת ותחושת ביטחון - וטיפול מיידי בדיווחים של הרבש״צים על אירועים חריגים בשטח כמו יריות או פיצוצים״, היא מסבירה. ״הרבש״צים הם הנציגים מטעם צה״ל שמתערבבים במרחב האזרחי״. 

״רוב האירועים המבצעיים מתחילים ומתגלים בחמ״ל העורף - דרך הקשר שוטף עם האזרחים ביישובים תחת המרחב שלנו. אנחנו יכולים לקבל דיווחים מרבש״צים או מאזרחים על יריות, פיצוצים, פציעות או חדירת מחבלים ביישובים. הם יודעים בצורה הטובה ביותר מה קורה אצלם  - ומעבירים לנו את המידע בזמן אמת. לא מעט אירועים כמו ירי נ״ט, או נפילה של רקטה התגלו מהחמ״ל שלנו לאחר שהתקשר אלינו אזרח שרואה נפילה, עשן או שומע בומים חזקים. לאחר הדיווחים מהשטח, אנו מאמתים ומעלים אותם לחמ״ל המרכזי ואז מבינים שיש אירוע״. 

״בימים האחרונים היה אירוע של ירי נ״ט לעבר כוחותינו בשתולה, והראשון שדיווח על כך היה הרבש״ץ. מיד העלנו את זה לחמ״ל המבצעים של האג״ם - ומשם התגלגל האירוע. מי שנתן מענה ראשוני רפואי לחיילים שנפצעו בשטח היו החבר׳ה של כיתת הכוננות של היישוב - שהיו בקרבת מקום. הם יודעים לתת מענה נכון, ומתורגלים כיצד לתפקד באירועים השונים עם הציוד המבצעי ורפואי שסיפקנו להם״, היא מספרת. ״בנוסף למיומנות שלהם - הם מכירים בצורה הטובה ביותר את השטח - את מבנה היישוב, הגבולות שלו, המקומות המוגנים, המשפחות והאזרחים ויכולים להכווין כוחות מילואים בצורה מדויקת יותר״, היא ממשיכה. 
 
״מעבר לכך, אנחנו כאן גם כדי לתת לשאלות ולחששות של התושבים מענה - אם תושב נבהל מבומים או מרחפנים שראה, אנחנו ניתן לו תשובה מיידית אם הבומים הם כתוצאה מנפילות בשטחנו או בכלל כתוצאה מתקיפת כוחותינו בלבנון. חשוב לנו השיח הטלפוני והקשר הפיזי עם היישובים - במיוחד על רקע האירועים האחרונים״. 

דווקא בעת הזו, לאחר שכיתות הכוננות ביישובים בדרום שמרו והגנו בגופם מחוליות המחבלים שחדרו לישראל - בצה״ל מבינים עוד יותר את משמעותם וחשיבותם של אנשי הביטחון ביישובים: ״הגדלנו פי כמה את המענה והכפלנו את אספקת הנשקים לאנשים פר יישוב. לנוכח האירועים שקרו, נופל האסימון עוד יותר שהשמירה על היישובים זה הדבר העליון, ואם פוגעים ביישוב או באזרחים - מבחינתנו הפסדנו. יש לנו בכל יישוב רבש״ץ, עשרות חברי כיתת כוננות וצוותי צח״י (צוות חוסן יישובי). המטרה שלנו היא לתת תחושת ביטחון לאזרחים שידעו הצבא כאן עבורם״. 

רס״ן עזריאל, קצין ההגנה המרחבית של חטמ״ר 300 מוסיף ומחזק את דבריה: ״בחטיבה 300 אנו רואים בקשר עם ההתיישבות ערך עליון. במשך שנים החטיבה משקיעה בקשר ישיר עם התושבים וגופי הביטחון בהתיישבות. בימים מתוחים כדוגמת הימים האלו ההשקעה הזו נושאת פרי, הרבש"צים הם מכפילי כוח בגזרה, בקיאים איש איש בישובו ומחוברים למקום. הגמ"ר 300 ימשיך לפעול ככל שידרש על מנת לספק את המענה המיטבי לכל ישוב ולספק הגנה לתושבי הגזרה״.