ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום (שני) דיון בנושא מענה ליישובי קו העימות בצפון שלא פונו. תושבי היישובים בקו העימות הצפוני נלחמים מדי יום כדי שיממשו את ההחלטה שנקבעה בעבר לפנות אותם, בטענה שלא ניתן לקיים שגרת חיים רגילה תוך איומי ירי נ״ט, פצמ״רים, רקטות או חדירת מחבלים.
אחד מאותם תושבים שנמצא בחזית המאבק הוא אהרן גמזו, תושב קיבוץ כפר סאלד במועצה האזורית גליל עליון, שנמצא כ-5.3 ק״מ מקו הגבול, שייצג את תושבי יישובי החזית הצפונית שלא פונו בדיון היום בכנסת: ״הטייטל שלי הוא פליט לא מוכר בישראל מאזור הגליל העליון הנטוש והננטש בישראל״, אמר. ״נקראנו להתפנות על ידי המועצה ב-8 באוקטובר, לקחנו תיקים, ציוד ואת כל מה שאפשר לסחוב בבגאז׳ ויצאנו לנדוד. הרגשנו ממש כמו ביציאת מצרים - רק שעברנו מחירות לסיוט״.
״בהתחלה הסתדרנו עם מקום מגורים חלופי, היה בסדר, הלכנו למשפחה, לחברים, והמון אנשים טובים אימצו אותנו״, תיאר. ״בנקודה מסוימת, אמרנו שאולי נחזור הביתה חזרה לקיבוץ, אך הבנו שזה בלתי אפשרי. הקיבוץ שלנו סופג ירי טילי נ״ט, ירי רקטי, חסימות צירים, חשש לחדירות מחבלים. במצב כזה כמובן שגם מוסדות החינוך אינם פועלים באזור והכלכלה באזור משותקת. כעת אני צריך לשלם גם שכירות בבית ששכרתי במרכז הארץ, גם ועד בית, ארנונה כפולה, מיסים ומשכנתא לבית בקיבוץ. איך זה אפשרי? הייתי בטוח שאם אני תושב קו עימות - כשיגיע אתגר ביטחוני כמו עכשיו, ידאגו לנו מכל הבחינות ולא יזרקו אותנו לעזאזל״.
גמזו עוד מוסיף ואומר ל״מעריב״ כי ״הגענו לעשות סדר בכנסת, ולהסביר לכל מי שלא הבין - לנציגי הממשלה, חברי הכנסת והשרים את המצב שלנו בשטח. הרגשתי שיש סוף סוף הסכמה מצידם שאי אפשר לחיות במצב הביטחוני הנוכחי בקיבוץ שלנו וביישובים נוספים על הגבול. כעת השאלה היא כמה מהר מקבלי ההחלטות יבצעו את השינוי, והאם הדיונים בכלל ישאו פרי
ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר הוסיף לדבריו ואמר בדיון כי "הלכה למעשה בחזית הצפון מתנהלת מלחמה של ממש. התחושה שלנו היא שמישהו שכח אותנו מאחור, שיש תושבים שקופים בקו העימות. אני מבקש למצוא את הפתרון הנכון עבור התושבים האלה. גם החוסן של התושבים נפגע. צריך למצוא מענה בדמות מענק או פיצוי".
ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ המשיך את דבריו: "כל מי שהוא תושב קו העימות והתפנה – המדינה חייבת לתת לו את אותו פיצוי של 500 ש״ח למבוגר ו-200 ש״ח לילד. לצד העובדה שהמדינה בנתה רצועת ביטחון בתוך המדינה, המדינה הסירה את האחריות שלה מהתושבים שחיים ברצועת הביטחון הזו ומאלו שהתפנו ממנה".
ח"כ יצחק קרויזר הוסיף: "הצפון במלחמה, על כל המשתמע מכך. גם מי שנאלץ להישאר שם ולא נכנס למתווים - לא מקיים שגרת חיים. התושבים שם נמצאים במלחמה, ולכן מוטל עלינו לעשות כל מה שניתן ולהרחיב את ההטבות והפיצויים על מנת לסייע להם".
ח"כ נסים ואטורי עוד אמר כי "יש אזורים בצפון שאף על פי שלא פונו - הם מאוימים מאוד. חייב לתת פתרון לדבר הזה ולהקים מנהלת תקומה גם לצפון. כדי להרים את העם שלנו, צריך לטפל בכולם ולתת להם את ההבנה שישראל תומכת בהם".
סגן ראש רח"ל, יוסי שפירא, השיב לטענות ואמר: "המשרד מקים מנהלת אופק צפון שרלוונטית ליישובים של 0-9 ק"מ מהגבול. כרגע עובדים כמה שיותר מהר. המנכ"ל הנחה לתקצב מיידית 10 מיליון ש״ח לבניית המנהלת. בסוף צריך תקומה צפונית ובסוף צריך טיפול אמיתי לדבר הזה".
סגן מנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, פירט על המענים האזרחיים שניתנו: "בסוגייה האזרחית נתנו מענה דרך תקנות מס רכוש. הלכנו לפי הנחיות פיקוד צפון, והתייחסנו לחסימת הכבישים ולשהייה של כוחות צבאיים בתוך היישובים. המענה הזה נותן פיצוי מלא בשכר עבודה, פיצוי מלא במחזורי עסקים. בנוסף לכל אלה, הבנו שיש גם צורך ברמה המוניציפאלית ולכן הוקצו בהחלטת ממשלה ראשונה 35 מיליון שקלים לרשויות שבתחומן פונו יישובים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם את הדיון: "על דעת חברי הוועדה, אפנה לשר הפנים בבקשה להטיל על המנכ"ל שלו לתת מענה מידי לגבי אותם יישובים שנדונו. מדובר במספר סופי של יישובים. אנחנו נבקש לקבל כאן תשובות כי חלק מהעניין הוא שילוב בין צרכים מבצעיים ביטחוניים. גם לסוגיות האלו נקבל התייחסות, לרבות עניין המיגון".