השעה 16:30 אחר הצהריים, יום שלישי, שעת דמדומים בקסבה של סג׳עייה, בחלק הצפון־מערבי של השכונה, שסיפורה באופן סמלי הוא גם סיפורה של המלחמה ארוכת השנים בין ישראל לעזה, צה״ל לחמאס, ובאופן סמלי עוד יותר בין גדוד סג׳עייה של חמאס לחטיבת גולני. כמו בצוק איתן ב־2014, כך גם עכשיו במלחמה בעזה ב־2023. החשבון עדיין לא נסגר.
ימים כואבים: האם זה מה שמוביל למספר החללים הגבוה ברצועה?
גלנט: "כמו בקיבוצים, לוחמי צה"ל יגיעו עד המחבל האחרון בשג'אעיה"
כפי שקורה פעמים רבות, האירועים הקשים והכואבים יותר מתרחשים דווקא בשלב שמגיע לאחר שיאו של המהלך ההתקפי, שבו נכנס צוות הקרב החטיבתי בעוצמה רבה לאחר ריכוך אווירי משמעותי ללב השכונה שנחשבת למעוז הקשה והקשוח ביותר של חמאס בצפון הרצועה. תזכורת לשכונות הקשות ברפיח ובח'אן יונס, שבהן עוד מצפים לצה״ל אתגרים מורכבים וקשים.
הלחימה הקשה בשלב הראשון הייתה על הצירים המרכזיים שמובילים לשכונה. את כמויות טילי האר.פי.ג'י שנורו לעבר הטנקים והנמ״רים של גולני אי אפשר אפילו לאמוד במספרים. גדוד החמאס המקומי ביקש לעצור את ההתקדמות, כאשר כל טנק או נגמ״ש שנפגע בכבישים ובצירים הפך למכשול שאותו צריך לעקוף במהירות על מנת להמשיך ולהתקדם בלחימה.
למרות היקפי הלחימה, מרבית הכלים שנפגעו חזרו ללחימה. שלב הפריצה לעבר השכונה, שהיה מלווה בהרבה מאוד סיוע מהאוויר ובירי טנקים וארטילריה, הסתיים במיעוט נפגעים באופן יחסי. הקרב הקשה ביום שלישי התרחש לאחר יותר משבוע וחצי של לחימה והתקדמות בשכונה הצפופה מאוד, שבה קשה מאוד להפעיל טנקים בשל הסמטאות הצרות והסביבה העירונית.
מי שיחפש כאן תוכניות מתאר מסודרות, כנראה שלא ימצא. משימת פלוגת גולני שפעלה באותו רחוב בקסבה של סג׳עייה הייתה שגרתית באופן יחסי לשלב זה של הלחימה - שלב של סריקות אחר יעדים של חמאס ופירי מנהרות. באותו אזור בקסבה, בסמוך לבניין שבו התרחשה התקרית הקשה, פעלו כבר כוחות צה״ל. חלק מהבניינים בני ארבע וחמש הקומות ברחוב הפכו למתחם צבאי משולב של חמאס, עם עמדות ושקי פק״ל במפלס הרחוב ומנהרות מתחת לאדמה.
את רוב המתחם הזה נטשו מחבלי חמאס, או נהרגו בקרבות קודמים עם לוחמי צה״ל. בפיקוד הדרום מעריכים כי בקרבות בשכונה נהרגו כ־350 מחבלי חמאס, כאשר במרבית האזורים בקסבה פגשו הלוחמים של גולני, תחת פיקוד גדוד 53. באותה גזרה נמצאו מתחמי לחימה ריקים, נשק מפוזר באזורים שונים, ומתחם שברובו המוחלט נותר ריק ממחבלים. אבל למרבה הצער, לא באותו מבנה שאליו נכנסו הלוחמים לסריקה.
כבר בכניסת ארבעה מהלוחמים הראשונים לפתח הבניין נפתחה מתוכו אש, נזרקו מטענים ורימונים, וארבעת הלוחמים נותרו בתוכו. לאחר מכן יתברר כי כולם נהרגו. מבניין אחר נפתחה אש כבדה לעבר שאר הכוח שנותר ברחוב. נתק של הכוח מאחד הלוחמים מעלה בתחילה את החשד כי נחטף. מאוחר יותר בסריקות גם יימצא פיר מנהרות באזור הבנוי, שהוא חלק מתפיסת הלחימה של חמאס במרחב הבנוי והכפרי כאחד.
מאות בתים בסג׳עייה נסרקו על ידי לוחמי צה״ל. הבית הזה ובתים סמוכים סביבו היו מארב מתוכנן לכוחות, ובעיקר לכוח שנפגע בתוך הבית ולכוחות החילוץ שהגיעו לאחר מכן. לשטח הגיעו שלושה מפקדי גדודים שכל אחד מהם קיבל גבולות גזרה ממפקד חטיבת גולני אל"מ יאיר פלאי, מג״ד 53. השלושה הם סא"ל רועי, שהחליף את סא״ל סלמאן חבקה ז״ל שנפל במלחמה, מפקד סיירת גולני סא"ל דוד ומפקד גדוד 13 סא"ל תומר גרינברג ז״ל, שנפל בקרב.
יחד איתם בשטח נלחם גם אל"מ יצחק בן בשט ז״ל, מפקד חטיבת מילואים וחטיבת פארן לשעבר, שאת רוב מסלולו הפיקודי, כולל תפקיד מפקד הסיירת, ביצע בגולני. המלחמה תפסה אותו בחופשת שחרור מהצבא, שאותה קטע על מנת לסייע למח״ט החטיבה במה שמוגדר בשפה הצבאית מח״ט צל, המשמש כמפקד החפ״ק של המח״ט בלחימה. באופן סמלי וטראגי, את מותו הוא מצא כשנלחם כתף אל כתף עם קציני ולוחמי החטיבה.
בן בשט ז"ל הוא קצין השדה בדרגת אל"ם הרביעי שמצא את מותו בשדה הקרב. נתון זה מראה באופן בולט ביותר את המציאות הקשה של צה"ל מאז 7 באוקטובר, כשהמפקדים הבכירים ביותר נלחמים בחזית הלחימה ולא נותרים מאחור.
הקרב במתחם עד חילוץ ההרוגים במבנה וברחוב נמשך כמעט שלוש שעות. קרב החילוץ היה קרב גבורה של ממש. הכוחות נקלעו גם בחילוץ למארב מתוכנן, שבו נמצאו בשטח נחות אל מול מחבלים שהיו מבוצרים בבתים ונערכו להיתקלות הזו מראש. הימצאות הלוחמים באותו מבנה שבו היו המחבלים צמצמה את יכולתם להפעיל אש כבדה לעבר הבית או תקיפות משמעותיות מהאוויר.
מפקד הפלגה הטקטית של יחידת החילוץ 669 רס״ן בן שלי ז"ל ולוחם נוסף מהיחידה, רס״ל הכט ז״ל, נפלו ממש בפתח הבניין מאש המחבלים לאחר שניסו, יחד עם כוחות נוספים, להגיע אל הלוחמים הפגועים בתוך הבית. שני מפקדי פלוגות נוספים בגדוד 51 וגדוד 13 נפלו יחד איתם, כמו גם מפקד מחלקה ולוחמים נוספים. תשעה קצינים ולוחמים נפלו בקרב הזה, לצד לוחם נוסף מבית הספר של ההנדסה הקרבית, שנהרג מפגיעת טיל נ״ט בגזרה אחרת בשכונה.
הקרב הקשה ביותר עד עכשיו במלחמה הוא גם קרב חילוץ של גבורה תחת אש. "אתם דור הניצחון, אתם מוכיחים את זה כל יום. כולנו שואבים מכם השראה גדולה, וברוח גולני נמשיך, נפעל וננצח", אמר מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן לקצינים והלוחמים, שממשיכים להילחם גם כעת בסג׳עייה. ממש כמו במבצע צוק איתן, הלחימה בסג׳עייה תיכנס לספרי ההיסטוריה כאחד מסמלי המלחמה בעזה. אבל כמו בסיפורי גבורה רבים שמהם עשויים החומרים שמנפיקים את הצל״שים שיחולקו אחרי המלחמה, הם באים פעמים רבות עם טעויות מבצעיות ופערים בדרך הפעלת הכוחות אל מול מציאות משתנה.
גדודי החמאס בצפון הרצועה ספגו עד כה מכות קשות וכואבות. המבנה ההיררכי המסודר שלהם נשבר ברובם המוחלט של הגדודים, אבל כמו בסג׳עייה כך גם בשכונות אחרות בעיר עזה, ולבטח גם בעיר המנהרות התחתית של עזה וצפון הרצועה - חמאס רחוק מלהפסיק להילחם, גם כשיש מחבלים שנכנעים. במסגרות קטנות יותר, במאפיינים של גרילה ובנכונות גבוהה יותר לפגע מצד מי ששרדו עד כה את חודשי הלחימה הקשים.
הנכונות הגבוהה של חמאס להתעמת עם הכוחות הגדולים של צה"ל היא סוג של משימת הקרבה שתפקידה לגבות מצה"ל מחירים. ביממות האחרונות יש קו אחד שמחבר בין שני אירועים שונים לחלוטין - הקרב הקשה בקסבה של סג׳עייה והתיעוד המדהים שפורסם כמה שעות לפני כן של לוחם יהל"ם במילואים, שבאומץ יוצא דופן ובמקצעונות מרשימה הצליח לגבור על שני מחבלים, גם לאחר שנזרק לעברו רימון והוא נפצע. הוא המשיך להסתער עד שהגיע למרחק של פחות ממטר, כשקנה הנשק שלו כמעט פוגע בקנה הנשק של המחבל, וחיסל אותו.
האירוע הזה, לעומת האסון בקסבה, נגמר בתוצאה מצוינת, כאשר שני המחבלים חוסלו. גבורת הלוחם מעוררת גאווה ומרשימה במיוחד, אבל ברמה מערכתית יותר, גם כאן מדובר באירוע כזה שהלקחים המבצעיים שלו צריכים להילמד ומהר, שכן היה בקלות יכול להסתיים אחרת. אין תעודות ביטוח במלחמה, אבל גם בלחימה בשטח בינוי הצבא צריך להביא לידי ביטוי את היתרונות במודיעין וטכנולוגיה ולהימנע ככל הניתן ממצב שבו המפגש הראשוני הוא של קנה בקנה, תוך שחמאס מקזז את פער האיכות ומנצל את יתרון המגן על פני זה שתוקף.
אירוע קשה נוסף התרחש השבוע בעיירה קרארה, שבה נפלו חמישה לוחמי חטיבה 5 במילואים, שנקלעו לזירת מטענים בפאתים הצפון־מזרחיים של ח'אן יונס. אומנם האירוע התרחש באזור בעל מאפיינים גיאוגרפיים אחרים לחלוטין - שטח כפרי וחקלאי לעומת השטח העירוני של סג׳עייה, אבל גם במקרה הזה בדרום הרצועה, האירוע התחרש במהלך סריקות, בסוג של שגרת מלחמה ולא בעיצומו של מהלך התקפי מרכזי של אוגדה 98 בלב העיר ח'אן יונס.
במקומות הללו, האויב מחפש את נקודת התורפה שבה ניתן להכות ולגבות מחיר. מהשבוע האחרון ומהתקריות הקשות שהיו בו לצה״ל, יש הרבה מאוד לקחים להפיק להמשך. מעבר לכך, לאחר כמעט 70 יום של לחימה, כשבצה״ל מצביעים על כך שהמאמץ המרכזי עבר לדרום הרצועה ובעיקר לח'אן יונס, בדגש על איתור בכירי חמאס וחטופים ישראלים, יש מקום לשאול אם זה אפשרי, כשבפועל פועלות עדיין בצפון הרצועה שלוש אוגדות ואילו בדרום הרצועה רק אחת. אם בצה״ל באמת רוצים להטות את הכף כלפי דרום הרצועה, הוא יידרש להחליט כבר בימים הקרובים על מה מוותרים מהמשימות בצפון, תמורת הספק גבוה יותר בדרום הרצועה, כי נראה ששעון החול אוזל.