פרופ' אריה אלדד ורון קופמן שוחחו היום (שישי) ברדיו 103fm עם האלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, אשר פרש את משנתו בנושא תוכנית גלנט ל'יום שאחרי' ברצועת עזה.
במערכת הפוליטית מזועזעים מהצעקות בקבינט: "חרפה שמעידה על אובדן הדרך"
השרים תקפו בצעקות את הרמטכ״ל, הדיון התפוצץ | כל הפרטים ישיבת הקבינט הלילית
על פי תוכניתו של השר גלנט, מי שצפוי לשלוט ברצועת עזה לאחר מלחמת חרבות ברזל הינם גופים פלסטיניים. לאור זאת תהה פרופ' אלדד היכן נמצאים אותם פלסטינים שאינם עוינים כלפי ישראל, ועמידרור הסביר: "כל הצעה שמוצעת עכשיו לגבי היום שאחרי היא מוקדמת מדי, היום שאחרי מאוד רחוק. הדבר השני, צריך להבין בין השאיפות שלנו לבין המציאות שבה יצטרכו לממש את זה. צריך לחשוב מהן האלטרנטיבות אבל לדעת שחלקן כנראה לא יתבצע בגלל שהעולם הוא אכזר".
כמו כן, על מנת להתייחס לשאלה האם צוותי תחקירים פנימיים בצה"ל נכונים בשלב זה, ביקש עמידרור להזכיר את שאירע ב־2006, אז תיחקר את המודיעין הצבאי. "אני התמניתי על ידי הרמטכ"ל דאז לתחקר את המודיעין אחרי המבצע ב־2006 במקביל הייתה ועדת חקירה ממלכתית, ולמדתי שיש דברים שאפשר לתחקר אותם בתוך הצבא, הם לא מפריעים לתחקור הצבא מבחוץ. יש דברים שצריך ללמוד אותם כבר עכשיו ולתקן אותם".
"אני חושב שנכון עושה הצבא שהוא מנסה ללמוד מקצועית מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בה הוא נמצא כדי להיות יותר טוב בשלב הבא כי מחכים לנו שלבים מאוד מאוד קשים. אני מבין את הרגישות שיש, בגלל הטענה שכאילו יחקרו גם שאלות שנוגעות לקונספציה, לא חושב שזה העניין שהצבא צריך לחקור. הצבא צריך לחקור תהליכים בתוכו", טען.
כמו כן, עמידרור סירב להסכים כי כל דבר אשר יתוחקר מתקשר באופן אוטומטי לקונספציה ששררה בארץ וטענה שחמאס מורתע: "היא חיצונית. יש בוודאי נקודות השקה בהן היא השפיעה, אבל אני אתן לך דוגמה - אני מצאתי ב־2006 למשל שלא הייתה שום מדיניות קשוחה לגבי הפעלת אמצעי איסוף בלבנון. נוצר מצב שבו בלבנון בחלק מהנקודות הייתה חולשה כל כך גדולה של איסוף שכשרצו לתקן היה כבר יותר מדי מאוחר. זה לא דבר של מה בכך".
המשיך עמידרור, והדגיש כי "הצבא צריך להבין מה לא עבד טוב ואיך ניתן לעבוד יותר טוב. אני מבין את הרגישות של הדרג המדיני והאנשים שנמצאים בתווך, אבל אני חושב שיש המון דברים שהצבא צריך ללמוד בתוך עצמו שהם לא שייכים לשאלות הגדולות. הבעיה פה היא האמון, לא הנושאים. אם יסתבר למשל שאמצעי האיסוף לא נוהלו נכון, לא יודע אם זה קיים עכשיו או לא, מה זה שייך אם החמאס מורתע או לא? כמובן שיש דברים שנובעים מהקונספציה, אבל יש המון שלא. למשל אם יסתבר שבצה"ל כל נהלי הכוננות במקרה ש... לא עבדו נכון. זה לא ידוע, השאלה היא לא רק מה קרה, אלא גם למה. בשביל לדעת למה אתה צריך לתחקר את זה, להבין מה הביא לכך".
"יש המון דברים שהם לא חלק מהקונספציה, הם חלק מנהלים לא טובים או לא מספיק טובים בצבא, כדאי לתחקר אותם כמה שיותר מוקדם. יש המון דברים שאפשר ללמוד מהצפון לדרום", הכריז עמידרור ופירט.
"בנושא בינוי, הצבא שם את מפקדת האוגדה ושתי מפקדות החטיבה ביחד בדרום, במחנה רעים. צריך לבדוק את ההיגיון של הדבר הזה, אני מבין את ההיגיון הכלכלי, אבל צריך לשאול את השאלה הצבאית - האם נכון שיהיה לנו באיזשהו מקום מצב שבו מפקדות החטיבה יושבות עם האוגדה. אבל אם אתה לא מבין את הבעיה שנוצרה בעקבות הדבר הזה אתה לא יודע לתקן את זה. לא יודע אם יש בצה"ל עוד מקום כזה, אבל צריך לבדוק את הדבר הזה. זה קשור בזה שלא בונים ככה מערכת פיקוד ושליטה, בין אם יש לך קונספציה או לא. אבל צריך לאפשר לצבא לבדוק את עצמו, יכול להיות שעכשיו בדרג יותר נמוך ולא יראה כאילו בודקים קונספציה".
נוסף על כך הבהיר עמידרור כי "צבא בנוי בעיקרון כל הזמן על חיפוש וטעיה, הוא חייב לעשות תחקיר בתוך עצמו, לבדוק מה היה לא בסדר ולתקן. המערכת הצבאית היא מערכת שכל הזמן צריכה ללמוד. יש דברים שנכונים לעזה וממש לא נכונים ללחימה נגד חיזבאללה, צריך להיזהר מלימוד לקחים שמאוד ייחודים לשטח הבנוי של עזה ויזיקו לנו אם נלמד אותם לגבי מלחמה מול חיזבאללה. צריך להיזהר פה, ואת זה לא יכול לעשות מישהו מחוץ למערכת".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm