לוחמי אוגדה 36 פועלים בשבועות האחרונים במחנה אל בורייג' שבלב רצועת עזה, מחנה צפוף המורכב ממבנים אזרחיים, בו ייצרו מחבלי החמאס טונות רבות של אמצעי לחימה ששימשו את ארגון הטרור במתקפת ה-7 באוקטובר.
צה"ל חשף: אזרח עזתי ניסה לבקש סיוע מאונר"א - ונרצח על ידי חמאס
"חיכינו לכם": עשרות עזתים תועדו נכנעים לכוחות צה"ל ברצועה | צפו
כאשר בצה״ל מתייחסים למעבר לשלב המלחמה הבא ברצועת עזה, המכונה שלב ג׳, השינוי מאופיין בעיקר בשל סיום שלב הלחימה העיקרי בצפון הרצועה ומעבר לשיטת פעולה שונה שמאופיינת בעיקר בפשיטות ומבצעים נקודתיים, כאשר גם בצפון הרצועה צה״ל עדיין נמצא בשטח בעיקר באחזקת מסדרון נחל עזה, המבתר למעשה בפועל את צפון הרצועה מדרומה.
במרכז ובדרום הרצועה נמשכת הלחימה במחנות המרכז ובחאן יונס ללא שינוי מהותי והלחימה מול מחבלי החמאס נמשכת כל העת, וכך גם ירי כל הרקטות שנמשך גם אתמול לעבר השפלה וגוש דן. הקרב מול חמאס עוד צפוי להיות ארוך, וכך גם הקרב על מחנות המרכז ובעיקר על חאן יונס. בימים האחרונים, עמדה חזית הצפון מול חיזבאללה במרכז השיח הציבורי, אך מוקד הלחימה והקרבות הקשים שמתנהלים בשטח עדיין מתרחשים ברצועת עזה, וכך גם צפוי בימים ובתקופה הקרובה הנראית לעין.
בשעת הצהריים המוקדמים אנחנו נכנסים לשטח, מחניון יער רעים ועד לשטח הפתוח, דרך שדה הקטל האיום של מסיבת הנובה. לטבע יש את לוחות הזמנים שלו, סימנים ראשונים של פריחת הכלניות עם האזור שכל כך מזוהה עם פסטיבל אדום. עולים על נגמשי הנמ״ר יחד עם לוחמי סיירת גולני במילואים, נכנסים לאל בוריג׳.
אוגדה 36 חשפה באזור הזה מפעלים ואתרים תעשייתיים לייצור רקטות ארוכות טווח ומרגמות 120. צריך לראות בעיניים על מנת להבין לעומק את גודל הפרויקט הצבאי שנבנה כאן ואפשר את התעצמות חמאס במשך שנים ארוכות, מה שרואים כאן מעל הקרקע, אינו חושף את התמונה המלאה, הנכסים האמיתיים ומפעלי הייצור המשמעותיים נמצאים עמוק מתחת לאדמה. זה אולי מסביר בצורה הטובה ביותר מדוע התקיפות מהאוויר במשך שנים של מחסני האמלֹ״ח מפעלי ומעבדות הנפץ ואתרי הייצור וההתקנה של הרקטות, לא גירדו באופן משמעותי פגיעה יעילה ביכולות החמאס.
התמונה שמתגלה כעת בשטח ממשיכה להדהים בהיקפי התעשייה הצבאי שהוקמה בעזה גם את מפקדי צה״ל הבכירים, שמכירים היטב ובמשך שנים ארוכות את רצועת עזה. שניים מהם הם מפקד חטיבה 188 אלוף משנה אור ווליז׳נסקי ומח״ט גולני אלוף משנה יאיר פלאי. צוותי הקרב של חטיבת גולני ו-188 חשפו במסגרת הפשיטה של אוגדה 36 את אתרי הייצור והמפעלים הגדולים ביותר שנחשפו עד היום לייצור רקטות ארוכות טווח לטווחים של כ-120 ק״מ ואמצעי לחימה רבים שיוצרו, בעיקר באולמות מתחת לאדמה כמו מטענים, כלי טיס בלתי מאוישים.
מפעלי הטרור נמצאו פרוסים במתחמים שונים, אזור תעשייתי לכאורה תמים לאורך ציר נאסר אדין, המכונה גם ציר טאנצ׳ר, אותו ציר הומניטרי מפורסם שבו נעה האוכלוסייה האזרחית מצפון הרצועה לדרומה בתחילת המלחמה ובמהלכה. באל בוריג׳, באזור הצומת של מחנות המרכז הצפופים, נוסיראת ואל מועז׳י כמעט נוגעים אחד בשני, צפיפות הבתים באזור זה חריג באופן מיוחד אפילו כאשר מדברים על רצועת עזה.
ההפרדה הגאוגרפית בין מחנה אחד לשני היא עניין של מאות מטרים בודדים והלחימה באזור הזה מול גדודי חמאס הייתה ועדיין מורכבת, גם בגזרה הזאת שממנה יצאו המחבלים לטבח במסיבת הנובה, מעריכים בצה״ל כי הובאו חטופים, אך עד לשלב הזה לא נמצאו כאן ממצאים משמעותיים.
אנחנו מתחילים את הביקור בגזרה של ווליז׳נסקי, מח״ט 188. סמוך מאוד לכביש המרכזי בין מפעלים תעשייתים, סככות לבנות, בנייני מגורים וחניות ומה שהיה פעם מטע של זיתים, עומד המח״ט בפתח של בניין תמים למראה.
"אנחנו נמצאים בתוך מפקדת אל בוריג׳, רק באזור הזה נחשפו מעל עשרה פירי מנהרות", אומר המח״ט ומוביל אותנו לתוך מבנה שהיה למעשה חדר גדול ששימש להתארגנות לפני כניסה למתחם התת קרקעי, מטבחון, שירותים ומיטות למנוחה בתוך החדר, שהוביל לפיר עם מדרגות שמובילות למנהרה תת קרקעית - לכאורה רק עוד מנהרה מתוך כאלה שכבר ראינו ברצועת עזה, אבל חקירת המנהרה חשפה מפעל אדיר ממדים מתחת לאדמה. בגלל העיסוק בכימיקלים מסוכנים, פעילי הטרור לבשו מיגון מלא לפני שנכנסו למפעלים התת קרקעיים. כל מתחם מתחת לאדמה הופרד בדלתות הדף ודלתות פלדה, זאת על מנת לצמצם ככל הניתן נזקים מתקיפות חיל האוויר וכן לשמור על רמת מידור בתוך הארגון.
המח״ט אומר לנו: "במפעל התת קרקעי בוצע תהליך כימי שבו מיוצר חומר נפץ הודף להתקנה על הרקטות. המנהרה מובילה מאזור הזה למפעל המייצר חומר נפץ מתחת לבתי האזרחים בנוסיראת".
"כאשר אנחנו מצליחים לקחת נכס אסטרטגי כזה", אומר מח״ט 188, "להקים מפעל כזה לוקח הרבה מאוד זמן ואם נצליח לשמור את ההישג הזה לאורך זמן, נבטיח ירידת יכולת משמעותית של חמאס ביכולת להמשיך ולייצר רקטות ארוכות טווח כפי שיוצרו באזור הזה".
"בחלק הזה של מפעל הטרור הוא זה שמייצר את חומר הנפץ אבל לאורך ציר סאלח א דין, בטווח של לא פחות משני ק״מ, ממוקמים גם מפעלים מעל הקרקע שמייצרים את הרקטות. ההרכבה הסופית שלהם נעשתה מתחת לאדמה", מעריך המח״ט. המפעל התת קרקעי בגזרת צוות הקרב של חטיבה 188 הוא רק חלק מתוך הסיפור השלם שנחשף כאן על האופן שבו חמאס יצר באופן סדרתי את מפעלי התיעוש שלא היו מביישים תעשיות צבאיות מכובדות של מדינות בעולם. את האזור הזה צה״ל ולחמי יהל״ם מתכוונים לפוצץ, משימה מורכבת ומסוכנת בפני עצמה, בשל החשיבות להרוס לחלוטין את התשתית והמפעל התת קרקעי ולא להסתפק בהשמדת הפירים עצמם.
מתחם מעפיל הנשק, אמרנו, עצום בשטחו, עד כדי כך שעל מנת לעבור לגזרה שנמצאת באחריות צוות הקרב של חטיבת גולני אנחנו חוזרים לנגמ״ש הנמ״ר ונוסעים נסיעה קצרה על לפאתי אל מוע׳זי, שנוגעת כאמור בבתים של אלבוריג׳. כאן נחשפת, במה שנראה כמפעל תעשייתי רגיל, מחרטת הרקטות הגדולה ביותר שנחשפה עד היום ברצועת עזה.
בתוך מבנה תעשייתי גדול שנמצא באזור מתחם מוצב 13 של חמאס, גם הוא על ציר סאלח א- דין, המפעל התעשייתי נחשף בתוך מוצב 13 של החמאס שבשטחו אנחנו נמצאים כעת. מפקד סיירת גולני סגן אלוף דוד מסביר על מה שמצאו בשטח: "המוצב הזה מחולק לכמה מרחבים, בהם מרחב אימונים וסימלטורים מדמי ירי, מבנים לאחסנת אמל״ח מפעלים ומחרטות לייצור אמל״ח".
צמוד למחרטה הגדולה שבה יוצרו פצצות מרגמה בקוטר של 120 מ״מ, חור גדול במבנה חוש, בפנינו סטנדים עליהם תלויים עדיין בגדים, עדות לנוחות גדולה שהייתה כאן. בעזה כמו בעזה, הכול מעורבב. באחת הפינות של המפעל לייצור המרגמות פיר מנהרה בו מותקנת מעלית תעשייתית שככל הנראה ממנה הורידו את הפצצות להמשך התקנה אחסון ואף שינוע דרך העיר התחתית של עזה.
מפקד הסיירת מספר על המכונות שנמצאו במפעל: "מדובר באתר משמעותי. נמצאו כאן מכונות תעשייתיות חשובות לתהליך הייצור של רקטות ופצצות מרגמה. במפעל ניתן ממש לראות חלוקה למחלקות ייצור שונות - כבשנים, מחלקות שדוחסות חומרי נפץ, מקררות מתכת שיצקו אותה וכאן בנו פצצות מרגמה, טילים ואמצעי לחימה שונים".
ההערכה בצה״ל היא כי החלק הפשוט יחסית של בניית גוף הרקטה נעשה במפעלים מעל האדמה, אבל התהליכים המורכבים יותר בייצור חומרי הנפץ, התקנתם ותהליכי הדיוק הנדרשים נעשו מתחת לאדמה. גם האחסון והשינוע של הרקטות עד להתקנם במוכנות לירי נעשתה בעיקר באמצעות המנהרות והעיר התחתית של עזה, ולא בפעולות שבוצעו מעל הקרקע והיו חושפות את האתרים הללו בפני המודיעין של צה״ל.
בדרך לאתר חשוב מאוד נוסף באתר שנחשף במרחק של כ- 200 מטרים ממפעל המרגמות והרקטות, שני מכתשים גדולים בקרקע נותרו כסימן לתקיפה של מטוסי קרב שבוצעה במתחם במהלך המלחמה. למרות הבורות הגדולים שנפערו בלב המתחם, אפשר מכך גם להבין את היעילות המוגבלת של תקיפות אלו שבו במשך שנים כנגד מפעלים ואתרי ייצור של חמאס ברחבי כל הרצועה. ניתן להניח כי גם שהושגה פגיעה מהאוויר ונגרם נזק, למד חמאס מהניסיון כיצד להגן באופן יעיל על נכסיו התת קרקעיים, כך שגם כאשר השיג צה״ל ביעדים חשובים בחלק גדול מהמקרים אפשט הפגיעה היה מוגבל וכך שיקם חמאס את יכולותיו המבצעיות פעם אחר פעם בכל המבצעים הקודמים בשנים האחרונות בעזה.
גם המבנה התמים לכאורה שאנחנו נכנסים אליו לא מכין למה שיש. בערסלי מתכת מונחים עשרות רקטות ארוכות טווח, מהסוג שמיועד לטווחים של מעל 120 ק״מ לכל הפחות. אמרנו רקטות, אבל למעשה חומר הנפץ עדיין אינו מותקן עליהם, ככל הנראה את שלב החימוש של הרקטה עשו גם במקרה הזה מתחת לאדמה, וכן בפינה של החדר פיר מובנה בגודלו להורדת הרקטות הכבדות מתחת לאדמה.
גם במקרה הזה, השינוע והכנתם לירי לעבר ישראל בוצעה מתחת לאדמה ושני הק״מ במחנות המרכז לאורך ציר נאסר א-דין מספרים היטב את סיפור תעשיית הנשק של חמאס ומדוע צה״ל במשך שנים ארוכות לא הצליח לבלום או לפגוע באופן משמעותי, כאשר הפעולות שבוצעו היו מהאוויר בלבד.
המלחמה בעזה לא הסתיימה המעבר לשלב הלחימה הבא בצפון הרצועה בהקשר הדרום אינו אומר דבר, גם במחנות המרכז וכך גם בחאן יונס ובעתיד גם ברפיח. האתגרים גדולים והמלחמה נמשכת, ולצד הישגים וחשיפות משמעותיות גם מחירים כבדים של מלחמה מול אויבי שרחוק מלהרים ידיים כפי שמסכם מח״ט גולני יאיר פלאי: "הצד השני לא הרים ידיים. נכון שהוא חוטף כל הזמן, וגם ביממה החולפת היו מספר היתקלויות והרגנו מחבלים, אבל אנחנו נלחמים כל הזמן וכלת באל מוע׳זי ונוסיראת. נושא החטופים נמצא בשיח כל הזמן, אנחנו מבינים שהם נמצאים כאן במרחב וזו אחת המשימות העיקריות והמשמעותיות - להחזיר את הבנים והבנות כולם הביתה, גם זה חלק מהתמרון. ברור לנו שאנחנו צריכים לעשות הכל על מנת שהחטופים יחזרו למשפחות שלהם".
בעקבות המידע המודיעיני המקדים, המבצע האוגדתי הביא לפגיעה משמעותית ביכולת ההתעצמות ויצור אמצעי לחימה של האויב ברצועת עזה ומנע פגיעה עתידית בעורף ישראל.