אחרי כניסת התרופות המיועדות לחטופים ברצועת עזה הבוקר (רביעי) – האם ישראל וחמאס אכן מתקרבים לעסקת חטופים נוספת? בישראל חוששים שחמאס לא מתקרב לעסקה "גדולה" שתביא לשחרור כל החטופים, גם אם תוך תשלום מחירים כואבים מאוד לישראל, אלא חותר לעסקאות ביניים קטנות.
לאחר ההודעה על העברת התרופות לחטופים: כך יתבצע התהליך
מישראל אל השבי ברצועה: אלה התרופות שיועברו לחטופים החולים
הבוקר פרסמה במעריב כתבתנו אנה ברסקי כי המגעים שמנהל בימים האחרונים ארצות הברית בקטאר מתמקדים במאמץ להגיע לעסקה "קטנה", שייתכן שתכלול שחרור שישה חטופים שמחזיקים באזרחות אמריקנית בלבד. הדבר הגיוני ממספר סיבות. מכיוון שלא מדובר ב"עסקה גדולה", אלא במסגרת שניתן לשווק כ"מחווה לארצות הברית", ככל הנראה התנאים של חמאס יכולים להיות מקובלים יותר על הצד הישראלי ולא לכלול את המכשול העיקרי שעד כה הכשיל כל מאמץ להתנעת העסקה: הדרישה לסיום המלחמה, כולל נסיגת כוחות צה"ל משטחי הרצועה וההתחייבות הישראלית לאי חידוש לחימה במשך תקופה ממושכת.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"עסקה קטנה וממוקדת" היא גם אינטרס אמריקאי מובהק: הישג בתמונת שחרור מהשבי של אזרחים אמריקניים ייחשב לדרמטי לנשיא המתמודד בבחירות הקרובות. הסכם הכנסת התרופות לחטופים יכול להצביע על היכולת של קטאר כמתווכת לגשר בין הצדדים ולהביא הישגים. אולם, גם אם "העסקה הקטנה" תתקדם, הצלחתה לא תצביע על הבשלת התנאים לביצוע "העסקה הגדולה", קרי - עסקת שחרור כלל או רוב החטופים הישראלים.
אתמול אמר בראיון לרדיו 103FM סא"ל (במיל') אבי כאלו, שכיהן בעבר כרמ"ח שבויים ונעדרים באמ"ן, כי "חמאס משכלל שיטות שהוא למד ממורו ורבו בצפון, מהחיזבאללה. הוא מסתכל על זה כמובן באופן ציני ובלתי אנושי, מכאיב עד כאב. בניגוד לדעה הרווחת אני בדעה שדווקא שהסרטונים האחרונים שהפיץ לא מעידים שחמאס בלחץ אלא להפך, שהוא בטוח בעצמו".
"אנחנו שואלים את עצמנו בשבועות האחרונים אם הלחץ הצבאי מצליח להביא את החטופים, ואני חושב שככל שההישג הצה"לי מעמיק פנימה, אז יכול להיות שדווקא המטרה של השבת החטופים מתרחקת מאיתנו, כי החמאס מתבצר בעמדותיו וכורך את החטופים בהישרדות הארגון. אלא אם אתה מוצא חלופה מבצעית, שכנראה כרגע איננה על המדף, אז אתה נמצא במקום שבו התפיסה שלפיה תשיג את שתי התכליות כנראה הולכת ומתחדדת למקום שהיא לא מתאפשרת".
"אנחנו רואים שהימים אינם מיטיבים איתנו, והזמן הולך ואוזל. יכול להיות שהמשוואה של הלחץ הצבאי הולכת ומאבדת אחיזה, ואז מגיעה הדילמה הכבדה שנמצאת על כרעי הממשלה הזו, ויש דעות שונות. היריב מספיק אינטליגנטי לצערנו כדי להבין את הנכסיות שיש בדבר הזה ולראייה הוא מתעקש לכרוך את הדבר הזה בשרידותו".
במובן מסוים המצב הנוכחי מול חמאס מהווה חזרה לנקודה שבה עמדו הצדדים לאחר קריסת הסכם החטופים הקודם. לפני כחודש פירסם כתבנו הצבאי טל לב רם כי שחרור מאסיבי של אסירים נמצא במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות של חמאס, וכי עובדה זו מקשה מאוד על הניסיון להתקדם לעסקת שחרור חטופים נוספת.
הנחת העבודה היא שסינוואר לא יצא למתקפה כל כך רחבה, משמעותית ומסוכנת כדי להגיע "רק" להישג של שחרור אסירים. בבוקר ה-7 באוקטובר עבר מסר מחמאס לחיזבאללה שקרא לארגון השיעי להצטרף למלחמה כי "יש הזדמנות להכניע את ישראל". הקריאה כידוע לא נענתה באופן מלא, אולם חמאס רשם הצלחה מסוימת בהחזרה של הסוגיה הפלשתינית למרכז תשומת הלב העולמית וגרירת ישראל למערכה רב-זירתית ארוכה. לכן ההערכה היא שחמאס היה מעוניין מאוד בהפוגה הראשונה בעיקר כדי להשיג ימי הפסקה בלחימה, שכן האסירים ששוחררו בעסקה לא נחשבו למרכזיים במיוחד עבורו.
לאחרונה העריך גם צבי יחזקאלי, פרשן חדשות 13 לענייני ערבים, כי "יש אפשרות שסינוואר עושה מהלך ביניים - בסביבות 40 חטופים, חודש הפסקת אש, ותיווך מצרי יותר דומיננטי. מה הוא ישיג בכך? אורך רוח. הם מבינים שישראל רצינית ושהמשחק הוא על זמן. הם מעריכים שהלחימה תימשך אבל לא בעצימות גבוהה, ולכן הם רוצים זמן, וכך חמאס מטרפד את מטרות המלחמה של ישראל".