מה-7 באוקטובר ועד סוף 2023, חל זינוק של 265% בהיקף הקבילות של משרתי המילואים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, נרשמה עלייה חדה של 100% בקבילות שהוגשו על ידי אוכלוסיות שבדרך אינן פונה לנציבות, כמו אזרחים ופונים במעמד פטור. בחודשים אוקטובר-דצמבר הוגשו לנציבות 1,316 קבילות, חלקן על ידי קובל אחד בשמם של קובלים נוספים. כך עולה מדו"ח נציבת קבילות החיילים שהוגש לשר הביטחון יואב גלנט ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת.
מסתמן: יהב יחזור לראשות עיריית חיפה; עליזה בלוך הפסידה בבית שמש
יונה יהב: "התגעגעתי, תם עידן הנתק בין העירייה לממשלה"
עיקרי הקבילות בשלושת חודשי הלחימה הראשונים היו של אנשי מילואים, המבקשים לחזור מפטור או לעבור ליחידה לוחמת וטענות הקשורות לתמלוגים, ימי ריענון והדחה מתפקיד. בחודש הראשון למלחמה, טענות אנשי מילואים היו בעיקר על חוסרים בציוד ללוחמים, תלונות על תשתיות ותנאי מחייה ומעטפת לבנות ובני זוג בשירות סדיר של חיילים שנפלו במלחמה.
בסך הכל, הוגשו בכל מהלך שנת 2023 לנציבות 5,749 קבילות – ירידה של 5% לעומת שנת 2022. מהפילוח עולה, כי 54% מהן נמצאו מוצדקות. 2,983 ממגישי הקבילות היו חיילים בשירות חובה (ירידה של 22% משנת 2022), 889 אנשי קבע (עלייה של 20%) ו-712 משרתי מילואים (עלייה של 30%)
בדו"ח הסיכום צוין, כי בין היתר סייעה הנציבות בהסדרת המענה, אשר ניתן לבני ובנות זוג בשירות סדיר של חללי צה"ל, סייעה לאנשי מילואים שביקשו להצטרף ללחימה, שמה זרקור על הפערים בציוד הלחימה, שאפיין את תחילת המלחמה והחורף ודאגה שהמשרתים יקבלו את התגמול המגיע להם על שירותם.
קבילה ייחודית שעלתה במהלך המלחמה התמקדה באופן בו חושבו ימי חופשתם של אנשי מילואים שמרכז חייהם נמצא בחו"ל ועם פרוץ המלחמה התגייסו בצו 8 ושבו ארצה.
איש מילואים המתגורר עם משפחתו בקפריסין, חזר ארצה כאשר פרצה המלחמה ולאחר מספר שבועות במילואים ניתנה לו חופשה. הוא טס לבקר את משפחתו וחזר ללחימה. עם שובו, הוא עודכן, כי הימים בהם שהה בחו"ל לא יחושבו לו כימי מילואים, בניגוד לחבריו היוצאים לחופשה בביתם בארץ וימי החופשה מוכרים להם כימי מילואים.
עם קבלת הקבילה פנתה הנציבה לראש ענף תכנון כח אדם במילואים. מתשובתה עלה, כי נדרשות התאמות מסוימות למצב המלחמה גם בנושא זה ולפיכך החלה עבודת מטה על מנת לבחון אפשרות כי במקרים כאלה שהות בחו"ל תעודכן כשירות מילואים פעיל. בהמשך, הפקודה תוקנה ונקבעו בה תבחינים המאפשרים שהות בחו"ל במהלך חופשה בתוך שירות מילואים במקרים אלה.
מחלק מהפניות שהגיעו לנציבות בתחילת המלחמה, עלה כי לא קיימת מדיניות סדורה בנוגע למענה הניתן לחיילים וחיילות שהם בני ובנות זוג של לוחמים ולוחמות שנפלו במלחמה. אוכלוסייה זו אינה מוגדרת בדרך כ"ידועים בציבור" ועל כן, אינה זכאית לזכויות הניתנות לקרובי החלל מדרגה ראשונה.
עם קבלת הפניות, פנתה הנציבה לראש מחלקת נפגעים, שפרסמה מדיניות סדורה. לנציבות גם הגיעו קבילות של משרתים, שהלינו על כך שביחידותיהם חסרים מרחבים מוגנים.
באחת הקבילות, הלין חייל שבמוצב בו הוא משרת, יש מחסור באמצעי מיגון. בירור הקבילה העלה כי עקב גיוס המילואים הנרחב בתחילת המלחמה לא היה מקום לכלל החיילים במיגוניות שבמוצב. בהמשך הוצבו מגוניות נוספות לחיילים.
במקרה נוסף, הלינה חיילת בשירות חובה, שמפקדיה מונעים ממנה לצאת בשעת אזעקה מהחמ"ל למרחב מוגן. מבירור הקבילה עלה, כי בהתאם להנחיות, על כלל חיילי החמ"ל להגיע למרחב מוגן. בעקבות הפניה החליטו גורמי הפיקוד על חידוד הנהלים.
עם תחילת המלחמה הגיעו לנציבות גם קבילות מצד חיילים בסדיר ובמילואים, שהתריעו על פערים בציוד צבאי ביחידות השונות. הטענות התמקדו במחסור בציוד לחימה, אפודים, מדים וכן בציוד חורף, אוהלים ושירותים כימיים.
נציבת קבילות החיילים מציינת בדו"ח, כי מתחילת המלחמה פעלה הנציבות בשיתוף פעולה מלא עם גורמי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, על מנת לוודא כי כלל החוסרים מטופלים כפי שאכן אירע בפועל. מעט לאחר פרוץ המלחמה, החלו להתקבל בנציבות קבילות ממשרתים בסדיר ובמילואים, בדבר תנאי המחייה והמזון שהם מקבלים.
כך למשל, באחת הקבילות הלינו אנשי מילואים על כך שנדרשו ללון במבנה מוזנח, על מחסור בשירותים, במקומות לינה, על מחסור במים ועל אי אספקת ארוחות בזמן.
בשלושת חודשי הלחימה הראשונים הגיעו לנציבות לא מעט קבילות שנגעו לחוסנם הנפשי של המשרתים. חלקן הגיעו מהמשרתים עצמם וחלקן מבני משפחתם המודאגים.
באחד המקרים ביקשה אחות של חיילת לסייע במניעת חזרתה של אחותה ליחידתה, נוכח התדרדרות במצבה הנפשי לאחר שאיבדה את מפקדיה וחבריה ב-בשבת השחורה ב-7 באוקטובר.
לחיילת תואמה פגישה עם גורם בריאות הנפש והיא הונחתה להישאר בביתה לצורך המשך טיפול ומעקב. בקבילה נוספת, טענו הורים כי בתם, המשרתת באוגדת עזה, חשה חרדות עזים לשוב ליחידתה. במהלך בירור הקבילה סופחה החיילת למרכז לשיקום עורפי, על מנת לקבל מענה וליווי למצבה. במקרים נוספים ביקשו חיילים וחיילות סיוע בתיאום פגישה עם גורמי בריאות הנפש.
במקרה אחר, חיילת בשירות חובה טענה, כי גורמי הפיקוד מונעים ממנה לממש הקלות שהותאמו לה על רקע נפשי, וזאת נוכח פרוץ המלחמה. מבירור הקבילה עלה כי עם פרוץ המלחמה הוחלט על "עוצר יציאות" ביחידתה של החייל.
הנציבה הבהירה לגורמי כוח האדם כי לא ניתן לבטל הקלות אלה. גם בשנת 2023, קבילות בנושא פיקוד ומנהיגות היוו את החלק הארי בעיסוק הנציבות (כ-37%, ירידה של 3% משנת 2022). הנציבה מציינת, כי מהקבילות שהוגשו עדיין עולה תמונה מטרידה, לפיה לחלק מהמפקדים הצעירים חסרים ידע וכלים פיקודיים.
בין היתר, התקבלו בנציבות קבילות על התנהגות בוטה ואלימה, סגנון דיבור בוטה, פגיעה בזכויות רפואיות, פגיעה בפרטיות והתנהלות שלא בהתאם לפקודות.
גם השנה עלה מקבילות רבות, כי זכויותיהם של משרתים בצה״ל נפגעו בשל אי יישום נהלים והנחיות מקצועיות הקשורות בפרט של חלק מהמפקדים ומהגורמים האמונים על המענה לפרט בדגש על הדרג שבשטח.
בין היתר עלה, כי במספר מקרים נפגע שכרם של המשרתים, כמו גם זכאותם לחופשה, ניתנו להם הבטחות אותן לא ניתן היה לממש ואף נמסר להם מידע שגוי, אשר בהתבסס עליו הם קיבלו החלטות משמעותיות.
נציבת קבילות החיילים מתריעה עוד בדו"ח, כי מביקורים שקיימה בבסיסי צה"ל שונים, נראו בחלקם פערים בהיבטי מזון ותשתיות, מגורים ועבודה.
בין היתר, היא נתקלה במקרים של תשתיות מגורים רעועות ומוזנחות, לעיתים כאלה שאינן מתאימות להיקף המשרתים במקום. כ-900 אנשי קבע הגישו בשנת 2023 קבילות בנושאים שונים לנציבות - עלייה של 20% ביחס לשנת 2022.
64% מהקבילות נמצאו מוצדקות. "גידול במספר הקבילות, כמו גם אחוז גבוה במיוחד של קבילות מוצדקות, מהווה איתות אזהרה ויש לפעול על מנת לוודא, כי לצד הציפייה למסירות ולטוטליות ממשרתי הקבע, פועלות רשויות הצבא על מנת לוודא כי זכויותיהם נשמרות וכי הטיפול בהם הינו שלם ומקצועי", התריעה הנציבה בדו"ח.
הדו"ח גם מתריע על השירות הרפואי הניתן לחיילי צה"ל. "לצד שיפורים מסוימים הנוגעים לחוויית השירות הרפואי, בתחילת השנה עדיין היה ניכר פער משמעותי במענה הניתן בתחום בריאות הנפש, בשל במחסור בגורמי ברה"ן. בהמשך השנה, עם פרוץ המלחמה וגיוס גורמי ברה"ן רבים במילואים, חלה ירידה משמעותית בהיקף הקבילות בנושא זה", ציינה הנציבה – "לצד זאת, במהלך השנה טופלו מספר קבילות בהן עלו ליקויים נקודתיים אך חמורים במענה הרפואי שניתן למשרתים הקובלים".
היו גם קבילות על אלימות מצד מפקדים. לוחם הלין על כך שמפקד הפלוגה סטר לו וכינה אותו "שמן", "עגול" ואמר לו "אי אפשר לעבור לידך". בתחקיר שהתקיים בראשות מפקד החטיבה, טען המ"פ, כי אמר לפקודיו ש"אי אפשר להיות לוחמים שמנים", אך הבין את טעותו.
באשר לטענה, כי סטר ללוחם, ציין המ"פ, כי טפח קלות על לחיו של החייל בבדיחות הדעת. בעקבות הקבילה, תיעד המח"ט הערה בתיקו האישי של המ"פ.
חיילי גדוד לוחם טענו כי מפקד הכיתה משתמש כלפיהם באלימות מילולית ופיזית ואמר להם באחד המקרים "אזיין אתכם", "מה אתם מטומטמים". מבירור הקבילה עלה, כי המ"כ אכן משתמש באלימות מילולית כלפי פקודיו, על מנת לדרבן אותם במהלך מסעות ואימוני כושר.
המג"ד נזף במ"כ והבהיר לו שאינו מקבל שימוש בשפה בוטה או בצעקות מצד גורמי הפיקוד בגדוד. מקבילה שבוררה, עלה כי רס"ר נהג באלימות פיזית כלפי חיילת בשירות חובה. במספר מקרים התקיימו "משחקים" שאינם ראויים בין הרס"ר ולחיילת, במסגרתם הופעל כוח פיזי, כאשר באחד המקרים הרס"ר הכאיב לה ואף גרם לנפילתה על הרצפה.
עוד עלה, כי באחד ממסדרי הניקיון, הרס"ר השליך לעבר פניה של החיילת סמרטוט. לאור הקבילה הרס"ר נשפט בדין משמעתי, הוטל עליו עונש והוחלט, כי המשך שירותו בשירות קבע ייבחן.
מקבילה חמורה שטופלה השנה בנציבות, עלה כי בתגובה לאמירה אובדנית מצד חייל בשירות חובה, אמר לו מפקד הצוות - "יאללה תתאבד, אני פה מולך, תתאבד, הנשק אצלך".
עוד עלה מהקבילה, כי המפקד לא פעל בהתאם ל'נוהל אובדנות'כמתחייב בפקודות לאחר שהחייל דרך את נשקו כאקט אובדני. בקבילה חמורה נוספת שהגיעה לנציבות, הלינה קצינה בדרגת סגן כי מפקדה, קצין הרפואה החטיבתי, דחה את בקשתה לצאת להפניה רפואית.
מפקדה של הקצינה הודה בבירור הקבילה, כי אכן מנע את צאתה להפניה לאחר שנקבעה במועד שבו מראש התקיים מופע יחידתי אחר. מפקד החטיבה, שתחקר את טענות הקצינה ובמקביל קיים שיחות עם פקודים נוספים, נחשף לטענות נוספות על התנהלותו של הקרפ"ח, שבסופו של ההליך שוחרר משירות.
בקבילה נוספת, חיילת בשירות חובה הלינה על כך שמפקדתה הישירה שוחחה עם חיילות אחרות שלא בנוכחותה והתבטאה באופן לא ראוי באומרה - "היא נטל, יש לה בעיות נפשיות".
עוד טענה, כי מפקדתה שיתפה את החיילות כי היא טופלה אצל קצין בריאות הנפש. במקרה חמור נוסף, חיילת בשירות חובה הלינה על כך שלאחר ששיתפה את מפקדתה בנסיבות הרפואיות שבגינן נדרשה לצאת להפניה רפואית, גילתה כי סמל המחלקה כינה אותה בכינוי גנאי משפיל "המזרן של.." וציין כי "יש לה מחלת מין".
מקבילה נוספת שהתקבלה בנציבות, עלה כי תנאי המחייה במחנה 'שורק' ירודים – החל ממגורים מלוכלכים, דרך פטרת על הקירות, חלונות הסגורים בלוחות עץ, אסלות שבורות, ויסות מים לא תקין במקלחות, מחסור בידיות בחלק מהדלתות, ועד כדי כך שמגורי הנשים מופרדים ממגורי הגברים באמצעות פחי פלסטיק.
חיילים המשרתים במחנה 'קרן' הלינו על כך שבמספר מועדים הוגש בחדר האוכל מזון מקולקל שגרם להרעלת מזון. מבירור הקבילה עלה, כי מדובר במזון שעמד זמן רב בחוץ וכי בניגוד להוראות קצין הרפואה הראשי לא נלקחו דגימות מהמזון וכי רופאת היחידה לא דיווחה על האירוע לקצין בריאות הצבא.
מטעם דובר צה"ל, נמסר בתגובה לדו"ח: "צה"ל משקיע משאבים ותקציבים רבים בשיפור תנאי השירות והתשתיות של המשרתים. במסגרת כך, מתבצע מהלך רוחבי לשיפוץ המבנים בצה"ל, תוך יצירת סטנדרטים אחידים על מנת לספק מענה הולם. בנוסף, פועלים כל העת לשפר ולהנגיש את המענה לטיפול בפערים הנוגעים לתשתיות ותנאי שירות בבסיסים השונים על פי תיעדוף".
על התלונות בנוגע למעטפת אנשי המילואים, נמסר: "להשלמת המעטפת הניתנת למשרתי המילואים, נבנתה תכנית ייעודית בה עם סיום משימתם של הלוחמים והיחידות המבצעיות, מתקיימות סדנאות לעיבוד חוויית הלחימה, חיזוק החוסן בקרב הפרט והמסגרת, ומתן כלים לחזרה לשגרה והמשך לחימה בהתאם לצורך.
בנוסף, במהלך המלחמה אושרה התכנית הלאומית 'מגויסים למילואים', במסגרתה אושר תקציב מיוחד המיועד לתגמול והוקרת משרתי המילואים וסוכמו מענקים דיפרנציאלים עבור יחידות המערך הלוחם, כך שכל יחידה קיבלה מעטפת מענקים באופן המותאם לייעודה ונפתחה הקרן לסיוע למשרתים ובני משפחתם".