"נראה כי יש קונצנזוס רחב בראש המפלגה הדמוקרטית לגבי המלחמה בעזה, הבנויה סביב שתי הצעות. ראשית, לאחר ה-7 באוקטובר, לישראל יש את הזכות להגן על עצמה ולהביס את חמאס. שנית, הדרך שבה ישראל עושה זאת אינה מידתית לדברי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן". כך כתב העיתונאי דיויד ברוקס במאמר שפרסם היום (ראשון) ב"ניו יורק טיימס".
האריס נגד נתניהו: "מבצע ברפיח יהיה טעות, עלול להשליך על היחסים עם ישראל"
החיילת מתעשתת תוך רגע ופותחת באש: צפו בתיעוד הדרמטי של הרצח באשדוד
"אם הגישה הצבאית הישראלית הנוכחית היא לא אנושית, מה האלטרנטיבה? האם יש אסטרטגיה צבאית טובה יותר שישראל יכולה להשתמש כדי להביס את חמאס ללא מרחץ דם אזרחי?", שאל ברוקס. בהמשך ציין כי בשבועות האחרונים שוחח עם מומחי ביטחון ולוחמה עירונית ואחרים החוקרים את תפיסתה והתנהלותה של ישראל בנוגע למלחמה.
לדבריו, "לפני המלחמה, הישראלים העריכו שחמאס חפר כ-100 מייל של מנהרות. מנהיגי חמאס טענו שיש להם רשת הרבה יותר רחבה, ומסתבר שהם דוברי אמת. ההערכות הישראליות הנוכחיות נעות בין 350 לכ-500 מיילים של מנהרות. רשת המנהרות, לטענת ישראל, היא המקום שבו חמאס חי, מחזיק בני ערובה, אוגר נשק, בונה טילים ועובר ממקום למקום. לפי כמה הערכות ישראליות, בניית מנהרות אלו עלתה לעם העזתי כמיליארד דולר, שהיו יכולים היו ללכת לבניית בתי ספר והקמת חברות".
עוד כתב, כי "חמאס בנה רבים מהמתקנים הצבאיים והאסטרטגיים החשובים ביותר שלו מתחת לבתי חולים, בתי ספר וכן הלאה. חוות השרתים שלה, למשל, נבנתה תחת משרדי סוכנות הסיוע של האו"ם בעיר עזה, לפי הצבא הישראלי".
הוא ציין כי דפנה ריצ'מונד-ברק, מחברת "לוחמה תת-קרקעית", כתבה במגזין "Foreign Policy" כי "מעולם בהיסטוריה של לוחמת מנהרות לא הצליח מגן לבלות חודשים במרחבים כל כך סגורים. החפירה עצמה, הדרכים החדשניות שבהן עשה חמאס שימוש במנהרות ומחתרת ההישרדות של הקבוצה לאורך זמן זה היו חסרי תקדים".
"במילים אחרות", הסביר ברוקס, "במלחמה זו חמאס נמצא לעתים קרובות במחתרת, ישראל לעתים קרובות נמצאת על פני הקרקע, וחמאס מבקש למקם אזרחים ישירות ביניהם. כפי שכתב בארי פוזן, פרופ' בתכנית ללימודי אבטחה ב-M.I.T.: 'ניתן לתאר את האסטרטגיה של חמאס כהסוואה אנושית ובצורה חסרת רחמים יותר כתחמושת אנושית'. המטרה של חמאס היא למקסם את מספר הפלסטינים שמתים ובדרך זו לבנות לחץ בינלאומי עד שישראל תיאלץ לסיים את המלחמה לפני שחמאס יימחק".
"הישראלים לא מצאו דרך קלה לפנות ולהרוס את המנהרות. נכון לעכשיו, יחידות צבא ההגנה לישראל מנקות את הקרקע סביב פתח מנהרה ולאחר מכן", כותבת ריצ'מונד-ברק, "הן שולחות רובוטים, מל"טים וכלבים כדי לזהות חומרי נפץ ולוחמי אויב. ואז זורמות יחידות המאומנות בלוחמה תת-קרקעית".
היא כותבת: "התברר שישראל לא יכולה לזהות או למפות את כל רשת המנהרות של חמאס. כדי שישראל תכריז באופן משכנע על ניצחון, לדעתי, עליה להרוס לפחות שני שלישים מהתשתית התת-קרקעית הידועה של חמאס".
לפי ברוקס, מדובר ב"עבודה איטית, מסוכנת והרסנית. ישראל המטירה הרס על עזה, במיוחד בתחילת המלחמה. מכיוון שמעט מאוד בניינים יכולים לעמוד בפיצוצים ענקיים מתחתיהם, שיטה זו כרוכה בהריסות רבות, ומגבילה את הנזק שנגרם על ידי עשרות אלפי תקיפות אוויריות. בין השאר בגלל המנהרות, ישראל גרמה יותר הרס בעזה מאשר סוריה עשתה בחלב ויותר ממה שרוסיה עשתה במריופול, לפי ניתוח של AP".
"ג'ון ספנסר, יו"ר לימודי לוחמה עירונית במכון המלחמה המודרני בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית הלאומית של ארה"ב, ואחד המומחים הגדולים בעולם ללוחמה בשטח בנוי, שירת שני סיורים בעיראק וערך שני ביקורים בעזה במהלך המלחמה הנוכחית כדי לצפות בפעולות שם", כתב ברוקס. "הוא אמר לי שישראל עשתה הרבה יותר כדי להגן על אזרחים מאשר ארה"ב עשתה באפגניסטן ובעיראק".
עוד ציין ברוקס, כי "ספנסר דיווח שישראל הזהירה אזרחים מתי והיכן היא עומדת להתחיל בפעילות ופרסמה מפה מקוונת המראה אילו אזורים לעזוב. היא שלחה מיליוני עלונים, הודעות טקסט ושיחות מוקלטות המזהירות אזרחים מפני פעולות קרובות. היא ערכה הפסקות יומיות של ארבע שעות כדי לאפשר לאזרחים לעזוב אזורי לחימה. היא העמידה רמקולים שמפיצים הוראות לגבי מתי לעזוב ולאן ללכת. האמצעים האלה, אמר לי ספנסר, הסבירו לאן צה"ל מתקדם והאריכו את המלחמה".