ברקע שובן של המחאות ההמוניות נגד הממשלה, ההפגנות בעד ונגד סביב סוגיית גיוס חרדים והצטרפותם של ארגוני המחאה להפגנות למען השבת החטופים, סף המתיחות ברחובות גובר ויחד אתו גם ההתנגשות המחודשת בין כוחות שיטור לבין מפגינים. לצד הכוננות הגבוהה בחודש הרמדאן והכוחות המתוגברים אשר פרוסים במאות מוקדים במאמץ לסכל פיגועים, ריבוי זירות המחאות וההפגנות באחרונה מגביר את מפלס הדריכות במשטרה, אך גם את הביקורת על תפקוד השוטרים.
סערת חוק הגיוס: היועמ"שית הבהירה - ממחר חובה לגייס חרדים
משבר חוק הגיוס: "פסיקת בג"ץ רק תחזק את הקיצונים בחברה החרדית"
על השלכות המתחים הללו על אמון הציבור במשטרה ובגורמי האכיפה, שוחחנו עם ד"ר זיו גלעד, רפ"ק בדימוס, בעבר יועץ ארגוני במשטרת ישראל ומומחה בהתמודדות של כוחות שיטור עם הפרות סדר מול אזרחים וכיום מרצה בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי. כמי ששירת כעשרים שנה בארגון ועד היום שומר על קשר על המערכת המשטרתית, הוא מספר על כך שאמון הציבור מעסיק את המשטרה וקציניה וכשלתקופה עם ריבוי התראות וכוננות מוגברת מתווסף גם מתח פנימי בחברה הישראלית, יש לכך השלכות על התפקוד שלהם בשטח.
"מאז ה-7 באוקטובר משטרת ישראל עוברת טלטלה גדולה מאוד", מציין גלעד. "עשרות שוטרים נהרגו בטבח, רבים נפצעו במאמץ לבלום את מתקפת החמאס, והארגון עובד מסביב לשעון בתנאי עבודה קשים. מאז שההפגנות של משפחות חטופים בשילוב עם קבוצות קפלן השונות עלו שלב, התדמית הציבורית של המשטרה הפכה בבת אחת ממושיעים ומגנים על האומה בשבת השחורה לקלגסים שרומסים את הדמוקרטיה בשירות השר בן גביר".
לדבריו, צבר האירועים הביא לחלוקה דיכוטומית של 'שוטר טוב' ו'שוטר רע' אשר יוצרת עוינות כלפי המשטרה ומעמידה את השוטרים בפני משימה מורכבת. "הם מבצעים את תפקידם בשמירה על החוק וההנחיות תוך הפעלת אמצעים לפיזור הפגנות, וזאת מול אמירות קשות המוטחות בהם וניסיון לצמצם קונפליקטים".
כיצד המשטרה יכולה לצמצם את הקונפליקטים ולהוריד את גובה הלהבות?
"בכל מחאה ישנה ציפייה מובנית מצד המפגינים שהמשטרה תכיל את האירועים, אפילו במקרים של הפרות סדר חמורות. הסיבה לכך נעוצה בהנחת יסוד שגויה שתפקידו העיקרי של השוטר מסתכם רק בשמירה על הביטחון מפני אירועי פח"ע ומפני פושעים, בשעה שתפקידו מורכב בראש ובראשונה משלושה נדבכים עיקריים: אכיפת חוק, שמירת הסדר הציבורי ושירות לאזרח. בכך נוצרת בעיה של כפיות טובה בכך שדורשים מהשוטרים להקריב את חייהם כדי להציל חיי אזרחים אחרים כפי שראינו ב-7 באוקטובר, אבל בעצם רואים בו גורם שמדכא את חופש ההפגנה מה שרחוק שנות אור מהאמת. בפועל, בפקודת המשטרה כתוב רק 'מניעת עבירות' ו'שמירה על הסדר הציבורי'. זהו משהו מאוד ערטילאי ואין כל הכוונה כיצד אמורים לנהוג שוטר או קצין במקרה של הפגנה.
כאן נכנס מרחב של שיקול דעת שאינו נוגע רק לאופן הפעלת הכוח כמו מתי להפעיל את המכת"זית ואיך לנהוג במקרה של חסימת צירי תנועה, אלא גם לפעולות שהמשטרה יכולה לעשות עוד בטרם התחיל אירוע המחאה".
אילו פעולות למשל?
"כדי למנוע התלקחות שעלולה לעלות בדם, הדבר הראשון שהמשטרה חייבת לעשות הוא להבהיר את גבולות הגזרה שניתן להכיל ומה קורה שמפרים אותם. לשם כך עליה לבצע במיידי שני מהליכים מקבילים. הראשון הוא קיום שיח ישיר עם משפחות החטופים ועם דמויות מתונות בארגוני המחאה כדי לבודד גורמים שחותרים לאנרכיה. המהלך השני הוא בהסברה החוצה על הצעדים שהמשטרה נוקטת ותנקוט, מה היא תאפשר ומה לא, כדי לסרטט גבולות גזרה מאוד ברורים. מהלכים אלה ידגישו כי אותם שוטרים שפועלים בהפגנות הם אלה שחירפו נפשם באירועי הטבח, והדבר היחיד שמנחה אותם הוא מקצועיות ושמירה על חיי אדם".
על מנת לשנות את המציאות בשטח, סבור גלעד כי על המשטרה לתקשר לציבור, בכל האמצעים הקיימים, מה הקו האדום שממנו מפעילים כוח. "עד כה זה לא נעשה מספיק ברור, גם לא אחרי המחאות שקדמו למלחמה סביב החקיקה המשפטית. צריך להסביר לשוטרים מה מותר להם ובאיזה מצב, ולרדת לרמת ההתנהגות בפועל ולא להסתפק בסיסמאות לא ברורות". עוד הוא מציין כי ניתן לעשות מיפוי של הגורמים הקיצוניים מקרב המפגינים והבהרת הנהלים והמגבלות מבעוד מועד, מה שיוביל לצמצום היקף הפרובוקציות. "הטעות הגדולה היא לנתק מגע ולומר שכולם אנרכיסטים. צריך להראות למתונים שכלפיהם פועלים בצורה אחרת וכך אתה לא מאבד את מי שיכול להשפיע על הקיצוניים".
ולגבי משפחות החטופים, האם אפשר בכלל לנהוג מולם ברגישות המתבקשת?
"מטבע הדברים אי אפשר בזמן אמת להצליח לשלוף מתוך ההמון את קרוביהם של החטופים כדי לבודד אותם מההתנגשות. מה גם שבסופו של דבר גם הם אזרחים שמחויבים לציית לחוק. למרות זאת, כחלק מהמלכים המקדימים שהמשטרה יכולה וצריכה לעשות, סדרת מפגשים ממוקדים של נציגי משפחות עם שוטרים שלקחו חלק באירועי הטבח, נפצעו או איבדו חברים ליחידה יכולה בהחלט לסייע בבניית האמון, ביצירת אמפטיה ובחיזוק תחושת שותפות הגורל. תדמית המשטרה לא תשתנה בעקבות כך, אך מחווה מסוג זה תדגיש לציבור המוחים ולציבור הכללי כאחד כי השוטרים שפועלים כעת בהפגנות הם אותם שוטרים שסיכנו את חייהם ב-7.10 וכי הדבר היחיד שמוביל אותם הוא מקצועיות ושמירה על חיי אדם".