חטיבת המילואים 679 נכנסה לראשונה לתמרן במרחב רצועת עזה, לאחר שביצעה עד כה תעסוקה מבצעית בגבול הצפון. במסגרת התמרון, הכוחות מבצעים פעילויות התקפיות, בנוסף להגנה על מסדרון נצרים, כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי. "מעריב" שוחח הבוקר עם רס״ן יוני, מ״פ בגדוד 221, שעד כה פעל בצפון כחלק מחטיבה 2 וכעת נכנס לפעילות ברצועה, כחלק מצוות הקרב של חטיבה 679.
סקר בבריטניה מצא: הנתון המבהיל של הסטודנטים שתומכים בטבח 7 באוקטובר
אירופה נגד עדן גולן: "הפרצוף האמיתי נחשף, למה לא השעו אותה"
רס"ן יוני הוא בן 32, וגם אשתו היא קצינה שמשרתת במילואים. הוא מתגורר בקרית גת, מהנדס מים באזרחות. הוא מספר שהגדוד הוקפץ בשביעי באוקטובר והיה הגדוד הראשון שהגיע לגדר הצפונית בלבנון. במשך שלושה חודשים הם היו דרוכים שם, בראש הנקרה, למול החזית הצפונית ושוחררו בסיבוב הראשון. סבב שני של מילואים, גם הוא התבצע בגליל המערבי. בשבוע האחרון של התעסוקה שם, הודיעו להם שהם עוברים לעזה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
רס"ן יוני אומר לנו: "אנחנו בתוך המסדרון, יושבים שם, עושים דברים חשובים, יש הרבה עבודה בפנים". הוא מציין: "יש שליטה טובה בפנים, תחושת הביטחון מאוד גדולה בכוח שלנו. אנחנו מרגישים שחמאס מפורקים".
תהינו על כך ושאלנו שוב: "באמת"? הרי יש קולות אחרים בשיח, יוני השיב: "במסדרון יש שליטה ישראלית מאוד חזקה. אנחנו מצליחים למנוע מהם מה שהם רוצים לעשות". הוא מתמצת את הפעילות ב"אנחנו הורגים ומוצאים", עם זאת, יש מעט היתקלויות לדבריו.
על הצד השני הוא אומר: "הם מנסים. יורים RPG, הלוחמים שלנו באירועים האלה מגיבים טוב ומהר". חשוב לו לומר: "אנחנו יותר חזקים מהם, הם עכברים. הם מוציאים את הראש, יורים RPG ובורחים. זה לא שיש שם כוח משמעותי". הוא מספר שבכל בית שהם נכנסים אליו, הם מוצאים משהו: "אמל"ח, תחמושת, מטעני חבלה ודברים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי. מצאנו אופנוע של נוח'בה ועוד הרבה דברים".
יוני מרגיש שהעשייה של הגדוד שלו ברצועה ושל צה"ל בכללותו, משמעותית: "אנחנו מכסחים את הדשא הזה. אנחנו גם מבינים שלהשמיד את חמאס זאת סיסמה גדולה, זה לא יכול לקרות בכמה ימים". הוא מסב את תשומת הלב לכך ש"זו עבודה קשה ומאתגרת" וש"כל פעם שאנחנו יוצאים ונכנסים, קשה ללוחמים".
הוא מסביר: "הם משאירים דברים מאחור וככל שעובר הזמן, זה נהיה קשה יותר". למרות הקושי, לנוכחות של הלוחמים שם יש חשיבות בעיניו: "מישהו צריך לעשות את העבודה הזו" הוא אומר וממשיך: "כמו בשיפא, שחשבנו שסיימנו שם אחרי המבצע הגדול, והנה הם חזרו לשם. אז ברור שזה קורה".
תהינו, האם הוא חושב על היום לאחר המלחמה, אך יוני מדגיש שהוא מתמקד רק במחר. "אי אפשר לחשוב על יום אחרי". יוני מודה שהשהות במילואים משפיעה על חייו ועל חיי מילואימניקים אחרים. הוא מעיר: "יש מלא קשיים" ומוסיף: "הנשים גיבורות יותר מאתנו", יש בו הערכה רבה לנשות המילואימניקים ולזו הפרטית שלו. בתקופה בה אנשים מפונים מהבתים, הוא לא מרגיש שהוא יכול להתלונן בכלל.
המסר שלו לעם ישראל: "צריך להיות חזקים ולא להסתכל על הצרות שלנו, צריך להאמין שבסוף יהיה טוב".